מעשי השם חלק ב שעד

על משה ואהרן, זה דוחק ופשט הכתוב לא יורה כן, גם מה שיובן מדברי הרמב"ם שמה שנא' על האצילים שב אל נדב ואביהוא ושבעים זקנים היה צריך אל נתינת טעם למה לא הזכירם בשמם, כמו שהזכירם למעלה בפירוש נדב ואביהוא וע' זקנים, עוד יפלא שקודם אמר לשון ראייה ואח"כ לשון, חזיה, גם יש לשאל שאחר סיפור החזיה הבלתי הגונה, הל"ל שלא שלח ידו ושהיו ראויים לשליחות קודם. ועוד יש לשאול בכללות הענין מה זה אמרו לשון שליחות יד ומי הזכיר כאן שליחות יד עד שיאמר לא שלח ידו, והל"ל ואל אצילי בני ישראל לא פרץ ה', כי בלשון הזה היתה ההתראה כמו שנאמר והכהנים והעם אל יהרסו לעלות אל ה' פן יפרוץ בם וכמו שנאמר על אשר פרץ ה' פרץ בעוזה, או היה לו לומר ואצילי בני ישראל לא מתו, וכבר ידוע שקצת מרז"ל חולקים על פירוש זה, שאר"א לא מתו בני אהרן אלא מפני שהורו הלכה בפני רבן, ור"ש אמר שתויי יין נכנסו, ועוד שלפי מה שאמרו שראו מתוך אכילה ושתיה א"כ היל"ל ויאכלו וישתו ויחזו את האלהים

אבל לפי פשט הכתובים אשר יעדנו נראה לומר באופן שפשט הכתוב יתיישב על נכון בהיתר כל הספקות שנתעוררנו בהם, וזה לפי דרכנו שהתחלנו בו ואמרנו שאמנם היו בהשגה מדרגות זו עליונה על זו, משה במדרגה עליונה ואהרן ונדב ואביהוא ושבעים זקנים מדרגה שנית ואח"כ העם, ואמרנו עוד שמי שיש לו השגה בעיון האלהיות אין צורך לכריתת ברית שעיניו הרואות אמתות האלהיות, אבל אותם שאין להם מדרגה בהשגות האלהיות ומקבלים עליהם עול מלכות שמים אותם הם הצריכים אל כריתת ברית, ולכך נאמר ויקח משה את הדם ויזרוק על העם שהדברים מובנים שרצה לבאר שלא זרק על אהרן נדב ואביהוא וע' זקנים רק על העם, ואח"כ סיפר הראייה המכונית אל ההשגה המופלגת שהשיגו אהרן נדב ואביהוא וע' זקנים עם משה, שהשיגו שהוא ית' ברא כל אשר תחת גלגל הירח ואשר למעלה ממנו, ואמר הכתוב דרך משל שתחת רגליו כמעשה לבנת הספיר וכעצם השמים, ר"ל ברא החומר ההיולי שהמשילו לבנת הספיר המקבל כל הגוונים, ומתוך זה השיגו באלהיות כל מה שהיה אפשרי בחק בשר ודם, והעד הנאמן על היות כוונת הדברים כן מה שנאמר כמעשה לבנת הספיר ולא אמר כלבנת הספיר שאז היה המובן שראו גוון לובן כלבנת הספיר, ר"ל כמו המעשה שעושה לבנת הספיר שהוא מקבל כל הצורות כן יעשה החומר ההיולי, ואמר תחת רגליו כלומר שאין ההיולי קדמון אבל הוא תחת ממשלתו כלומר שהוא המציאו מן האין, ועל הממשלה יאמר תחת רגליו כמו שנאמר אשית אויביך הדום לרגליך, וכן ומחוקק מבין רגליו, וכן תמשילהו במעשה ידיך, כל שתה תחת רגליו, ולאומים תחת רגלינו, ואחר שסיפר כל זה כבר היה בלתי מתקבל לומר שבכל ישראל לא יהיו ראויים להשגה ולעיון באלהיות זולת אהרן נדב ואביהוא וע' זקנים, ועם היות שלא נמצאו שוים למדרגתם כבר ודאי היו נמצאים רבים שהיה להם השגה יתר על שאר העם, ולכך אמר שכבר חוץ מהע' זקנים כבר היו בעם אצילים שנאצל עליהם רוח אלהים רוח דעת ותבונה, ועל אותם האצילים לא שלח משה ידו לזרוק עליהם דם ברית, כי כבר היתה להם כ"כ השגה שלא היו צריכים לדם ברית, וזה אמרו ויחזו את האלהים כלומר לא היה להם השגה במדרגת אהרן ונדב ואביהוא וע' זקנים אבל פחותה ממנו ר"ל הבינו השגה באלהיות פחותה ממדרגת ההשגה אשר לאהרן ובניו וזקנים, וזהו שנאמר בהם לשון חזייה ולא אמר ראיה כי החזייה תאמר על המדרגה פחותה מן הראייה בנבואה, ואחר שהשלים הסיפור מן הזריקה שלא שלח ידו לזרוק על האצילים רק על ההמון, הנה אמר ויאכלו וישתו שב אל משה ואל אהרן ובניו והזקנים וכל ישראל שאכלו מזבחי שלמים שזבחו הנערים, ועל פי דרכנו זה נתיישבו כל הכתובים כפשוטם מסכים לדעת אותם מרז"ל שאמרו שראיה זאת לשבח נאמרה

ועל מה שנאמר ואתנה לך לוחת האבן והתורה והמצוה אשר כתבתי, פירש"י שכל תרי"ג מצות [בכלל] עשרת הדברות הן, והראב"ע פירש ששני דברות ראשונות הם התורה והשמונה אחרונות הם המצוה והרמב"ן ז"ל כתב שפירושו של הראב"ע אינו כלום, כי הכתוב במשנה תורה ואדברה אליך יעיד כי על כל המצות כולן ידבר, ולא הבנתי טענת הרמב"ן ז"ל על הראב"ע שמשם אין עדות כלל, ואדרבה יראה שכל המצות האחרות פה אל פה נאמרו ולא נכתבו בלוחת, גם בפירוש הראב"ע לא הבנתי מה טעם יקראו השנים דברות ראשונות תורה והשמונה מצוה, ואדרבה לפי מאמרם ז"ל שאמרו תורה בגימט' תרי"א ואנכי ולא יהיה לך מפי הגבורה שמענום, א"כ הדברות הראשונות אינם בכלל תורה, אבל היה אפשר לומר שאומרו התורה והמצוה, הוא על מצות ל"ת ועשה שנכתבו בלוחת, אנכי ה' היא מצות עשה, וכן זכור את יום השבת וכבד את אביך ואת אמך, והשאר הם ל"ת, ועל מ"ע אמר המצוה, ועל מצות ל"ת אמר תורה, ולומר שכל תרי"ג מצות הם בכלל עשרת, דברות כבר ארז"ל שהנביא העמידם על שתים, אבל לא יתכן לומר שמה שנאמר שכתבתי להורותם לפי שהם בכלל אמר כן, אמנם הנכון והיפה שבכלם הוא שארז"ל שזה רמז שהיתה כל התורה כתובה לפניו קודם בריאת העולם, דאם לא כן הל"ל ואתנה לך את לוחות האבן אשר כתבתי התורה והמצוה, אבל אומרו והתורה והמצוה אשר כתבתי, הכוונה על הכתובה מאז אש לבנה על גבי שחורה, ובזה יתיישב ג"כ מה שנאמר ואתנה לך את לוחת האבן והתורה והמצוה בוא"ו מוסיף