מעשי השם חלק ב תה

הזה וכתב בשם ר"ח שמשה היה חושב שהקב"ה כוונתו לכלות כל ישראל ושהקב"ה פירש לו שאין הדברים כן שאין כוונתו לכלות רק עדת קרח, והרמב"ן טען על פי' של ר"ח ואמר חלילה שלא יבין נבואתו, והוא ז"ל פי' שכוונתו ית' היתה לכללות כל ישראל שגם הם נגררו והיה טוב בעיניהם ענין קרח ולכן נתחייבו כליה אבל משה למד עליהם זכות שקרח הוא הגורם והוא המפתה אותם, זהו פירוש הרמב"ן, ובאמת א"כ לפי פירושו לא יקרא חוטא כי אם המדיח ולא העיר הנדחת ולא היה ראוי לכלות העיר וגם לא לקרא אותם בשם חוטאים כיון שהמדיח גורם ומפתה אותם, שהרי כאן באומרו האיש אחד יחטא נראה שהם אינם נקראים חוטאים כיון שקרח הוא הגורם והמפתה: ספק ט' לכל הפרושים כמ"ש קודם מפי הקב"ה הבדלו מתוך העדה, למה לא אמר משה להם הבדלו אבל אמר העלו, ולמה אמר כאן הבדלו ואח"כ נאמר הרומו מתוך העדה

ספק י' לפי' הרמב"ן ז"ל שכתב שנתחייבו כליה ושהוא למד עליהם זכות, למה במשנה תורה פרשת עקב אמר להם על ענין העגל שהוכיחם על החטא, וכן בענין המרגלים נאמר פ' דברים שהוכיחם ג"כ ולמה לא הוכיחם על חטאם גם על ענין קרח, ואדרבה פרשת עקב הזכיר ענין קרח דתן ואבירם בכלל הגדולות והגבורות של הקב"ה כמו שנאמר שם ואשר עשה לחיל מצרים וגו' ואשר עשה לכם במדבר וגו' ואשר עשה לדתן ולאבירם:

ספק י"א אם הכוונה היתה לכלות כל ישראל למה לא אמר ואעשה אותך לגוי גדול כמו שנאמר בעגל ובמרגלים שהיה רוצה לכלותם:

ספק י"ב באומרו ואם בריאה יברא ה' וגו' וידעתם כי נאצו האנשים האלה את ה', והרי אפילו שלא יברא בריה חדשה רק שישרפו או שימותו מיתה פתאומית יבחן כי נאצו, וכבר נאמר במרגלים וכל מנאצי לא יראוה ולא ברא בריה חדשה:

אמנם לישוב זה נאמר מאמר שארז"ל שדבריו זרים להבין כוונתם ואחר נבא אל שאר הספקות, והוא שאמרו דרש רבא שמש וירח עמד זבולה מגיד שעלו שמש וירח אל זבול ואמרו לפני הקב"ה רבש"ע אם אתה עושה דין לבן עמרם נצא ואם לאו לא נצא, עד שזרק עליהם הקב"ה חצים וא"ל לכבודי לא מחיתם ולכבוד ב"ו מחיתם, הה"ד לאור חציך יהלכו והאידנא עד דלא מחו להו לא נפקו, וכבר אין צורך לומר הספקות שבדרשה זאת שכל דבריה בכלל אינם מובנים כלל, עם כל זה בכלל הדרשה יפלא מנין לו לדרוש מה שאמר חבקוק שם שהוא על ענין קרח, אבל יתכן שרבא הגדיל לומר בחידתו זאת שבראשונה הכיר אברהם את בוראו ושהוא חידש העולם יש מאין הכל מתנועת הגלגלים והמאורות ותבונתם, ואין כל אדם זוכה להשגה זאת, ושעל כן רצתה החכמה האלהית בחדוש הנסים להודיע אלהותו יכלתו והשגחתו, כמו שנאמר ביציאת מצרים וידעתם כי אני ה' בקרב הארץ וכן כי אין כה' אלהינו וכן רבים. וראה עוד רבא שמה שאמר משה פה היה זר מאד שהתחיל לומר בזאת תדעון כי ה' שלחני ואחר כך אמר אם כמות כל האדם וגו' לא ה' שלחני ואם בריאה יברא, הל"ל תדעון שה' שלחני, ומה אומרו וידעתם כי נאצו. ורצה לומר רבא שודאי קרח דתן ואבירם נזרקה בהם אפיקורסות שלא היו מאמינים בחדוש העולם וחשבו העולם קדמון ולית דין ולית דיין, שאם היו חושבים ומאמינים בהשגחת הש"י בפרטים ובהיות תורה מן השמים להישרה לעמו היאך מלאם לבם להקטיר לפניו וה' לא צוה, וז"ש משה הנה אלו אומרים שהם מאמינים בהש"י וביכלתו ושהוא ברא הכל אבל אינם מאמינים בשליחותי ואומרים שאני עושה מלבי, הנה יתבאר בזה אם הקב"ה ימיתם מיתה אחרת אם כן אמת האמינו בה' ולא הכחישו רק שליחותי כי על כן לא ברא בריאה חדשה, אבל אם יברא בריאה חדשה ודאי שהם הכחישו חדוש העולם ועל כן ברא הקב"ה בריאה חדשה להורות שהוא חדש העולם שמי שלא חדש העולם אין בידו לחדש בריאה חדשה. והנה על זה בא רבא ומצא לדרוש מן הפסוק שבחבקוק לענין קרח, מפני שקודם זה אמר תבקע ארץ שרמז אל ענין קרח שנאמר ותבקע האדמה אשר תחתיהם, ואמר רבא בדרשתו זאת מליצה נאה מאד שהשמש והירח שהם מאירים לעולם אשר מהם הכיר אברהם בוראו והאיר לעולם לא יספיק להאיר ולהודיע אלהותו לכל העולם, אבל על ידי משה והתורה יתפרסם אלהותו יותר ממה שיתפרסם על ידי המאורות, וכמו שיבא בס"ד ביאור בענין מה שנאמר האזינו השמים ואדברה שמשה היה אומר לשמים שהם ישתקו ושתורתו תספיק להשמיע אלהותו לארץ, וא"כ היטיב לומר רבא שכן אמרו המאורות שאם אינו עושה דין לבן עמרם שיתפרסם היות שליחותו ותורתו אמת הם לא יאירו, כאילו אמר שלא יספיק אורם להאיר ולהודיע אלהותו, והפליג השלם ההוא במליצתו ואמר שהקב"ה אמר להם לכבודי לא מחיתם, כלומר קרח מכחיש חדוש העולם והל"ל שאעשה דין לכבודי. וזהו זרק עליהם חצים והם מאירים, כלומר הכה אותם בבטול הטבע ובבריאה חדשה בארץ וכמו שנאמר ביהושע שאמר שמש בגבעון דום, ובזה הם מאירים כי מתוך הנסים יתפרסם אלהותו ית' ושהוא חידש העולם, וזהו שאמר ועד האידנא עד דלא מחו לא נפקי ר"ל שעד היום אם לא על פי הנסים אינם מאירים כלל, וה' יאיר עינינו

ומלת בריאה פירש הראב"ע שהוא כטעם גזרה מן וברא אתהן, והרמב"ן פירש כי כאשר תבקע האדמה ברעש הנקרא זלזלה תשאר פתוחה גם ימלא הבקיעה מים אבל שתפתח ותסגר מיד וכו' זה הדבר נתחדש עכ"ל, ויפלא מאד שאפילו