מעשי השם חלק ב שצח

ראיה שא"כ היה נראה ששנים נשאוהו כל הדרך לכן אמר בשנים כלומר שכל שנים היו מוליכים אותו מעט מן המהלך. וטענת הרא"מ ז"ל על רש"י ז"ל אינה טענה, שאם היתה הכוונה באומרו במוט שאחד לבדו מוליכו כמו הכפריים מה צורך לומר שהביאוהו במוט או בחבל כיון שהיה כמנהג כל משא איש לבדו, אבל יחוייב שבא להודיענו שהוליכוהו במוט כדרך שעושים כשהוא משא כבד שאחד מכאן ואחד מכאן נושא

ובמה שנאמר וחברון נבנתה לפני צוען פרש"י שהיתה בנויה בשבח. ולפי הפשט יתכן לומר שנאמר כן להודיע הפלגת רשעת המרגלים שעל חברון אמרו בצורות מאד, ולכך אמר שהיתה חומה ישנה נרקבת אין בה חוזק כלל והם אמרו בצורות מאד:

ואמרם עמלק יושב בארץ הנגב וגו' ר"ל שהם כגורן עגולה ששומרים זה את זה באופן שמי שילחם עמהם יהיה לו מלחמה פנים ואחור:

ובמה שנאמר אפס כי עז העם שהיה הדבור באנשים, ואח"כ דברו בחומות היותם בצורות, ואח"כ חזרו באנשים לומר וגם ילידי ענק ראינו שם. הנה הענין זה יתכן לומר שלא נכנסו בחברון רק כלב לבדו כמו שדרשו ז"ל, אבל באו חוץ לעיר בכרמים כמו שדרשו ז"ל ג"כ שאמרו הנמלים ראינו, ולפי שהיו חוץ לעיר והיו רואים בני העיר הכירו בעוזם ובגבורתם ובגובה קומתם כמו שאמרו אפס כי עז העם ואח"כ ראו החומות הגבוהות. וכדי להפליג בסיפור גובה הענקים אמרו שאפי' שהעיר היתה בצורה גבוהה מאד אפילו הכי ראינו בני הענק מעל החומה לגודל גבהם של הענקים ההם ולכן אמרו וגם ילידי הענק ראינו שם, כי כבר היה מספיק אומרם וגם ילידי הענק שם ומה הוצרכו לומר ראינו שם, אבל אחר שספרו גובה החומות אמרו כן כאילו אמרו וגם שהיו החומות גבוהות אפי' הכי ראינו בני הענק. ואחר שסיפרו גבהם אמרו ונהי בעינינו כחגבים ולא אמרו ונהי בעינינו ובעיניהם כחגבים, שרצו לומר שהם היו בעיני עצמם כחגבים לפני הענקים אבל הענקים לא חשבום אנשים כחגבים אבל חשבום חגבים ממש הולכי שתים כאנשים, ולכן אמרו שבעינינו היינו כמו חגבים אבל בעיניהם היינו חגבים ממש, וזה מסכים אל פרש"י ז"ל שכתב שאמרו שמענו אומרים חנמלים ראינו בכרמים כאנשים. שלא אמרו אנשים ראינו כחנמלים אבל אמרו חנמלים ראינו כאנשים וזהו הפלגת הביזוי שלא החשיבום לאנשים כלל:

ומה שנא' ויאמרו איש אל אחיו ולא אמר איש אל רעהו, אין ספק שאם היו כלם האומרים היה אומר כמו שנאמר ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים, וכבר פירשתי בפ' ויחי שהיו אחד משבט לוי ואחד משבט שמעון שקראם יעקב אחים, וגם בארתי הטעם למה לא פרסה הכתוב מי האומרים נתנה ראש ונשובה מצרימה, וכבר בארנו בפרקים הקודמים במה שנאמר ולא נחם אלהים דרך ארץ פלשתים. שהכוונה היא לומר שהקב"ה הוליכם בדרך רחוקה עד שבאו לצד דרומה של א"י כמו שנא' עלו זה בנגב, ואם היו באים ממצרים דרך ישרה דרך ארץ פלשתים היו באים נגד מערבה של א"י שמצרים במערבה של א"י היא, אבל כאשר סיבב אותם דרך המדבר באו אל דרומה של א"י ולא היה אפשר להם לשוב מצרים דרך ישרה אם לא יעברו דרך ארץ אויביהם או דרך המדבר שבאו. ולהיות שבאו הם אחרי הענן לנחותם הדרך עתה אם ירצה לשוב לא ידעו הדרך אבל צריכים לקחת מאנשי המדבר להורות להם הדרך, כמו שהוא עד היום שהשיירות העוברות דרך המדבר לא ידעו הדרך והם מוכרחים לפרוע מס לגולגולת כדי להורותם הדרך. לכן אמרו גם הם נתנה ראש ר"ל ניתן מס לגולגולת כמנהג ונשוב מצרים:

והנה מה שאמרו בשנאת ה' אותנו הביאנו וגו'. נראית טענה של שטות כי למה יקרע להם את הים ויעשה להם נסים ויתן להם לחם ובשר ומים כדי להמיתם הלא בשב אל תעשה בצמא היו מתים, ואם לא קרע להם י"ס היו נהרגים בחרב פרעה כמו שנאמר אריק חרבי, ויפלא עוד בענין זה אשר מתוך התעוררותנו יתיישב גם זה שאנחנו בו והוא למה אמרו נשינו וטפינו יהיה לבז, כי מנין להם זה ואולי כשם שהם היו באים להרוג כלם טף ונשים שנאמר לא תחיה כל נשמה כמו כן יעשו הם ויהרגו גם נשיהם וטפם, אבל נראה שזאת היתה טענתם לומר שכל מה שעשה לנו הוא מגודל אהבת האמורי ולכך הצילם ממצרים והאכילם והשקם כדי להביאם שיהיו נשיהם וטפם לבז ביד האמורי:

ומ"ש כלב אם חפץ בנו ה' בארנוהו פי"ג שר"ל כיון שחפץ בנו ה' שאין זה תנאי, שאם היה תנאי מה היתה תשובתו לישראל האומרים בשנאת ה' אותנו הביאנו שהלא גם הם מודים שאם היה חפץ בם היה עושה אבל יתכן לומר שהיתה תשובתו של כלב על מה שאמרו הם ארץ אוכלת יושביה שראו אותם מקברים, אמר כלב שזה ראיה שהקב"ה חפץ בנו ונתנה לנו ולכן הם מתים. ויהיה אומרו אם חפץ בנו ה' כלומר אם חפץ בנו ונתן לנו את הארץ אין ספק שימותו בלא עתם והוסיף עוד להביא ראיה ואמר שכיון שלעולם הם מקברים א"כ זו ראיה שסר צלם וה' אתנו. ואומרו סר צלם בארנוהו במראה בין הבתרים בח"ב, שמה שנאמר שם שלא שלם עון האמורי זהו שאמר כלב סר צלם שכבר שלם עונם:

ועתה נבא אל מה שנאמר פ' דברים שאמרו אנה אנחנו עולים ותשובת משה ה' ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם שיפלא מאד אמרם אנה אנחנו עולים שהיה להם לומר לא נעלה אבל הענין הוא שהם היתה דעתם להלחם מלחמה טבעית ולנצח בגבורתם, כמו שנראה שיצאו ממצרים מזוינים שנא' וחמושים עלו, וכיון שראו שהמרגלים אמרו לא נוכל וכלב