מעשי השם חלק ב שסו

שכל רואיהם יכירום. והאיש אשר יתלבש באותו לבוש הרי הוא מורד במלכות ויתחייב ראשו למלך, כי הוא מראה עצמו היותו עבד המלך ועבד מלך כמלך. וזה טעם כפי המורגל בענין מסכים אל מה שארז"ל שכותי ששמר את השבת חייב מיתה. וכבר אמרנו טעם עמוק מזה ח"ח פי"ג שהוא דוגמא אל המקדש בלא שידוכין ע"ש, וכבר מימי חרפי נכספה נפשי לראות קצת מן הישוב, וריעי ומיודעי אשר ידעו כן שאלוני אם ראיתי או שמעתי אמתת ענין נהר שבתיון אשר קראוהו כן ז"ל, ולא כמסתפקים בדבריהם ז"ל שאלוני, אבל כמתיראים פן היתה כוונת רז"ל אל חידה או אל רמז או פן היה כן ולא התמיד, ואם לא היה לא זה ולא זה היו נכספים לדעת באיזה מקום מן הרובע המיושב הוא, שאחר שידעו זה תאות החקירה מה למקום ההוא לשבות משאר המקומות או לנהר ההוא משאר הנהרות, ואני בתומי השבתי על שאלתם כי לא נופל אנכי מהם וכי גם נפשי נכספה לדעת זה, אבל לא מצאתי איש אמונים או הגדה שוה מפי רבים בלתי מתחלפת בענין הנהר הזה אמנם כי כן אמרתי להם שאם יראה להם שהנהר הזה אם היה רשומו ניכר ומפורסם, היה מופת על היות המשך טבעי הנמצאים בששה ימים, ושבזה יהיה להם נחת רוח לעצמם או לתשובה לצדוקים הבלתי מאמינים שנברא המציאות בששה ימים. הנה אני מראה להם מופת נכון מן הנהר, והוא המפורסם בחכמת הניגון שהם ששה קולות ולא יותר שאינו מתפשט המשך טבעי הנמצאות יתר על ששה במדרגות שוות, והשביעית אינה במדרגתם, והשמינית חוזרת על הראשונה, שכן הם ששת ימי המעשה והשבת נבדל מהם ויום א' חוזר לראש. והמשכילים מן השואלים ההם הסכימה דעתם שיספיק בענין זה להיות לראיה שהמשך הדברים הטבעיים אינו מתפשט יותר מששה להיות הבריאה בששה, וכבר כתבתי מזה קצת בפרק י"ד תראנו משם. ובהיות שהשמיני חוזר לראש הנה בכל שמיני יתחזק הענין שנתהוה בראשון. וזה טעם נכון אל מצות המילה בשמיני שנתחזק הולד שנתהוה בראשון, וכך מה שנצטוינו בתורה והיה שבעת ימים תחת אמו וביום השמיני ירבה וגו'. ויש עוד לזה טעם נכון משבעה כוכבי לכת ומשפטם כל הימים. שמי או מה שנתהווה ענינו במזל שבתאי כאשר יעברו ז' ימי שמוש הכוכבים האחרים ויחזור הענין אל שבתאי, הנה אין ספק שיתחזק אותו הנולד או אותה ההויה, באופן שהקב"ה גם כן שובת לעולם בכל שבת, כי בכל יום מחזיק ומעורר מה שנברא באותו יום:

ובזה תבין הנוסח אשר סודר בתפלות המחדש בכל יום תמיד מעשה בראשית, והוציא זה ממה שנאמר לעושה אורים גדולים ולא אמר שעשה, ואם כן גם ברקיעת הארץ נאמר לרוקע ולא לשון עבר. וכבר יפלא גם כן בנוסח זה שאנו אומרים על הקיום וההעמדה שהוא מחדש בכל יום מעשה בראשית, שכיון שעל הקיום וההעמדה אנחנו אומרים כן היה ראוי שנאמר שבכל רגע הוא מחדש טובו. אמנם במה שאמרנו יובן שהכוונה לומר שבכל יום הוא מחזיק ומעורר מה שברא באותו יום ובשבת שובת. ובהיות השביעי המשך טבע הנמצאות, כאשר ירצה הנביא או האומר היה מי שהיה לומר שיהיה ענין אחר רב המספר יאמר מספר השבעה, כמו שנאמר בשבעה דרכים ינוסו לפניך, שבע על חטאתיך, שבעתים יוקם, כאור החמה שבעתים, שבע יפול צדיק, שבע תועבות, שבע ביום הללתיך ורבים כאלו. ואמרו מספר השבעה לפי שאם היו אומרים איזה מספר מן המספרים שיזדמן, יראה היות המספר ההוא מדוקדק לא דרך גוזמא ורבוי, אמנם באמרם השבעה שהוא כפי המשך טבעי הנמצאות הרי עליו אין להוסיף. ויתבאר היות הדברים דרך גוזמא ורבוי לא מדוקדק. ונגד אלו השבע מדרגות אשר בטבע הנמצאות אמר שלמה שבעה הבלים, וכאשר רצה לההביל עניני העולם השפל:

וכיון דאתא לידן אומר לך מה שיפלא בתחלת המחשבה על מה שארז"ל שבקשו לגנוז ספר קהלת, וכשראו סופו יראת ה' נמנעו מלגונזו, כי זה לא יתכן שאם בחבור והדומה ימצא דברי אפיקורסות אפי' שימצאהו בדברים אחרים נכונים לאמונה לא בשביל זה נקיים החבור ההוא בידנו, כי מפני האפיקורסות ההוא ראוי להעביר מכשול וחוטא א' יאבד טובה הרבה

אבל הדברים הם שתחלת קהלת הם דברים שיסבלו הפירושים, אם לצד אמונה בלתי נאותה והגונה, וכאשר כתב בסוף החבור דברים יראת ה', סופו הוכיח על תחלתו שאין הכוונה בדברים הראשונים רק אמונה נאותה. ולדעתי זה אמר שלמה סוף דבר הכל נשמע את האלהים ירא, שכדי להנצל מפח יקוש פן יטעו בדבריו לפרשם על צד אמונה בלתי נאותה, לכן אמר סוף דבר הכל נשמע, כאילו יאמר שכל דבר סופו יוכיח על תחלתו ושעל כן הוא בסוף דבריו יראת ה' שלא יטעו בדבריו הראשונים. והנה הדברים הראשונים אשר יסבלו הפירושים הם מה שאמר מה יתרון לאדם בכל עמלו שיעמל תחת השמש שהיה זה ח"ו כאילו יאמר אין שכר על כשרון המעשה שיעשה תחת השמש, אבל פירושם על נכון אינו כן, רק אומרו תחת השמש שב אל מה שנאמר שאין יתרון, והיה כאילו יאמר מה יתרון לאדם תחת השמש במה שיעמל, אבל היתרון ודאי הוא לעולם הבא

ונשוב אל אמרנו שזהו סוד השביעיות, ולא יסור מפני זה מהיות סוד השביעיות כפי האמור מפי חכמי הקבלה, כי בשגם אמרנו שהשביעיות נאמר מפני היות השבעה המשך טבעי הנמצאות, עדיין לא נתבאר לך טעם אל מה