מעשי השם חלק ב תכו

לכה איעצך אשר יעשה העם הזה יעשה אותו באחרית הימים ובעת תגרשנו מן הארץ כאשר היה

ועתה אתה המשכיל תבין ענין הכתובים שאמר בלעם בכל הפרשה הזאת שלא יתכן הבנת עניינם רק אחרי העיון במה שיפול ההתעוררות

ספק א' מה שאמר בלעם מן ארם ינחני בלק מלך מואב מהררי קדם, שלא מצאנו שהיה בלעם רק מארם נהרים פתורה, ולא מצאנו שארם נקרא הררי קדם, ועוד אפילו שנניח היות ארם נקרא הררי קדם, עוד יש לשאל שהיה לו לומר מן ארם מהררי קדם ינחני בלק, ועוד מה צורך להזכיר שארם נקרא ג"כ הררי קדם כיון שאין המכוון פה רק להודיע מאין שלחו והביאו

ספק ב' שתחלה אמר כי מראש צורים אראנו ואחר כך אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב, וקודם לא אמר רק אראנו ואשורנו

ספק ג' אומרו ולא עתה כנראה שהיתה המחשבה שיהיה עתה הראיה ההיא: ספק ד' מה ענין זה שהיה מבקש בלק לקלל ישראל בקצה אחד ולא בקצה אחר, וכבר אמרנו שחשב בלק שהיה שם דגל אנשים רשעים ואין הדבר מתישב, שאם היו רשעים בלעדי קללת בלעם היה הקב"ה מקללם: ספק ה' כי כבר מבואר הענין שהיו יודעים מואב שאין ישראל באים לקחת ארצם ולא להלחם עמהם, דאל"כ היאך יפקירו בנותיהם לעם הבאים לקחת ארצם, וכבר היו מצווים לבלתי התגר עמהם ואם היו באים להלחם מרחוק יריחו מלחמה, וא"כ מה ראה בלק לעשות כן

ספק ו' אומרו עצום הוא ממני אחר שכבר אמר כסה את עין הארץ:

אמנם יתכן לומר שבלק באצטגנינותו וקסמיו וניחושיו ראה שעתיד לצאת משבט יהודה דוד שילחם עם מואב וימיתם כמו שנאמר וימדדם בחבל וגו' ולכך היתה כוונתו להחרים העם הזה ואפילו שהם אינם נלחמים עמו הוא היה רוצה להלחם עמם, והנה ראה מה שעשו לאמורי ונתיירא להלחם עמהם, וכאשר ראה כן נתיעץ כמו שנאמר במיכה מה יעץ עליך בלק וגו', והיתה עצתו עמוקה לאמר אולי תועיל קללות בלעם להלחם ולנצח כל העם כמו שנאמר אולי אוכל נכה בו ואם לא יועיל כדי לכלות כל העם אולי תפול על האיש העתיד לכלות מואב, שכבר ראה שהוא משבט יהודה וגם ראה שיהיה מזרע מואב דהיינו רות המואביה, ואפשר לומר שזה אומרו כי עצום הוא ממני ר"ל ממואב עצמו עתיד לצאת מי שיחריב את מואב, ולהיות שהיתה כוונתו כלה על שבט יהודה לכן אמר בלעם מן ארם ינחני בלק, ר"ל כפשוטו שקרא אותו מארם נהרים כי שם ביתו ואח"כ אמר מהררי קדם לכה ארה לי, ר"ל שהיה רצונו של בלק שיקלל לצד הררי קדם ששבט יהודה היה דגלו במזרח קדם כמו שנאמר פ' מדבר והחונים קדמה מזרחה דגל מחנה יהודה. ואמר מראש צורים אראנו על דוד כמו שנאמר תשימני לראש גוים, וכאשר בלעם היה נותן עצה ברמז לבלק שיפקיר להם הנשים וכבר בלק היה רואה באצגנינותו שממואב עתיד לצאת דוד, היתה א"כ העצה הפך הכוונה לכן אמר בלעם אראנו ולא עתה, כלומר אפי' שעתה יזנו עם בנות מואב לא יצא דוד מהם, וחזר עוד ואמר אשורנו ולא קרוב והשלים הביאור ואמר דרך כוכב מיעקב וקם שבט, שר"ל על דרך שנאמר לא יסור שבט מיהודה, ועל האצטגנינות של בלק אמר דרך כוכב מיעקב, ולכן היטיב לומר לכה איעצך, כי בלק אחר שראה באצטגנינותו שמבנות מואב עתיד לצאת דוד, לא היה רוצה לקבל עצתו של בלעם להזנות מואב, לכך חזר בלעם ואמר לו לכה איעצך כלומר קבל עצתי כדי שתהיה הרעה באחרית הימים ולא תהיה עתה. והנה קשר הדברים היה על נכון בברכה ראשונה שאמר מה אזעום לא זעם ה' כי מראש צורים אראנו, שמלת כי פה נתינת טעם אל מה שלא זעם כפי מה שהשלים, ואמר הן עם לבדד ישכון ואינם מתערבים והם מיוחדים לו למה יזעום עליהם, ומכאן הבין בלק להכשילם, ובלעם ג"כ כדי שיבין בלק אמר משלו כן, ובוחן כליות כתב בתורה שהעידה שהיה למסר מעל בדבר בלעם, ועל כן הרגוהו בחרב ששם במלחמת מדין נאמר שהרגו חמשה מלכיהם על חלליהם ואת בלעם בחרב, שפירושו הוא שהמלכים נהרגו במלחמה אבל בלעם הרגוהו אחר המלחמה בדין ולכן אמר בחרב, ועוד אחר שאמר שאינם מתערבים בגוים אמר שעם כל זה מי מנה עפר יעקב וגו', ואמר עוד וא"ת שזה הרבוי מי יודע אם הוא סימן טוב להם שהרי מצינו כמה אומות מצליחות ואחריתם לאבוד כמו שנאמר בפרוח רשעים כמו עשב להשמדם עדי עד, וזה ג"כ אינו, וזה אומרו תמות נפשי מות ישרים, ר"ל אמות מות ישרים נקי מעון הלואי ויהיה אחריתי כמוהו, א"כ אין רבויים על דרך בפרוח רשעים אבל הם נוחלים שני עולמות:

עוד יתכן לומר במה שאמר ותהי אחריתי כמוהו והוא נסמך על מאמרם ז"ל שאמרו שהרשעים נעשים אבק תחת כפות רגלי הצדיקים, שזה אמר בלעם מי מנה עפר יעקב, ר"ל מי ימנה כאשר יקיצו שוכני עפר של זרע יעקב תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו כאומר והלואי תהיה אחריתי להיותו אבק רגליהם, ויהיה אומרו כמוהו שב אל העפר. אח"כ בברכה שנייה אחרי שאמר לו בלק על פי ניחושיו או קסמיו שעשה שמאותו הצד הנראה משדה צופים ודאי יתרצה ה' שיקללם, והנה השם יתברך חזר לומר לו שיברך ושלא יקלל וכבר אמר לו לא איש אל ויכזב ובן אדם ויתנחם, ושהוא רוצה בברכתם ואפילו באותו הצד הנראה משדה צופים שאמרת לא הביט הקב"ה און ביעקב ולא ראה עמל בישראל בשום צד מהם, ובכל הצדדים ה' אלהיו עמו ולא הסיר השגחתו ואהבתו מהם, וכן הם ביחוד קשר