מעשי השם חלק ב שצז

ובמה שנאמר וילכו ויבאו דרשו ז"ל הקיש הליכתן לביאתן מה ביאתן בעצה רעה אף הליכתן כן. והם אמרו ג"כ במדרשם שהיו כשרים באותה שעה, יאות לומר שלא היתה עצתם רעה להוציא דבה, כי מה תהיה כוונתם הלא גם המה עומדים עם בניהם וטפם במדבר ההוא ולמה לא יהיו חפצים לבא אל ארץ זבת חלב ודבש, כי בביאתן שחזרו משליחותם יתכן שאפשר היה מגודל רכות לבבם או מבלתי היותם רוצים לסמוך על הנס והיו יראים פן ימותו במלחמה, אבל שבהליכתן יהיו בעצה רעה להוציא דבה כבר אמרנו שזה לא יתכן. אבל מה שארז"ל שהיו בעצה רעה בהליכתן היה זה שמעת הליכתן כאשר ראו שכל ישראל כלם רצו להיותם משלחים אותם ושמשה לא רצה אבל הוא לבדו עם הנשיאים שלחום, הסכימו בעצה אחת שתשובתם תהיה למשה ולנשיאים וגם לכל העדה, וזהו שנא' בהדיא וישיבו אותם דבר ואת כל העדה וכן נאמר ויבאו אל משה ואל אהרן ואל כל העדה, וזו היתה ודאי עצה רעה אבל לא היה בדעתם לשנות האמת ולהוציא דבה, אבל העצה היתה רעה שהביא המכשול, וכן אין המנהג במלכים שישלחו מרגלים רק בסוד ולא לפני העם, וכן נאמר ביהושע וישלח יהושע מרגלים חרש וגו', ושם משלמות המרגלים אפי' שהיתה בשורה מופלגת בפיהם באומרם נמוגו כל יושבי הארץ אפ"ה לא השיבו הם התשובה רק ליהושע לבדו כמו שנאמר שם ויאמרו אל יהושע כי נתן ה' בידינו וגו', וזה היה כל חטאם של המרגלים הללו שאמרו תשובתם לעם. וכבר רז"ל שאמרו הקיש הליכתן לביאתן אמרו כן לומר שאם לא היתה הליכתן בעצה רעה היה המשפט האלהי שגזר מ' שנה יום לשנה בלתי צודק כיון שלא התחילו לחטוא רק עד שראו הארץ

ומה שאמר משה מה הארץ אשר הוא יושב בה הטובה היא אם רעה, היה לפי שכל מגמת פניו של משה היה לראות מהיכן יתחיל לכבוש שיהיה באותה העיירות עיר שתהיה טובה בבריאות, וכבר במשנה תורה פ' דברים על מה שנא' ויאמרו טובה הארץ כתב רש"י מי אמרו בטובתה יהושע וכלב, והרא"ם טען על רש"י ממה שפירש כאן על מה שנאמר והנה זבת חלב ודבש שכתב כל דבר שקר שאין מספרים בו קצת אמת בתחלתו אין מתקיים בסופו, והשיב הרא"מ וז"ל ושמא י"ל שאני התם שכתוב אחריו מיד אפס כי עז העם וגו', ובאמת לדעתי שהרא"מ ז"ל לא דק, שרש"י ז"ל כתב שמה שנאמר פ' דברים ויאמרו טובה הארץ, לא היתה הכוונה רק על יהושע וכלב, לפי שהמרגלים האחרים מעולם לא אמרו על הארץ שהיא טובה אבל אמרו זבת חלב ודבש היא ולא אמרו טובה היא רק יהושע וכלב שנאמר ויהושע בן נון וכלב בן יפנה מן התרים וגו' טובה הארץ מאד מאד, כי לא תקרא הארץ טובה בהיות זבת חלב ודבש אבל תקרא טובה כשהיא טובה ליושבים עליה בבריאות, והם אמרו אדרבה ארץ אוכלת יושביה, ואין מקום לטענת הרא"ם על רש"י ז"ל כלל. ונשוב לענין שזאת היתה שאלת משה שיראו על עיר שיאות לבא עליה ראשונה, או אל העיירות שיהיו טובות בבריאות להניח שם הטף, וכן היתה מצוותו שיראו אם היא במבצרים כדי להניח הטף והנשים שם בערי המבצר כדי ללכת לכבוש מה שלפניהם כמ"ש בני גד ובני ראובן וישבו טפנו בערי המבצר מפני יושב הארץ, ולכך כל שליחותו היתה לכוונה מהיכן יתחיל, כמו שנאמר והערים אשר נבא בהנה, ולא היתה כוונתו לראות החזק הוא הרפה כדי שאם הוא חזק יפחד מהם, כי המלחמה לה', אבל היה רוצה לראות בריאות הארץ שיניח הטף בה, שאם הם חזקים הרי הארץ בריאה, ואם הם רפים לא יתחיל בהם אבל יבקש להתחיל המלחמה במקום שיהיו מבצרים ושיהיו חזקים העם ובריאים, ולכן אמר שיראו העם היושב עליה, כאילו אמר המנהג הוא שבעיירות כאשר יפחדו ממלחמה ישכרו שכירים להלחם, לכן אמר שלא יראו על השכירים אם הם חזקים כי הלא המלחמה לה' אבל רצוני שתראו העם היושב עליה אם הוא חזק כדי שאדע בריאות הארץ אם הם בריאים כדי להניח הטף שם. וכבר אמרנו שלא חטאו המרגלים במה שאמרו שהם חזקים ממנו שהאמת כן הוא, אבל חטאו שאמרו תשובתם לכל העדה להמס לבב העם כמו שאמרו אחינו המסו את לבבנו:

ואומרו להם והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ. לא אמר להם להביא הפירות ולהראותם, אבל אמר להם שלא יחושו למלחמה כלל ושיחזיקו בא"י ויקחו מפריה, שאכילת פירות היא אחת מהחזקות שהקרקע נקנה בהם, וזה אומרו והתחזקתם אבל הם מעצמם הביאו הפירות להראותם:

ובמה שנאמר והימים ימי בכורי ענבים, אמר כן שאפילו עדיין היה ימי בכורי ענבים עם כל זה היה האשכול באותה הפלגה מן הגודל ור"י בעל העקדה פירש שלכך נאמר שהיו ימי בכורים שאז יש שומרים וצריך התחזקות, וא"כ הוא מה יאמר לתאנים ולרמונים שהרי לא אמר להם שיביאו ענבים אבל מפרי הארץ סתם. ובמה שנא' ויבא עד חברון דרשו ז"ל שכלב לבדו בא, אבל לפי הפשט יתכן שאמר הכתוב שעלו בדרך הנגב ואמר שאותו הדרך נמשך ובא עד חברון:

ובמה שנא' וישאוהו במוט, פירש"י כיון שנא' במוט הרי בשנים אמור, והר"א מזרחי טען עליו שהרי הכפריים מביאים משאם במוט ביחיד א' לבדו אין עוזר לו, והשיב בעד רש"י שר"ל וישאוהו הרי שנים ולדעתי נפל הרא"ם בטענה גדולה ממה שטען הוא על רש"י ז"ל, שהיאך יאמר וישאוהו שכבר ידוע שכולים הוליכוהו כל אחד מעט. ואם היה אומר וישאהו היה נראה שאחד לבדו נשאהו כל הדרך, גם פירש בשם מד"ר שיצא מאומרו בשנים בבי"ת ולא אמר שנים. וגם זו לדעתי אינה