עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מעשי השם חלק ב

מעשי השם חלק ב תכז

Ma’asei Hashem part 2 427 · מעשי השם חלק ב · free full Hebrew text

Open in the reader →

אחד כאלו היה להם מלך, שכן היה סדרם בתקיעת החצוצרות למסע המחנות כעם שיש לכלם מלך אחד שכלם נשמעים אליו ועל פי דברו חונים ועל פי דברו נוסעים, וזה אמר נגד בלק שהוא אמנם אמר הנה עם יצא ממצרים כלומר עם בערבוביא בלתי מלך, על זה השיב שאינו כן אבל שהאלהים הוא מלכם ילך לפניהם, ושזה יבחן מסדר תרועתם בנסיעתם ובחנייתם שיש ביניהם תרועת מלך, וכאשר רצה להביא ראיה שהניחושים לא יועילו נגדם, אמר אל מוציאם ממצרים שכלה מלאה ניחושים וכשופים ולא הועילו כלל אבל הוציאם, ונתן טעם לפי שאין נחש ביעקב ולא קסם בישראל, וזו תשובה לדברי בלק שעשה ניחוש שמאותו הצד ודאי יקללם, ועתה אמר שכל מה שעשה הקב"ה להורידם למצרים ולהוציאם משם הוא כדי לפרסם שמו ויכלתו ית' ושהנחושים והקסמים כאין נגדו, וזה אומרו כעת יאמר ליעקב ולישראל מה פעל אל, כאילו יאמר שאין לך פעולה גדולה מזאת להוציא עם מעבדות שיתנשא כארי על כל האומות, ובברכה השלישית כבר נתבארו הדברים מאד שבראשונה שלקח אותו במות בעל על פי הנחוש והקסם בחר באותו המקום, ובשניה שלקח אותו שדה צופים, ג"כ על פי הנחוש והקסם בחר באותו המקום, וכאן בשלישי ג"כ שלקח אותו ראש הפעור על פי הנחוש והקסם בחר לקחתו שם, ולכן אמר שבכל פעם ופעם היה מטה פניו ומביט על ישראל שם באותו הצד שמצאו על פי הניחושים שיוכל לקללם, אבל עתה בשלישית לא חשש עוד להביט באותו הצד שהיה ניחושו של בלק שכבר נתאמת אצלו שהקב"ה רצה בברכתם, וזה אומרו ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישם אל המדבר פניו, כאילו יאמר שלא הלך לקראת נחשים כמו עד עתה שהיה פונה פניו אל הצד שמצאו על פי הנחוש שהוא טוב לקלל אבל שם פניו אל המדבר בכללותו מבלתי פנותו אל שום צד, וכבר נשא משלו בשבח כמו שהתחיל לספר שכל טובתם היה מפני שאינם מתערבים, לרמוז שאם יכשילם להתערב שאז יפלו ממעלתם, וזה אומרו מה טובו אלהיך יעקב משכנותיך ישראל, שכלם נטיעי ה', והשלים באומרו יזל מים מדליו, כלומר שאינם מתערבים באחרים אבל מדליו בעצמו ושלכך תנשא מלכותו. עוד יתכן שרמז בלעם בזה שאמר על ישראל שהם ישתו מים מן המקור האמתי באלהיות, אבל על ידי עזר בחכמות הטבעיות והלמודיות שמהם למד אברהם והכזיב האמונות שהיו בזמנו, כי ודאי כל מה שיש מופת על סותרו אין להאמין, ולכך אמר יזל מים מדליו וזרעו במים רבים, וכבר בח"א מחבורי זה פי"ח הרחבתי לבאר ענין זה ע"ש, כי בכל הכתובים שנאמר מים רבים אמרנו שנרמז כן, כי בזה יוסרו הרבה מבוכות בפשוטי הכתובים, כאשר תדע שהחכמה האלהית יכנוה בשם נהרות או מים חיים, והטבעיות ולמודיות בשם מים רבים, ובח"א פרק י"ח הבאתי מה שאמר דוד עושי מלאכה במים רבים, ואמרתי שהכוונה לומר שהם באים בים החכמה האלהית אשר עליה נאמר ורחבה מני ים והם נעזרים בהגיוניות שהיא מלאכה בלמודיות ובטבעיות, ועם כל זה יאמינו על פי הנבואה כל מה שאין מופת על סותרו, לכן אמר המה ראו מעשי ה', עוד אמר דוד ג"כ והבינהו בסימן כ"ט הרעים ה' על מים רבים, שלפי החכמות הטבעיות וחקירותיהם בקצת הם טובות לעזר אל האלהיות, שכן אברהם ע"י החקירה בטבעיות מצא האלהיות, כמו שארז"ל מלה"ד למי שהיה עובר ממקום למקום וראה בירה דולקת אמר אפשר בירה זו בלא אדון, כמו שתמצא ביאור מאמר זה בתחלת חלק שני מחבורנו זה, שהיתה כוונתה מבוארת לומר שאברהם ע"י חקירות מצא ענין האלהיות, עם כל זה מי שישתקע בחכמות ההם עד שלא ירצה להאמין בדבר שאין מופת על סותרו הנה יקצץ בנטיעות, באופן שהחכמות הטבעיות טובות במקצת וההשתקעות בהם רע, לכן אמר קול ה' על המים שהיא החכמה האלהית אבל הרעים ה' על מים רבים כאשר תבא בחקירת השי"ת, הרעים על החכמות ההם, ועל כן ראוי להרחיקם שהם לא יאמינו דבר אם אין עליו מופת לחייבו אפילו שאין מופת לסתור, וכאשר בא הסיפור מיחזקאל במראה ההיא שאמר עליה היותה דמות כבוד ה' אמר ג"כ היות קול כנפי החיות כקול מים רבים והבינהו. והבן עוד סוף המזמור הזה שאמר דוד ה' למבול ישב וישב ה' מלך לעולם, באומרו שבענין המבול נתפרסם מלכותו שהשחיתם על החמס שביניהם, וזהו סמיכות במה שהסמיך ואמר ה' עוז לעמו יתן ה' יברך את עמו בשלום, כי דור המבול איש את רעהו חיים בלעו אבל הקב"ה נתן תורה לישראל שעל ידה יהיה שלום ביניהם. עוד אמר דוד על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו, כי מה ענין החסיד אצל המים רבים, אבל הדברים מבוארים כפי מה שאמרנו שמים רבים הוא כנוי אל החכמות החיצוניות, ואמר שאין ראוי שתהיה תפלת החסיד רק שלא יכשל ח"ו באמונה רעה, כאלו יאמר שהחסיד לא יתפלל אל ההצלחות המדומות מן הממון וכדומה, רק עיקר תפלתו תהיה שלא יכשל באמונות, ואבאר לך המזמור הזה ע"ד שנהגו רז"ל לומר כיון דאתא לידן נימא ביה מלתא, והוא שהתחיל דוד באומרו אשרי נשוי פשע כסוי חטאה, אשרי אדם לא יחשוב ה' לו עון ואין ברוחו רמיה, כי החרשתי בלו עצמי בשאגתי כל היום, כי יומם ולילה תכבד עלי ידך נהפך לשדי בחרבוני קיץ סלה, חטאתי אודיעך ועוני לא כסיתי אמרתי אודה עלי פשעי ואתה נשאת עון חטאתי סלה, על זאת יתפלל כל חסיד אליך לעת מצא רק לשטף מים רבים אליו לא יגיעו כי אמנם רואה אתה המשכיל בעיניך מבוכת