מעשי השם חלק ב תט
Ma’asei Hashem part 2 409 · מעשי השם חלק ב · free full Hebrew text
Open in the reader →העולם, ומשום הכי האפר שלו מטמא טהורים ומטהר טמאים, שכמו שהאדם אם לא היה לו יצר הרע לא היה לו בחירה ורצון, ואם לא היה לו בחירה ורצון לא היה משיג השכר הנצחי, א"כ נמצא שהיצר הרע הוא סבה לטהרתו ולהשגתו העה"ב המיועד, והוא מטמא הטהורים פשוט מאד, שמוליך הרשעים לאבדון, הרי שהיצר הרע מטמא טהורים ומטהר טמאים כמו הפרה ונמשל בזה אליה והבן כי כן דרשו ז"ל כל אשר עשה והנה טוב מאד זה יצר הרע ועוד הבן כי כמו שיש כל טוב אשר עליו נאמר וה' ברך את אברהם בכל, כמו כן יש כל רע, והוא שהתפלל עליו יעקב ואמר המלאך הגואל אותי מכל רע, ועל שניהם אמר הכתוב שראה אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד, וכבר אמרנו בפרק ראשון מחלק זה שאומרו כאן הוא יתחטא בו ביום הג' וביום הז' יטהר ואם לא יתחטא ביום הג' וביום הז' לא יטהר, שהוא פירושו שמי שלא יתחטא ביום הג' שהוא האלף השלישי שניתנה תורה, וביום השביעי היום המיועד שכלו שבת כשארז"ל ושיח חרוב הנה ביום השביעי לא יטהר, ובענין הנר למאור שהיא הנפש רמז שאין לה הטוב המצופה רק ע"י בחירה ורצון מעצמו, לכך נצטוה עד שתהא שלהבת עולה מאליה שפירושו מעצמה, ויורה זה שירמוז הנפש לאורה על שם ההשגה שעתידה להשיג, כשארז"ל אור הגנוז לצדיקים, והתרומה נאמרת על יצר הטוב, לפי שבלב האדם כאשר ידבנו לתת הכסף והזהב הוא היצר הטוב שאינו מחשיב התועלת המדומה, והפרה היא נגד היצר הרע כאשר אמרנו, והיתה ההזאה שבע פעמים נגד מה שארז"ל שז' שמות נקראו ליצר הרע, ונגד שבעה דרכי התשובה שיצר הרע טוען נגד כלם ומונעם כאשר בארנו בח"א הנקרא מעשי בראשית פ"כ תראנו משם ונסמכה פר' פרה לפרשת קרח להורות על היצר הרע אשר הסיתם לעשות כן, וכבר אמרו ז"ל שניתן באפר הפרה עץ ארז על גסות הרוח כי כל הרעה שבאה לקרח ולעדתו מחמת רום לבב בא עליהם, ואפשר שהקדים עץ ארז לאזוב לתועלת, על דרך שאמר שלמה גאות אדם תשפילנו, כאילו אמר המגביה עצמו כארז סופו להיות כאזוב וכתולעת, ולכך רמז להזות על הטמא עם האזוב שיסיר ממנו רמות הלב, וכבר אמרתי לך בני שכל אלה הם רמז אל הענין לא נתינת טעם לחקים
ויבאו בני ישראל כל העדה. פרש"י ז"ל עדה השלמה שכבר מתו מתי מדבר ואלו פרשו לחיים, והרמב"ן טען עליו וז"ל וא"כ מה צורך להזכיר כן בבואם אחרי כן אל הר ההר, ור' אברהם פירש כי הזכיר זה בעבור כי יצא אדום להלחם בם הזכיר הכתוב שלא נפקד מהם איש בבואם מעיר אדום, ואינו נכון כי ישראל נטו מעליו ולא נלחם בם כלל, והנכון בעיני כי מנהג הכתוב להזכיר כן במקום התלונות ויבאו כל עדת בני ישראל מדבר סין אשר בין אילים ובין סיני ויסעו כל עדת בני ישראל למסעיהם ויחנו ברפידים יודיענו הכתוב כי היו כלם בתלונה וכן ותשא כל העדה ויתנו את קולם וילונו כל עדת בני ישראל ממחרת, ואחרי כן בבואם אל הר ההר להודיע שהיו כלם בהספדו של אהרן קדוש ה' כמו שאמר ויבכו את אהרן כל בית ישראל וגו', ואמר לעיני כל העדה, ובמדבר סיני רבה ראיתי שהזכיר הלשון הזה עדה שלימה בכתוב השני וכו' בהר ההר בלבד כי הראשון מפני התלונה נאמר כאשר פירש עכ"ל הרמב"ן ז"ל, ואני נפלא על מה שטען על רש"י ז"ל ממה שנאמר כן בהר ההר שהלא הוא השיב בעצמו להודיע שהיו כלם בהספדו של אהרן, וא"כ למה יסלק פירוש רש"י ז"ל כי גם רש"י אמר כן במה שנאמר בהר ההר, ועוד יפלא לדבריו ז"ל שכל אותם הכתובים שהביא אין להם ענין עם אלו השנים שנאמרו בקדש ובהר ההר, שבאלו השנים נאמר ויבאו בני ישראל וחזר ואמר כל העדה שודאי בא ללמדנו ענין אחר אבל בכל אותם הכתובים שנאמר ויבאו כל עדת ישראל אין זה דומה, והדברים פשוטים ששם הכוונה לומר על התלונה שהיו כלם ולא מקצתם ואדרבה זהו שתמה רש"י ז"ל למה לא אמר ויבאו כל עדת בני ישראל כמו בשאר הכתובים אבל אמר ויבאו בני ישראל כל העדה, אבל לדעתי פירוש רש"י ז"ל הוא על נכון, וגם מה שמצא הרמב"ן במדבר רבה שנדרש כן בפסוק שני בהר ההר הוא על נכון, כי אחרי שמתו אנשי מדבר וגם מתו מאותם שנכתבו לחיים בענין הנחשים השרפים יראה שלא נתקיים מה שנאמר ובניכם אשר אמרתם לבז יהיו וגו' הם יירשוה, שהרי גם מהנכתבים לחיים מתו, ולכך בא הכתוב להודיע שעד קדש באה עדה שלמה שלא מת אחד מהנכתבים לחיים. וגם עוד חזר ואמר בהר ההר שגם שם באו ולא מת אחד מהם זולתי אהרן, ופירש שהיתה מיתתו בעון מי מריבה שלא היה בכלל מתי מדבר, ואח"כ כאשר חטאו ונאמר וידבר העם באלהים ובמשה נאמר וימת עם רב מישראל, ואדרבה מאז שכל מתי מדבר השלימו למות אם היו שם כמה מסעות קודם ענין הנחשים בכל מסע ומסע היה מפרסם הכתוב שבאה העדה שלימה לפרסם שאותם שנכתבו לחיים לא מת אחד מהם, וזה יהיה לומר שאם לא היו חוטאים לדבר באלהים ובמשה שכלם היו באים אל הארץ ולא היה חסר אחד מהם כי זהו מסיפור נפלאותיו יתברך, ולכן גם האגדה שמצא רש"י שדרשוהו כאן וגם מה שמצא הרמב"ן ז"ל במדבר רבה הכל על נכון, כי אחר שאמר שישבו בקדש ושנתאחרו שם, חזר לספר נפלאות ה' שבאו גם כן בהר ההר כל העדה שלימה: