מעשי השם חלק ב תמג

שאומרו איכה ירדוף אחד אלף, ר"ל אחד מן האומות עע"א אלף מישראל, שאם היה פירושו אחד מישראל אלף מן האומות עע"א לא יצדק שבברכות לא נתברכו רק שירדפו חמשה מאה והיאך יאמר אחד אלף, אמנם לפי פשוטן של דברים יתכן לומר שפירוש הדברים הוא שאחד מישראל ירדוף אלף מהאומות עע"א, ויצדק כי כוונת הכתוב היה לומר שאם האומות עע"א היו מתבוננים לאחרית פורענות עצמם, או אחרית טובות ישראל בביאת הגואל שאחד מישראל ירדוף אלף מהם, הרי היו מכירים שעתה שהם נסים מפני האומות עע"א הוא לסבה שצורם מכרם. ולא יקשה ענין החשבון ששם בפ' בחקותי ידבר במה שיהיה במלחות שבע עממים, אבל פה בפרשה הזאת ידבר במה שיהיה בביאת הגואל שהוא האחרית אשר עליו אמר בלעם ותהי אחריתי כמוהו, ועל מה שנאמר פה שירדוף אחד אלף נאמר הצעיר יהיה לאלף ובמה שהוקשה להרא"ם ז"ל שאין לומר אינו דומה רבים העוברים על התורה וכו', לדעתי אין קושי כלל, כי כאן בפרשת האזינו ידבר בשני ענינים א' בהפלגת רכות הלבב אשר יגיע לאומות עע"א ושני בהפלגת הגבורה אשר תגיע לישראל. כי על הפלגת הגבורה אמר שאחד ירדוף אלף, ועל הפלגת רכות לבבם אמר ששנים יניסו רבבה ולא אמר רבבה ירדופו, ויהיה פירושו שרבבה מן האומות עע"א שיראו שנים מישראל ינוסו מפניהם, אבל שנים לא ירדפו אחרי רבבה מן האומות עע"א רק שני אלפים כפי החשבון שאחד ירדוף אלף

ונכון מזה יתכן לומר שאין הבדל בין אומרו יניסו או ירדופו ושהחשבון צודק בפ' הזאת כמו שהוא בפ' בחקתי, שבפ' בחקתי נאמר שחמשה ירדפו מאה א"כ כל אחד המקיים התורה ירדוף ך', וכשיהיו מקיימי התורה מאה ירדפו רבבה שכל אחד ירדוף מאה שהוא ה"פ ך', באופן שניתוסף לכל אחד כשהוא מקיים עם רבים חמשה פעמים כמו שהיה לבדו, א"כ גם פה בפ' האזינו יצדק החשבון כן, שלימות המשיח ירדוף אחד אלף וכשהם שנים ירדוף כל אחד ה"פ כל כך כמו שיהיה רודף לבדו, באופן שכל אחד ירדוף חמשה אלפים הרי לך שנים יניסו רבבה, ונתישבו כל הדברים על פי דרכנו זה שיהיה אומרו יבינו לאחריתם ר"ל לימות המשיח, ומפני שהם לא יתבוננו על זה אבל יאמרו ידנו רמה ולא ה' פעל כל זאת הנה הוא סבה להצלתם של ישראל שהם נקראים אומה, שאם לא היה זה היו שואלים אפאיהם ר"ל איפה איה הם, ואמר עוד בגודל סכלות האומות שהיו בימים ההם, שאפי' שהיו יודעים גדולת צורנו על צורם עם כל זה לא יתבוננו על הדבר הזה ויחשבו שידם רמה, וזה אומרו כי לא כצורנו צורם ואויבנו פלילים, כאלו יאמר שגם כל האומות הודו היות אלהינו גדול על כל אלהים ואינם מכחישים זה, והוא אומרו ואויבינו בעצמם יהיו פלילים וישפטו היות הדבר כן שגדול אלהינו מכל אלהים, אבל יש להם אמונות רעות, וזה המשיל ואמר אשכלות מרורות למו עדיין מסדום ועמורה שלא היו מאמינים בהשגחה, וכן יתמידו עד כי על עבדיו יתנחם ונקם ישיב לצריו וכפר אדמתו עמו, שפירושו לדעתי שב אל עבדיו, כאלו אמר שדם עבדיו יקום, וגם הדם ההוא יכפר אדמתו ועמו, כשארז"ל מיתת צדיקים מכפרת

פרק מג

פרשת וזאת הברכה

אומרו מסיני בא נתבאר בחבורנו זה ח"א נקרא מע"ב פ"ד, וענין הברכה שבירך משה לשבטים רבו הפירושים בה ונדחקו כל המפרשים על אשר לא בירך את שמעון, וקצת פירשו שלא בירך שמעון מפני עון פעור והרמב"ן ז"ל סילק והרחיק דעת זה מאד, ורש"י כתב שרמז ברכה לשמעון בברכת יהודה שנאמר שמע ה' קול יהודה, והרמב"ן ז"ל כתב וז"ל והנכון בעיני כי הכתוב לא ימנה בישראל רק שנים עשר וכך אמר ביעקב כל אלה שבטי ישראל שנים עשר, והנה יעקב הזכיר בניו השנים עשר והזכיר יוסף בשבט אחד, ומשה ראה להזכיר ביוסף שני שבטים כמו שאמר והם רבבות אפרים והם אלפי מנשה, והיה זה בעבור שני דרכים, הא' כי אחר שצוה הקב"ה ועשאם שני שבטים בחנוכת המזבח ובדגלים ובנחלת הארץ הנה הוא צריך למנותם שנים בברכתם, ועוד שהזכיר יהושע המנחילם את הארץ והוא מאפרים הקטן והוצרך להזכיר אחיו שגדול ממנו עכ"ל. וכבר האריך יותר, אבל הפלא על דבריו אלה שבעבור זה יחסר מלברך שבט אחד, ויותר טוב היה שלא להזכיר לא אפרים ולא מנשה והרי יהושע בכלל יוסף. ומה שאומר שכיון שהזכיר אפרים הוכרח להזכיר מנשה גדול ממנו, באמת שמעון גדול מאביו של אפרים ולא הזכירו. ויתכן שיהיה הטעם כשארז"ל במה שאמר יעקב אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל, אין לנו סופרים ומלמדי תינוקות אלא משמעון כדי שיהיו נפוצים, ושבטו של לוי עשאו מחזר על הגרנות, א"כ לא היה צריך משה שיברך ברכה בפני עצמה לא ללוי ולא לשמעון כי נכללים הם בברכת שאר השבטים, וגם ללוי לא בירך משה אבל התפלל שהקב"ה יברכנו כמ"ש ברך ה' חילו, ואמר ופועל ידיו תרצה על שהרג את שכם, ואמר שכמו כן בניו הרגו עושי העגל, והנה תראה היותו מדבר בלשון רבים שאמר יורו משפטיך ליעקב וגו' שיראה היותו רמז לכלול את שמעון שגם שבט שלו מלמדי תינוקות וכן אמר שפע ימים יינקו לשון רבים בשביל שכלל יששכר וזבולן כמו כן יתכן שלא בירך את יששכר אחרי היותם תלמידי חכמים וזבולן מפרנסם, ומה שנאמר ויששכר באהליך אין פירושו שישמח יששכר באוהליו, אבל