מעשי השם חלק ב שסח

בנינו לעשותו מאבנים יהיו כמות שהן מבלי חקיקה ולא יפוי אחר מלאכותיי, הזהיר בכלל לישראל ולא תעלה במעלות על מזבחי, שלא יעשה במזבח העולה דבר מעולה מזה לא זהב ולא כסף ולא אבני גזית שהם כלם מעלות ויפויים יותר מהאבנים התמימות, כי מזבח העולה כמו שיתבאר במקומו היה רומז אל המות הטבעית ולכן היה נבוב לוחות, והיה מעפר הארץ או מאבנים אשר מעפר יסודם ואין שלטון ביום המות. וע"ז נאמר באמת ולא תעלה במעלות על מזבחי, כלומר לא תרחיב המזבח בהבנותו יותר מזה, ולא תשים כסף וזהב אבנים טובות ומרגליות שהם מעלות בעיני בני אדם על מזבחי, וכמו שאמרתי לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב, כי אם תעשה מאותן המעלות במזבחי תגלה ערותך עליו, כלומר שאתה נוטה לדרכי עובדי ע"א ואין ערוה גדולה מזו כי ע"כ אסר אבן משכית, וזהו פירוש נכון ומתישב בפסוקים, עכ"ל מהר"י אברבנאל ובאמת קול דברים אני שומע אין בהם זולתי קול, ואיני יודע מה יאמר בכל כלי המשכן שנעשו של זהב ומזבח הקטורת ג"כ. ועוד שלפי פירושו חיסר אחת ממצות לא תעשה, שהיא לבלתי עשות מעלות בסולם למזבח, שכבר עשה מעלות לשון עילוי ויפוי

האמנם לבא אל תוכן ישוב דברי הפרשה הזאת כפשוטה נקדים הענינים אשר לב כל משכיל יתעורר בהם: ראשונה כי אומרו למשה שיאמר לישראל שהם ראו שמן השמים דבר עמהם ושלא יעשו אלהי כסף וזהב, נראה היותו טעם נמשך, כאילו יאמר כיון שמן השמים דבר עמהם אין ראוי שיעשו אלהי כסף וזהב, ולא ידענו טעם מספיק לזה: שנית אומרו לא תעשון אתי אלהי כסף וגו', וכבר נאמרה אזהרה זו בעשרת הדברות, וגם יחוייב לדעת איך תובן מלת אתי, וכבר פרש"י בכל עוד שאני קיים ע"פ מאמרם ז"ל, אמנם לפי הפשט במי שהוא חי וקיים לעולם הוא דבור מותריי לומר שהצווי הזה הוא בכל עוד שהוא קיים. ועוד שאין זה דבור נאות בחקו ית' שנראה ח"ו כמשים תנאי בנצחיותו וגם במה שנא' לא יהיה לך אלהים אחרים על פני אמרו ז"ל כן ובס"ד נבארהו במקומו: שלישית ענין המזבח אשר בא בצווי כאן אשר אין זה מקומו, כ"ש שאמר בבנינו פרטי הדינים שלא יבנה גזית ושלא יעלה מעלות ושיהיה של אדמה, ולא אמר שאר הדינים ארכו ורחבו וקומתו: רביעית שאומרו פה בכל המקום אשר אזכיר את שמי אין לו ענין עם מה שקדם, ע"כ יראה לדעתי שכל דברי הפרשה הזאת באו אל ענין אחד הוצרך מאד אזהרתו, וכלם קשורים ומכוונים אל הענין ההוא סמוכים ועשויים באמת וישר. כי אחרי שהקב"ה ירד על סיני וכל העם רואים, אמר הקב"ה שמא יעשו את ההר ע"א לפי שראו עליו הענינים הנפלאים ההמה ושם ראו את כבודו, באופן שעם הקב"ה יעשו ע"א, וזהו אומרו לא תעשון אתי ולכן הזהירם ואמר שראו שמן השמים השמיעם קולו ולא היה בהר לבד. ואומרו לא תעשו אתי אלהי כסף ואלהי זהב לא תעשו לכם, ר"ל לא תעשו אתי כאילו יאמר אני אלוה ולא תעשו אתי ר"ל עמי ממש שתעבדו את ההר מפני שראיתם כבודי שם. והעד שכן נאמר הנה מקום אתי, ורז"ל אמרו שעל הר סיני נאמר ולכך תפס לשון אתי. וכן מה שנאמר לא יהיה לך אלהים אחרים על פני ר"ל שמאחרי שאין השגת האדם משגת להכיר בוראו, כמו שנאמר למשה על זה ופני לא יראו, לכן הזהירה התורה שלא יעשה האדם דבר גשמי זכר לדמיון פניו ית' ויחשוב שמאחר שהמעשה הזה הוא על שם פניו ית' שיתכן לעשותו. ונחזור אל הענין שאנחנו בו שאמר לא תעשון אתי אלהי כסף ואלהי זהב, ר"ל שלא יעשו להם גם כן דמיון כמו הר של כסף או של זהב, וביאר הדברים מאד שיעשו מזבח אדמה שיעלו עליו הזבחים, והוא דמות אמתי להר שהוא של אדמה, ואמר שאם רוצים לעשות המזבח אשר הוא דמיון להר, שעליו יהיה האש לא יכבה והעשן, ואמר עוד שאם ירצו לעשותו של אבנים שהוא ממש כמו ההר שהוא של אבנים, שלא יעשה אותם גזית כמו שההר אינו גזית וכן שלא יעשה לו מעלות כמו שבעליית ההר אין שם מעלות, והנה אז יהיה המזבח דומה בדומה להר אבנים כמו שנבראו ובלתי מעלות

ועל דרך רמז אל דבר עמוק ג"כ רמז בזה לומר כי כאשר ירצה האדם להשיג האלהיות כי הוא עשיית המזבח האמתי, שע"כ קראו מזבח שזובח הנפש הבהמית עליו, וכן אמרו חכמי הקבלה לא תזבח על חמץ דם זבחי, שהוא כאילו יאמר שלא יהא טובל ושרץ בידו, כי החמץ הוא היצה"ר המשותף לנפש בהמית, אמר שלא יעלה במעלות שהיא פסיעה גסה וימהר לעלות, כי בזה לא ישיג דבר ותגלה ערותו עליו. אבל פשט הכתוב הוא כפי מה שאמרנו שבא להזהיר שלא יעבדו ההר או יעשו להם דבר גשמי של כסף ושל זהב זכר להר להשתחוות אליו בעבור מה שראו מכבוד ה' בו. ונתן טעם לזה שמן השמים דבר עמהם עם היות שהקולות היו נשמעים בהר

ומכאן התיר לנו לפרוש כפינו אל השמים והיה כאילו יאמר תעשו מזבח להעלות זבחים ולבכם וכפיכם השמים לא אל המזבח. והעד ע"ן שכן נאמר ויעמד שלמה לפני מזבח ה' נגד כל קהל ישראל ויפרוש כפיו השמים, וא"כ אומרו מן השמים דברתי רצה להרשותנו לפרוש כפינו השמים, שעם היות שמלא כל הארץ כבודו והוא מקומו של עולם ואין העולם מקומו וא"כ פרישת הכפים לשמים היה נראה שח"ו הוא בשמים לא בארץ, לכן אמר שמאחרי שהשמיענו קולו מן השמים, אין צורך לקבוע דבר גשמי רק להיות עינינו תלויות השמים. שהכוונה בזה שעינינו תלויות אל