מעשי השם חלק ב שצט

ויהושע ומשה אומרים ה' אתנו ובמלחמה אלהית ננצח אותם, הנה השיבו הם א"כ הוא שזאת צריך שתהיה מלחמה אלהית מה צורך שנלך ונעלה אנחנו למלחמה יהרוג הש"י כלם ואח"כ נעלה ונירש, ומה אנחנו עושים בעלייתנו שהרי אנחנו רכי הלבב כמו שנאמר שמכריזין מי האיש הירא ורך הלבב ישוב וילך לביתו, וזה אומרם אנה אנחנו עולים אחנו המסו את לבבנו א"כ למה נעלה אחרי שצריך להיותם מלחמה אלהית יהרוג כלם ואח"כ נעלה ונירש. ועל זה השיבם משה שאין רצונו של הש"י להלחם לכם שלא בפניכם אבל רצונו להלחם לכם לעיניכם כמו שעשה למצרים, ובתשובתו זאת נתרצו לעלות ולא הועילו ובזה ירוח לנו כי לא מצינו שנאמר סיבה למה נתרצו לעלות, ומה שלא הועיל הוא מפני שכבר נגזרה גזרה. ובזה יובן מה שנא' ויהס כלב את העם שיתכן ודאי שבראות כלב שהם לא היו רוצים לסמוך על הנס ולא היו רוצים להלחם זולתי מלחמה טבעית, הנה להשתיקם אמר להם עלה נעלה ונוכל רצה לומר דרך טבע, והתורה מעידה שלא אמר כן באמת רק להשתיק העם, וזהו שנאמר עקב היתה רוח אחרת עמו שר"ל שלא היו פיו ולבו שוין, שלא אמר כן רק להשתיק העם וזהו שנאמר בספר יהושע וחשיב אתו דבר כאשר עם לבבי, שר"ל שלמשה השיב מה שבלבו אבל לעם אמר כן להשתיקם, ולפי' רש"י ז"ל שפירש שלהם אמר אני עמכם בעצה א"כ יראה שמה שאמר לישראל פיו ולבו שוין היו ומאי רוח אחרת, אבל לפירושו צריך לומר שאומרו רוח אחרת ר"ל כשדבר עם המרגלים והדבור הזה חסר, וכפי מדרשם ז"ל שאמרו לא זו בלבד עשה לנו בן עמרם, כבר נתבאר שאמר בן עמרם ולא הזכיר משה שבזה השתיקם שמי שהוא שונא לזולתו לא יזכיר שמו, וכאשר ראו שקראו בן עמרם אמרו ודאי לדבר נגד משה הוא רוצה, וגם בזה היתה רוח אחרת עמו: ומה שנא' והאנשים אשר עלו עמו יפלא שהרי יהושע מכלל האנשים שעלו עמו הוא ואמר יכול נוכל אבל לדעתי ידמה לומר אחר שנדקדק במ"ש בכתוב ג"פ שליחות משה אותם. ראשונה וישלח אותם משה ממדבר פארן. ב' שנא' אשר שלח משה לתור את הארץ. ג' וישלח אותם משה לתור את ארץ כנען. עוד נתעורר בלשון הכתוב במה שצוה להם משה שלשה פעמים. אחד הארץ מה היא. ב' ומה הארץ אשר הוא. ג' ומה הארץ השמנה. אבל יתכן שהיו נחלקים הי"ב מרגלים לג' כתות ולכן אמר שלשה פעמים שליחות שלכל כת שהם ד' מרגלים צוה שליחות א', שלכת אחת אמר שיראו את הארץ מה היא והעם היושב עליה החזק הוא הרפה היינו אנשיה, ולכת שניה צוה שיראו דירת הארץ בבנינה, שלישית שיראו בפירות ולכן אמר והאנשים אשר עלו עמו כלומר שגם השלשה ריעי כלב שהיו בכת שלו ג"כ אמרו לא נוכל לה. והעד ג"כ על היותם ג' כתות שג"פ נאמרה עלייתם וביאתם. א' ויעלו ויתורו, ב' ויעלו בנגב. ג' ויבאו עד נחל אשכול

