מעשי השם חלק ב תיב

בשם אביו כתב שהחטא היה שהעם היו דוחקים אותם להוציא להם מים מסלע והם השיבו המן הסלע הזה מבלי אשר ירד עליו ה' באש לחממו ולפעפעו, כמו שנאמר בפעם הראשונה הנני עומד לפניך שם על הצור בחורב נוציא לכם מים, זה א"א, וכבר השיגו על פירוש זה במאמרם שלא יצוייר ח"ו מעל כזה באדון של נביאים שיחשוב שהש"י יצטרך אל האש, וגם השיגו עליו שאמר שהעיקר חסר מן הספר. ובאמת עוד יש לטעון שאין על חטא זה נופל אומרו אשר מריתם את פי, כי הש"י לא אמר להם דבר. והר"י אלבו בספר עיקרים שחבר פירש שהחטא היה שלא נתעוררו משה ואהרן מעצמם להוציא להם מים מצור חלמיש מבלתי שיראו עצמה מרעידים ונופלים על פניהם, כמו שעשה אליהו באומרו תרד אש ויהושע שאמר שמש בגבעון דום. וטענו על פירוש זה כי אדרבה ענותנותו גרמה לו, וגם שלא מצאנו במן ובשלו ובשאר הדברים שהפקיד הקב"ה למה לא נתעוררו ולדעתי כי הפירוש הזה של ר"י אלבו ז"ל אין בו טעם כלל, שהיאך יתכן שיענש אהרן שכיון שמשה לא נתעורר היאך יתעורר התלמיד לפני הרב ויבטח יותר בכח נבואתו יותר מרבו ועוד איך יתכן לומר מריתם את פי

האמנם לדעתי יראה לומר בענין החטא הזה אחר שנקדים מאמרם ז"ל הביא השמעוני בספר הילקוט בפ' זאת וז"ל ויקהילו משה ואהרן ולמה כנסום אלא משה ואהרן מהלכין וכל ישראל אחריהם והיו ישראל רואין אבן והיו עומדין ומקיפין אותה ואין דור שאין בו ליצנין והיו הנקרבים אומרים אין אתם יודעים שבן עמרם רועה של יתרו היה ורועים פקחים במים והוא מבקש למשכנו להיכן שיש בו מים ולומר לנו הרי הוצאתי לכם מים ולהטעות אותנו אילו כן יוציאו לנו מן האבן הזו או מזו לזו והקב"ה כך צוהו מכל סלע שרוצים הוצא להם, ומשה הפך פניו סבור שישראל אחריו והיו עשויים כתות על האבנים אמר להם בואו עמי שהוציא לכם מים אמרו לו מזה אנו מבקשים אם מן הסלע הזה אין אתה מוציא אף מן אחרת אין אנו מבקשים ונתכרכמו פניו כנגדם ונשבע שאינו מוציא להם מים אלא מאותם שהוא מבקש זהו לשון מדרש אגדה אות באות. ומבואר התימה באגדה זו שאיך יתכן שמשה ישבע לבלתי עשות מה שצוהו הש"י אחרי שצוה אותו שיוציא להם מאיזה סלע שירצו, אמנם לא הבאתי לך אגדה זו רק לענין אומרו שהקב"ה כך צוה שיתן להם מכל סלע שירצו, שודאי צריך שיהיה לו לבעל אגדה זו על מה לסמוך מן הכתוב. והוא שלדעתי יש על מה לסמוך ממ"ש ודברתם אל הסלע לעיניהם, שלא אמר לפניהם רק לעיניהם ר"ל הטוב בעיניהם, וכן חזר ואמר הכתוב יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל, שר"ל בזה שידברו אל הסלע הטוב בעיניהם, וגם מאומרו אל הסלע יובן שלא היה הציווי שידברו אל סלע רשום אבל אל מין הסלע לכך נאמר בה"א הידיעה ומכאן יש ג"כ סמך על מה שדרש בעל האגדה אחרת סמוכה לזו, א"ר יהודה ב"ר סימון בשם ריב"ל משה הכה את הסלע וכל הצורים שבמדבר נבקעו והיו מוציאים מים שנאמר יבקע צורים במדבר ואחר שהקדמתי לך זה אומר לך בהיתר כל הספקות, והוא שודאי ישראל היתה חנייתם שם סמוך לאותו הסלע, והעד מה שנאמר קח את המטה ודברתם אל הסלע, שהרי לא נאמר שילכו שם כמ"ש ברפידים עבור לפני העם וגו' קח בידך והלכת, נראה ששם סמוך לאותו סלע היתה חנייתם, וכיון שנאמר שלא מצאו מים נראה שכבר בקשו וחפרו באותו הסלע ולא מצאו מים. ומ"ש ודברתם ודאי דבור דוקא צוה ולא הכאה כאשר כבר אמרנו פ' ג' מחלק זה והרחבנו שם הדבור מאד בענין זה. גם נתבאר שם מה שיש לשאל שדוד אמר במזמור ע"ח הן הכה צור ויזובו מים, ובמזמור ק"ה אמר פתח צור ויזובו מים ולא אמר הכה, ע"ש שהם היו אומרים הן הכה צור ויזובו מים היוכל לחם תת, שהיתה אמונתם לומר שהיא המריע ולכך צוה הקב"ה שלא יכו הסלע אבל שידברו לבד, ומשה ואהרן כאשר ראו שבאותו הסלע הסמוך להם בקשו ולא מצאו מים, עם היות שאמר להם הקב"ה שידברו לאיזה סלע שירצו ישראל, כבר חשבו משה ואהרן שיובן חוץ מאותו הסלע, שכבר חפרוהו ובקשו ולא מצאו מים, והיה פשוט להם שגם ישראל לא יבקשו מאותו הסלע כי אין כוונתם רק מים יהיה מאיזה סלע שיהיה, והמטה שאמר לו הקב"ה שיקח לא להכות בו אמר לו כן, ובמלחמת עמלק גם כן לקח המטה ולא לקח אותו לא להכות ולא לנטות, ובו תסתלק טענת שכתב הרמב"ן וז"ל, ואלו היה רצונו בדבור בלבד מפני מה המטה הזה בידו, אבל ודאי שבפעם הראשונה אמר הקב"ה למשה שכל פעם שירצה לעשות אות שיהיה המטה בידו, כי כן נאמר ואת המטה הזה תקח בידך אשר תעשה בו את האותות, ומשה ואהרן היו זריזים וזהירים במצותו ית' לדבר אל הסלע ולא להכות, אבל בחשבם שמה שאמר הש"י שידברו לאיזה סלע שירצו הם, הכוונה לומר חוץ מאותו הסלע סמוך להם שכבר חפרוהו ובקשו ולא מצאו מים, הנה היו הולכים לסלעים האחרים כדי שיבחרו ישראל איזה סלע שירצו, וכאשר כל ענינם של ישראל היה לנסות כאשר תראה שנמנה זה בכלל עשר נסיונות, לא היו רוצים לזוז משם מאותו הסלע, אפי' שכבר בקשו ולא מצאו ולא היו הולכים אחרי משה כאשר דרש בעל האגדה, שעל כן נאמר ויקהילו שנית והיו מורים על אותו הסלע באצבע שרצונם מאותו הסלע בעצמו, ועל כן אמר להם משה שמעו נא המורים, ר"ל שישמעו אותם המורים באצבע על אותו הסלע