מעשי השם חלק ב תלז

שארז"ל עליו משל למי שהיה הולך ממקום למקום וראה בידה דולקת אמר אפשר בירה זו בלא אדון עד שהציץ עליו בעל הבירה, שכבר רז"ל במשל הנמרץ הזה רמזו בו באומרם שהיה הולך ממקום למקום, כונתם לומר שאברהם היה חוקר באלהיות וחשב אלהות, בענין שמצא בפי דורו היותו בלתי נכון לחשוב בו אלהות ובקש ענין אחר וכן מענין לענין עד שהגיע למאורות, והיה הבירה הדולקת ומשם הבין אלהותו ית', וע"ז אמר דוד השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע, וכמבאר איכות ענין הסיפור שמספרים אמר אין אומר ואין דברים בלי נשמע קולם בכל הארץ יצא קום, כלומר שהם אינם מספרים אבל יצא קום בעולם ובקצה תבל מליהם ומי שיעיין בתנועתם יכיר וידע אדון הבירה, ואמרו ז"ל מליצה נאה נאותה על ענין זה וז"ל יומא פ"ק ת"ר אלמלא קול גלגל חמה קול המונה של העיר נשמע ואלמלא קול המונה של העיר קול גלגל חמה נשמע, עוד שם א"ר לוי מפני מה אין קולו של אדם נשמע בלילה מפני גלגל חמה המנסר ברקיע כחרש המנסר בארזים והאי חירגא דיומא לא שמיה והיינו דקאמר נבוכדנאצר וכל דיירי ארעא כלא חשיבין ע"כ, כי כוונת המאמר פירש אותו בעל העקדה ואמר שאם לא היה ספור השמים כבוד אל כמו שנאמר וראה מי ברא אלה כבר אז היה נשמע קול של העיר שהיו אז מאמינים בקדמות, ואם לא היה קול המונה של העיר שהיו אז מלמדים אנשים לאפיקורסות להאמין בקדמות היה קול גלגל חמה נשמע ומקובל כל העולם והיה מכירים את בוראם. אמנם על מאמרו של ר' לוי לא אמר מהר"י ערמאה בעל העקדה דבר. ולדעתי שעל דרך זה א"ר לוי ג"כ מפני מה אין קולו של אדם נשמע בלילה מפני גלגל חמה המנסר ברקיע ומאמרו עמוק מן הראשון, שאמר גלגל חמה מנסר כחרש הזה המנסר, ר"ל שהשמש תנועתו העצמית ממערב למזרח והגלגל היומי מוליכו ממזרח למערב, ובזה תהיה תנועתו ממש כחרש המנסר שמוליך ומביא ואם לא היתה כן תנועתו היה אפשר לשמוע קול האנשים בלילה, ר"ל אותם אשר בחשכה יתהלכו, אבל בהראות תנועת החמה הפכית אל תנועת עצמה יתגלה שאין בו אלהות ושיש מנהיג המנהיגו הפך תנועתו, והשלים לבאר כוונתו באמרו שמה שיוציא מנסירת החמה לא שמיה, ר"ל יודיע אותו הנסירה דלא שמיה שאין בו אלהות

ועתה אחרי אשר בארנו שהשמים הם הם המספרים כבודו וגדולתו יתברך, נבוא אל הענין שאנחנו בו, שמשה בא לומר לישראל שהתורה היא עדות נאמנה מחכימת פתי ושאינה צריכה לחכמת התכונה, ושעתה אחר נתינת התורה בסיני ושהם ראו ושמעו אונס צריכים השמים לספר להם ולהודיעם חדוש העולם, וקודם שנבא אל ביאור הכתוב נאמר שיש לשאל למה אמר האזינו השמים ואדברה ותשמע הארץ ולא אמר ג"כ ושמעי ארץ עוד יש לשאל מה ששאלו רז"ל שמשה אמר שמיעה בארץ וישעיה היפך ואמר והאזיני ארץ. אבל ידמה שאמר משה שאחר נתינת התורה כבר האנשים יבינו חדוש העולם וגדולתו ית' מבלתי ספור השמים, ולכן אמר האזינו השמים ואדברה, כי המדבר וחברו ג"כ מדבר יאמר לו תאזין ואני אדבר, ר"ל תשתוק ואני אדבר, כמ"ש באיוב הקשב איוב שמע לי החרש, וכן נאמר עוד שמע לי החרש ואאלפך חכמה, שלחרישה אומרים שמיעה והאזנה, וזה אומרו ותשמע הארץ אמרי פי, ר"ל שאע"פ שאברהם לא היתה השגתו רק ע"י תנועת השמים, עם כל זה עתה שניתנה התורה, מבלעדי הסיפור שלכם שאתם מודיעים חדוש העולם כבר הארץ תשמע דברי פי שהיא התורה ומה שהפך ישעיה הלשון ואמר שמעו שמים, כבר ידוע כי ההאזנה תאמר על המרחקים כמו שנא' והאזינו כל מרחקי ארץ, כי ההאזנה תאמר כאשר יטה האדם אזנו לצד הקול לשמוע, כמ"ש הטה אזנך ושמע, וישעיה כאשר אמר שמעו שמים והאזיני ארץ הוא בעצמו נתן טעמו בצדו ואמר כי פי ה' דבר, ר"ל אני אומר שמיעה לשמים והאזנה לארץ ולא כמשה לפי שאין אני המדבר אבל פי ה' דבר, כלומר בשמים הכין כסאו וסלק את שכינתו מן הארץ על רוע מעלליהם נתרחק מהם, ולכן אמר האזיני ארץ אבל משה שהוא היה המדבר אמר האזנה לשמים ושמיעה לארץ

פרק מ

והנה נמשך משה אדוננו לומר את אשר הקדמנו, ואמר שהתורה תהיה עמוקה ונסתרת בסודותיה טובה למשכילים אשר יבינו, וגם הנגלה ממנה טוב מאד לעוסק בה כאילו השיג הנסתרות אחרי שאין שכלו מגיע אליהם עם היותו טורח, אבל אין ספק שאשר אינו טורח עליו נאמר לא ידעוני, ועליו וכדומה לו נאמר ודעת דרכיך לא חפצנו, ומשה ידבר אל הרוצים וחפצים וטורחים ועליהם הכריז ואמר יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי, שהמטר הוא משל אל הנגלה והטל משל אל הנסתר לדקותו שאינו נרגש ונראה לעין כמו המטר. ועוד שכאשר אמר שהשמים יאזינו וישתוקו, ושאחרי נתינת התורה אין צורך לסיפור השמים כי התועלת הנמשך מן השמים ותנועתם ימשך ג"כ מן התורה, לכן הזכיר הטל והמטר שהם ג"כ תועלות נמשכות מן השמים לארץ, כאילו יאמר שהתורה תתן ג"כ טל ומטר לנפש כמו שיתנו השמים לגוף. ואמר עוד אחר שאמר שהתורה היא נגלה ונסתר אמר שיקבלו ממנו המשכילים תועלת וגם הבלתי משכילים, וזה אומרו כשעירים עלי דשא שהוא העשבים הקטנים שאין בהם כל כך כח לקבל,