מעשי השם חלק ב שע

הצרעת. ועוד שביהושע נאמר ואשלח לפניכם את הצרעה ותגרש אותם מפניכם שני מלכי האמורי לא בחרבך ולא בקשתך, וכאן נאמר ושלחתי את הצרעה לפניך וגרשה את החוי ואת הכנעני ואת החתי ולא נאמר לגרש סיחון ועוג: ועוד שבפ' חקת במלחמת סיחון נאמר ויאסוף סיחון את כל עמו ויכהו ישראל לפי חרב, הרי שבחרבם הרגו אותם לא הצרעה, וכן בעוג מלך הבשן נאמר ויכו אותו ואת בניו ואת כל עמו הרי שהם הכום ולא הצרעה: ועוד יפלא מאד ענין הכתובים ביהושע ששם נאמר ואביא אתכם אל ארץ האמורי היושב בעבר הירדן וילחמו אתכם ואתן אותם בידכם ותירשו את ארצם ואשמידם מפניכם, ואחר זה נאמר ותעברו את הירדן ותבאו אל יריחו וילחמו בכם בעלי יריחו האמורי והפריזי והכנעני והחתי והגרגשי והחוי והיבוסי ואתן אותם בידכם, ואשלח לפניכם את הצרעה ותגרש אותם מפניכם שני מלכי האמורי לא בחרבך ולא בקשתך, והיאך יתכן שתחלה כסדר אמר מלחמת שני מלכי האמורי שהיתה קודם שעברו את הירדן, ואחר שסיפר שאר המלחמות ושעברו הירדן, חזר לקודם העברת הירדן ואמר שהצרעה גירש אותם, ותחלה אמר שנלחמו עמם כמו שהיה האמת שהכום לפי חרב ואח"כ אומר לא בחרבך: עוד יפלא מאד ששם ביהושע נאמר, ואשלח לפניכם את הצרעה ותגרש אותם מפניכם שני מלכי האמורי, שאומרו אותם אינו מובן כלל, והל"ל ותגרש מפניכם שני מלכי האמורי ומאי אותם, ועם היות שכבר מצינו דומה לזה מה שנאמר פ' שמות ותפתח ותראהו את הילד כי הל"ל ותראה את הילד, עם כל זה זר הוא ועוד שאינו דומה ששם נאמר את הולד וכאן לא נאמר את שני מלכי האמורי: עוד יפלא שכאן נאמר שישלח הצרעה לפניהם ר"ל קודם המלחמה לגרשם, ובפר' עקב נאמר שישלח הצרעה בם עד אבוד הנשארים והנסתרים דהיינו אחרי המלחמה

ועוד יפלא שאם הצרעה לא עברה את הירדן כמו שפרש"י, היאך אמר משה פ' עקב שישלח את הצרעה, והיה זה אחרי הכותו את סיחון שהכתוב מכריז כן שכל משנה תורה אמר להם אחרי הכותו את סיחון, ועוד שאומרו בפ' עקב שישלח את הצרעה שב אל מה שאמר קודם שנאמר שם כי תאמר בלבבך רבים הגוים האלה ממני איכה אוכל להורישם, שאמר כן על הגוים אשר מעבר לירדן, והיאך כתב רש"י שלא עברה הצרעה את הירדן: עוד ספק מופלג והוא שנאמר כאן ושלחתי הצרעה לפניך וגרשה את החוי ואת הכנעני ואת החתי ואמנם האמורי לא הזכיר כלל וקודם פסוק זה נאמר כי ילך מלאכי לפניך והביאך אל האמורי ששם את האמורי ראשון ואחריו הזכיר החתי והפריזי והכנעני והחוי, כנראה היות האמורי עיקר. וכבר ארז"ל שתי צרעות היו, ועם כל זה אין הדברים מתיישבים כלל

אמנם לדעתי יתכן ליישב מה שארז"ל שהיה שרץ העוף מסמא אותם וממית, וגם הכתובים כלם, וכל הספקות שנתעוררנו בהם והוא שלדעתי אומרו כאן פ' משפטים ושלח לפניך את הצרעה, הוא כמו מה שנאמר בישעיה ישרוק ה' לזבוב ולדבורה אשר בארץ אשור, כי קרא הנביא האומה שבארץ אשור דרך משל דבורה, וכן קרא משה אדוננו את אומות סיחון ועוג דרך משל בשם צרעה שגם הוא מין של דבורה, כי אחרי שהיה רוצה הקב"ה לתת לישראל את הארץ, הקדים ושלח את סיחון ועוג שהם קבצו מלכיות הרבה שנלחמו בם עד שלקחו מיד השבעה עממים ומיד מואב ומיד עמון כמה עיירות כמו שנאמר עמון ומואב טהרו בסיחון, ובהדיא נאמר בכתוב נלחם במלך מואב הראשון ויקח את כל ארצו מידו עד ארנון, וכן נאמר ביהושע סיחון מלך האמורי היושב בחשבון משל מערער וגו' ועד יבק הנחל גבול בני עמון וכן נאמר שניתן לגד חצי ארץ בני עמון, באופן שנתבאר שסיחון נלחם ולקח הרבה עיירות מן הכנעני והחתי והחוי, ולכך לא הוזכר פה האמורי כלל, כי שנימ מלכי האמורי הם היו הנקראים הצרעה שנלחמו בכל אותם המלכיות והיו מושלים עליהם, כמו שנאמר ביהושע סיחון מלך האמורי היושב בחשבון משל מערער אשר על שפת נחל ארנון ותוך הנחל וחצי הגלעד ועד היבק הנחל גבול בני עמון וגו', באופן שביאר שמלכותו היה האמורי והיה מושל במקומות שאינם גבולו, וכן נאמר בעוג וגבול עוג מלך הבשן מיתר הרפאים היושב בעשתרות ובאדרעי ומשל בהר חרמון ובסלכה ובכל הבשן עד גבול הגשורי והמעכתי וגו', שגם בזה ביאר שכבש ממלכות רבות תחתיו, ואם כן סיחון ועוג הם הם הצרעה ששלח הש"י לפניהם וגרשו קצת מן הכנעני והחתי והחוי וגם כבשו הרבה מעמון ומואב, וכל זה כדי שלא יצטערו ישראל לעשות מלחמה עם כל מלך אשר לו אחת מהעיירות ההם, שבעוג ובבשן היו ששים עיר כאמור שם ובזה יתיישבו על נכון הכתובים ביהושע שאמר שם ותעברו את הירדן וילחמו בכם בעלי יריחו האמורי הפריזי והכנעני והחתי והגרגשי החוי והיבוסי ואתן אותם בידכם ואשלח לפניכם את הצרעה ותגרש אותם מפניכם שני מלכי האמורי שמלת אותם שבה ודאי אל הז' עממים שהזכיר אם כן מבוארים הדברים מאד שהצרעה היתה שני מלכי האמורי דהיינו סיחון ועוג, ומה שהזכיר כאן האמורי בכלל הז' עממים, הטעם שגם בעבר הירדן היו שם אמוריים אבל עיקרם היו סיחון ועוג, ובעבור זה אמר הכתוב לא בחרבך ולא בקשתך, כי הם לא לקחו אותם העיירות מיד שבעה עממים, רק כאשר הכו את סיחון ועוג כל העיירות שהיו מושלים נכבשו להם בלא חרב ובלא קשת, והיה כאילו אמר שכבר נלחמו עם השבעה עממים ולא עם כלם כי כבר מקצתם גרשו סיחון