מעשי השם חלק ב שצה

היתה כוונתם רעה הלא גם הם היו במדבר, למה יכוונו שלא ילכו לכבוש את הארץ טרם יראוה, עוד יש לשאול כי למה הוצרך הכתוב להודיע שהליכתן היתה בעצה רעה: ספק ו' היאך היה שואל משה מה הארץ הטובה היא אם רעה והוא ידע היותה טובה ורחבה: ספק ז' מה חטאו המרגלים שהרי יותר אמר משה ממה שאמרו הם כמו שנאמר שמע ישראל אתה עובר הירדן לבא לרשת גוים גדולים ועצמים ממך ערים גדולות ובצורת בשמים עם גדול ורם בני ענקים אשר אתה ידעת ואתה שמעת מי יתיצב לפני בני ענק

ספק ח' אומרו והתחזקתם ולקחתם מפרי הארץ מה היתה הכוונה בזה ולמה לא אמר והבאתם מפרי הארץ כמו שעשו שהביאום להראותם אבל צוה על הלקיחה לבד: עוד למה נאמר שחברון נבנתה שבע שנים לפני צוען מצרים ומה צורך בזה, ופרש"י על פי האגדה מבונה מכל טוב אבל לפי הפשט שיעדנו צריך ישוב

ספק ט' אומרו וישיבו אותם דבר ואת כל העדה שכיון שמשה היה השולח מה הצורך לומר שהשיבו לכל העדה: ספק י' אומרו אפס כי עז העם היושב בארץ והערים בצרות גדולות מאד וגם ילידי הענק ראינו שם, שהתחיל בסיפור האנשים שאמרו עז העם ואח"כ באו לסיפור החומות היותם גבוהות וחזרו לסיפור האנשים באמרם וגם ילידי הענק וגו', והל"ל אפס כי עז העם וגם ילידי הענק ראינו שם והערים בצרות גדולות מאד: ספק י"א שהיה מספיק אומרו ושם ילידי הענק מבלתי שיאמר וגם ראינו שם

ספק י"ב אומרו ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם, והיה מספיק אומרו ונהי בעינינו ובעיניהם כחגבים: ספק י"ג אומר נתנה ראש ונשובה מצרימה, לפרש"י שאמרו ניתן עלינו מלך, אין בזה טעם שהם אומרים לשוב לעבדות מצרימה ומה הם רוצים במלך, ואם לפי האגדה שהוא לשון ע"א מה היו צריכים לזה כיון שלא היה פחדם רק מפני שלא יהיו לחרב

ספק י"ד אומרם כלב ויהושע לתשובה לדבריהם אם חפץ בנו ה', ומה תשובה היא זאת הלא היא היא שהם צועקים ואומרים ולמה ה' מביא אותנו אל הארץ הזאת לנפול בחרב, ושם בפ' דברים נתבארו יותר דבריהם שאמרו משנאת ה' אותנו הוציאנו מארץ מצרים לתת אותנו ביד האמורי להשמידנו, א"כ מה היתה תשובתם אם חפץ בנו ה' הלא גם הם מודים בזה אבל אומרים שאין הקב"ה חפץ בהם, ועוד שקודם אמרו אם חפץ בנו ה' דרך תנאי ואח"כ אמרו וה' אתנו אל תיראום: ספק ט"ו מה שנאמר שם ותקרבון אלי כלכם ותאמרו נשלחה אנשים, והיה מספיק אומרו ותקרבון אלי ומה זה לדקדק ולומר שכלם נתקרבו

ספק י"ו באומרו שם [אנה] אנחנו עולים והל"ל לא נעלה אחינו המסו את לבבנו ומה זה אומרם [אנה] אנחנו עולים: ספק י"ז תשובת משה שאמר להם ה' ילחם לכם ככל אשר עשה אתכם במצרים לעיניכם, שמה היא הכוונה באומרו לעיניכם וכי לא ידענו שנלחם לעיניהם ומה יוסיף בענין זה

ספק י"ח מה שנאמר ויבא עד חברון שארז"ל כלב לבדו בא לחברון ונשתטח על קברי האבות, והלא אין הדברים כן שכבר שאר המרגלים אמרו בני הענק ראינו שם ובני הענק היו בחברון כמ"ש ושם אחימן ששי ותלמי ילידי הענק

ספק י"ט מה שנאמר וישיבו אותם דבר ואת כל העדה וכבר היה מספיק אומרו וישיבו אותם דבר שב אל כלם: ספק כ' מ"ש ויהס כלב את העם אל משה, ומה ענין ההשתקה הזאת לפי הפשט, ורז"ל דרשו שאמר וכי זו בלבד עשה לנו בן עמרם, שיש גם כן לדקדק למה ארז"ל בזה הלשון לקרא את משה בן עמרם ולא אמרו וכי זו בלבד עשה לנו משה

ספק כ"א ראותנו שכלב היה אומר יכול נוכל לה, שאם פירושו שהמלחמה תהיה בנס אם כן מה יהיה דבורו של כלב מועיל והלא לא נביא הוא ובזה היו מסתפקים ואומרים בשנאת ה' אותנו הביאנו וגו' ואם פירוש דברי כלב הוא שהיה אומר יכול נוכל לה ר"ל במלחמה טבעית, הלא שקר הוא שמשה בעצמו אמר גוים רבים ועצומים ממך, ועוד היאך יתכן שכלב יאמר שבמלחמה טבעית ינצחו ובזה לא יהא לבם לשמים לעזרה: ספק כ"ב אומרו סר צלם מעליהם וה' אתנו, ובזה היה עיקר ספקם ומה ענין הצל הזה

ספק כ"ג אומרו כאן ואעשה אותך לגוי גדול ועצום ממנו, ובענין העגל לא אמר לעשותו עצום ממנו רק לגוי גדול

ספק כ"ד אומרו ועבדי כלב עקב היתה רוח אחרת עמו, שהל"ל עקב היתה רוח טוב עמו וימלא אחרי ומה רוצה לומר רוח אחרת

ספק כ"ה שהמרגלים אמרו שכל אנשיה אנשי מדות גבורים, ומצד אחר אמרו ארץ אוכלת יושביה, ועוד שלא מצינו שכלב השיב דבר על אמרם שהיא ארץ אוכלת יושביה, ואם במה שאמר הארץ טובה, גם הם אמרו שהיא טובה כמו שנאמר פ' דברים שאמרו שהארץ ארץ זבת חלב ודבש

פרק כב

לא אאריך להביא מה שכתבו המפרשים בפרשה זאת של המרגלים ובפרט הרמב"ן האריך מאד והחפץ יראנו משם אבל אנחנו נאמר בהיתר הספקות שהזכרנו לפי פשטי הכתובים ונניח האגדות במקומן, ונאמר בהיתר הג' ספקות הראשונים אחר נבא אל האחרים ואל היתרם, שאמנם כאשר אמרו ישראל למשה נשלחה אנשים לפנינו כבר משה היה