ומה שנאמר כאן ואעשה אותך לגוי גדול ועצום ממנו שלא נאמר כן במעשה העגל. כבר בארנוהו קצת פרק י"ג מחלק זה ועוד נבארהו אחר שנקדים להתעורר בפרש"י ז"ל, שכאן שנא' לגוי גדול ועצום ממנו פירש ואמר שאתה מזרעם, ויש לשאל לרש"י ז"ל וכי שם בעגל לא היה מזרעם ולמה אמר זכור לאברהם וגו' אשר נשבעת, ועוד ששם כתב ע"פ האגדה שמשה אמר להקב"ה כסא של ג' רגלים לא יכול לעמוד היאך יעמוד כסא של רגל אחד, וכאן ראינו שחזר הקב"ה לומר לו ואעשה אותך לגוי גדול. אבל יתכן לומר שבאומרו ועצום ממנו סילק לו אותה הטענה שטען משה כסא של שלש רגלים וכו', כי שם אמר לו הקב"ה ואעשה אותך לגוי גדול ולא אמר ממנו, באופן שהמובן היה שהאומה ישראלית יתחיל בנינה ממנו לא מאברהם יצחק ויעקב ויקראו בני משה, השיב לו אותה הטענה לפי שבדבריו אלו יהיה כסא של רגל אחד, אבל כאן חידש ואמר לו שיעשה אותו לגוי גדול ועצום, אבל ממנו ר"ל מהעם הזה ממש, כלומר שלעולם יקראו העם על שם האבות כיון שבניו הם מזרעם וא"כ יהיה כסא, של ד' רגלים. ולכך שם שאמר הקב"ה שתתחיל האומה ממשה אמר לו משה זכור לאברהם וגו', אבל כאן שאמר לו לעשותו לגוי גדול להיותו מזרעו של אברהם ולעולם התחלת האומה תהיה מאברהם שנא' בו ואעשך לגוי גדול, וכן נאמר פה שב אל אברהם לגוי גדול ועצום ממנו ר"ל מאברהם באותה ברכה עצמה אעשה אותך לגוי גדול ולא יתחשב בשמך לבד, לכן לא היה לו מקום לומר זכור לאברהם. וזהו שפרש"י ז"ל וז"ל ואעשה אותך לגוי גדול שאתה מזרעם, ובזה יותרו כל הספקות שנתעוררנו בהם למעיין בפרטי דברינו אלה. ואל יפלא בעיניך על דברי אלה ממה שתמצא פ' עקב ששם נאמר ובשלוח ה' אתכם מקדש ברנע לאמר עלו ורשו את הארץ וגו' ואתפלל אל ה' וגו' זכור לעבדיך לאברהם, וא"כ תאמר שגם במרגלים אמר משה זכור לאבות. אין הדברים כן ששם לא נאמר אשר נשבעת להם, כי מאחרי שאמר לו שלא תתחיל האומה ישראלית ממנו שהוא מזרעם, לא יפול עוד טענת השבועה כיון שהיא מתקיימת בזרעו של משה, אבל עם כל זה הנה התפלל עליהם בזכות האבות לא מפני השבועה. גם אל יפלא בעיניך מה שנא' ג"כ בפרשת עקב לענין העגל ויאמר ה' אלי וגו' הרף ממני וגו' ואעשה אותך לגוי עצום ורב ממנו, ותאמר א"כ שגם בעגל נאמר שיעשה אותו עצום ורב ממנו נגד מה שהנחנו כי גם פה צריך שתדקדק היטב שלא אמר ואעשה אותך לגוי גדול ממנו רק עצום ורב ממנו, כי ענין גוי גדול הוא הדבר שנמשך מאברהם שנא' בו ואעשך לגוי גדול א"כ כאשר