מעשי השם חלק ב תיז

לכה והייתה לנו לקצין: וטעם אומרו את אשר תברך מבורך ואת אשר תאור יואר, יפלא שהוה ליה למימר לענין הברכה את אשר תברך יבורך כמ"ש יואר אבל הענין הוא שמאחר ששלח לומר לו ארה לי את העם, א"כ היה מוכרח לברך את בלק אחרי שיאמר שישראל יהיו מנוצחים מבלק הרי זאת ברכה לבלק, , ולכן אמר לו שמה שיברך אותו כבר הוא מבורך כלומר איש מצליח ואיני צריך רק שתקלל ישראל כמו שנאמר לקוב אויבי לקחתיך

וטעם וקסמים בידם פרש"י שלא יאמר אין כלי תשמישי בידי וזה תימה שבלעם הקוסם לא יהיו עמו כלי תשמישיו ועוד שלא ראינו שהיה לו שום כלי רק הפה, ועוד שכבר ראינו שהיה נזהר לבלתי עשות דבר רק על פי ה'. אבל קרוב הדבר שזקני מואב וזקני מדין כשהלכו לבלעם לומר לו דברי בלק חשבו שתכף יקום ללכת ולכן לקחו הפסילים שלהם שהיתה יראתם עמהם כדי ללוותו, כמנהג כאשר שר או מלך הולך הולכים משרתי ע"א בפסילי אלהיהם עמו ללוותו ולכבדו, או אפשר היו שם מינים הרבה של ע"א זה קוסם וזה מעונן וזה מנחש וכל מי שהיה כפוף תחת העבודה ההיא היה לו סימן עליו להיותו ניכר כאשר עד היום בהרבה מקומות, ולהיות בלעם קוסם כמו שנקרא בלעם הקוסם הלכו אליו הזקנים הכפופים לאותה האמונה, ולכך היו הקסמים בידם להראות שמואב ומדין הם כפופים לקסמים שלו: פרק לא

כבר הקדמתי לך בתחלת חבורי זה שנאתי האריכות כי רבה היא, עם כל זה לפעמים נתפתתי להביא מה שכתבו מפרשים זולתי, והטעם על אשר לא בחרתי בדבריהם. והנה בפרשה הזאת כל המפרשים האריכו למעניתם מאד, ע"כ לא אביא דבריהם כי תכבד עלי המלאכה לגמור כדי לתת טעם אל מה שלא בחרתי באחד מאותם הדרכים, ובפרט מהר"י ערמא"ה העקידה ומהררי"א האריכו מאד. ולזה אמרתי אחוה דעי ואתה המשכיל כאשר תשקיף השקפת עיון בדברי הקודמים לי תבחר ותקרב ואמנם דברי המקצרים הפשטנים אל תנח ידי מלהביאם. תחלה במה שנא' מי האנשים האלה עמך פירש"י להטעותו במאמר פעמים שאין הכל גלוי לפניו אין דעתו שוה עליו אף אני אראה עת שאוכל לקלל, ובפ' בראשית פירש"י על מה שנא' ויאמר לו איכה שכבר היה יודע אבל ליכנס עמו בדברים, ופירש שכמו כן בלעם ליכנס עמו בדברים אמר כן. אבל יתכן לומר נכון מזה שאומרו כאן מי האנשים האלה עמך הוא כאומרו למה האנשים האלה עמך. וכמו כן פירש באומר מי לך כל המחנה אשר פגשתי שהוא כמו למה לך. וכן פה כעס ה' עליו על שעכב אותם ועל שאמר להם לינו פה הלילה, וזה טעם אומרו עמך, שאם היתה שאלה כשואל מי הם האנשים היה מספיק אומרו מי האנשים האלה, אבל אומרו עמך הוא כאומרו למה עכבתם עמך. והנה במה שאמר בלעם בלק מלך מואב פירש רש"י אע"פ שאיני חשוב בעיניך חשוב אני בעיני המלכים, ודרשו כן ממה שראינו שאפי' כשהיה מדבר בלעם לשרי בלק לא היה קורא אותו מלך, כמו שנא' אם יתן לי בלק ולא אמר מלך מואב וכשהיה מדבר עם האלהים אמר מלך מואב. אבל לפי דרכנו שאמרנו שכעס הש"י על שעכבם, יתכן שהיתה תשובתו בלק מלך מואב שלח אלי כלומר חלקתי כבוד למלכות. והנה בענין שאמר לו הקב"ה לא תלך עמהם לא תאור את העם ואח"כ אמר לו לך אתם נתחבטו המפרשים וכתב הרמב"ן וז"ל לתתי להלוך עמכם אלא עם שרים גדולים למדנו שרוחו גסה ולא רצה לאמר שהוא ברשותו של מקום אלא בלשון גסות ולפיכך ויוסף עוד בלק שלוח שרים רבים לשון רש"י, ואינו נכון כי כבודו שיתפאר ויתגדל בדבר ה', ועוד שהוא לא היה חושב שיתן רשות ללכת עם שרים אחרים ונכבדים. אבל טעמו שאין ה' חפץ שילך כלל, והנה בלק חשד אותו כי להרבות שכרו אמר כן ולכך אמר לו למה לא הלכת אלי האמנם לא אוכל כבדך וע"כ הוסיף שלוח לו שרים רבים ונכבדים להראות לו כי הוא חפץ בו מאד ונדר לתת לו הון ועושר ככל אשר יגזור עליו, ובלעם השיב להם אם יתן לי בלק וגו' לא אוכל לעבור את פי ה' כי הוא אלהי ולא אוכל לעשות קטנה או גדולה אם אעבור את פיו כי בשמו אני עושה. או יאמר לא אוכל לעבור את פיו בדבר קטן או גדול כי הוא אלהי ואני עבדו. עוד כתב הרמב"ן ז"ל, אם לקרא אליך באו האנשים אם הקריאה שלך וסבור אתה ליטול עליה שכר קום לך אתם ועל כרחך הדבר אשר אדבר אליך אותו תעשה ואעפ"כ וילך בלעם אמר שמא אפתנו ויתרצה, לשון רש"י, ויחר אף אלהים כי הולך הוא ראה שאין הדבר טוב בעיני אלהים ונתאוה לילך גם זה לשון רש"י, ור"א כתב אמר הגאון אם יטעון טוען ויאמר אחרי שאמר לו לא תלך עמהם איך אמר לו קום לך אתם, יש להשיב כי השם לא רצה שילך עם הראשונים עד שיבאו שרים נכבדים מהם, ולפי דעתי אין צורך, כי טעמו כמו שלח לך אנשים, כי השם אמר לישראל עלה רש והם לא האמינו רק אמרו נשלחה אנשים אז שאל משה את ה', וכן זה כי מה צורך היה לו לומר ואדעה מה יוסף ה' דבר עמי רק חשב בלבו מחשבה רעה וה' אמר לו לך אתם רק השמר שלא תדבר רק מה שאומר לך, והעד על פירושי ויחר אף אלהים כי הולך הוא אלו דבריו וכל זה איננו שוה לי, כי מה שאמר הגאון איננו כן כי ה' אמר לו לא תלך עמהם לא תאור את העם כי ברוך הוא בעבור שלא יקלל את העם ימנענו, ואיך יהיה מותר לו ללכת עם שרים אחרים ולא מנעו מלכת בעבור חסרון מעלת השרים ומה שאמר