מעשי השם חלק ב שס

לדרוש אלהים וכי יהיה להם דבר בא אלי ושפטתי וגו', כלומר לא בא ענין של הישיבה שאני יושב לבדי דרך מצוה אבל מקרה הוא שהעם באים אלי ואני יושב לשפוט. והנה אז אמר לו יתרו כיון שאתה עושה הדבר הזה מעצמך, לא טוב הדבר אשר אתה עושה ובזה באה העצה הנכונה שאמר לו איעצך ויהי אלהים עמך, כלומר העצה שלי היא שלא תעשה זה הדבר מעצמך רק תמלך בשכינה אם רצונו שתמנה שרים ושופטים להקל מעליך, והנה לא ימלט או שיאמר לך שתמנה כרצונך או שיאמר לך שלא תמנה רק שתשב לבדך, ואם יאמר שתמנה שרים הרי תקל מעליך ותוכל לעשות שהעם יהיה נשפט בכל עת כראוי ולא יהיה עינוי הדין, ואם יאמר הש"י שתשב לבדך הרי יתן לך כח לעשות חיל, כי הוא לאין אונים עצמה ירבה וגם יברך את עמו בשלום שלא ירבו כל כך המחלוקות כי בידו הכל. וזה אומרו אם את הדבר הזה תעשה, ר"ל שתשב לבדך כמו שאתה עושה היום וצוך האלהים ר"ל ויהיה במצות האלהים הרי תוכל עמוד, כי הוא יתן לך כח וגם כל העם הקב"ה יברכם, ואיש על מקומו יבא בשלום, ר"ל שהאחד לא יבקש של חברו ולא יכניס עצמו בגבול חברו ויכיר חובה לעצמו, וכל איש יעמוד במה שהוא שלו בשלום. ועל העצה הנכונה ועמוקה הזאת נאמר וישמע משה לקול חותנו שנמלך בשכינה וצוה אותו למנות שרים ומינה אותם, והותרו בזה על נכון ספק א' ב' ג':

ועתה אבאר לך שלא היה שום שינוי וחלוף ולא עשה משה רק כפי עצת חותנו, כי אנשי חיל יאמר גם כן על החכם כמו שנאמר ברות אשת חיל את, וכן אשת חיל עטרת בעלה, ואשת חיל מי ימצא, ורבות בנות עשו חיל שאמר כן על החכמות. כמו כן אמר פה יתרו שישראל יבקשו כל החכמים שביניהם ומשה יבחר מהם כמו שפרש ברוח הקדש אותם שהם יראי אלהים, וזה אומרו ואתה תחזה מכל העם ר"ל שכל העם יבקשו החכמים שבהם, ואתה תחזה שיהיו חכמים ויראי ה' ושונאי בצע וכו', ועל כן בסיפור המעשה נאמר ויבחר משה אנשי חיל מכל ישראל, ר"ל שבחר אנשי חיל מכל אותם שבחרו ישראל, ובפ' דברים ביאר הענין ששאל מישראל שיבחרו חכמים דהיינו אנשי חיל, ותכף שנתן יתרו העצה מינה אותם, כמו שנאמר ויבחר משה וגו' ואח"כ נאמר וישלח משה את חותנו ובפ' דברים שהביא מנוי השופטים שמהרי"א ז"ל הביא ראיה לדבריו מזה שהיה אחר נתינת התורה אמת שאין משם ראיה לו, ואדרבה יש לשאל שסיפור מנוי השופטים לא היה מקומו בפרשת דברים, מאחר שכל כוונת משה היתה להוכיח את ישראל מה תוכחה היה להם מינוי השופטים. אמנם כבר נתבאר שהקדים בפ' דברים ענין מנוי השופטים, לסיפורו שבאו כלם בערבוביא ואמרו נשלחה אנשים כמו שנאמר ותקרבון אלי כלכם, כי זאת היתה ודאי תוכחה כאלו יאמר להם אם הייתי אני מנהיג ושופט לבדי לא היה לתימה שבאתם כלכם אלי בערבוביא לשאל שליחות המרגלים, אמנם אחרי שהיו לכם שרי אלפים ושרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרות ושתבואו בערבוביא כעם אשר אין. להם קצין שוטר ומושל, זה ודאי יורה על קשיות עורף ואחרי שענין מנוי השופטים לא בא שם רק להגדיל מרדם שנקרבו כלם לשאל שליחות המרגלי', אם כן אין משם ראיה שהיה המנוי אז אחר מ"ת, והדבר מבואר שתכף אחר עצת יתרו היה המנוי כמו שנתבאר בכתוב שאמר ויבחר משה וגו', ואח"כ אמר וישלח את חותנו בזה והותרו ספק ד' ה' וז'

אמנם הספק הששי שנתעוררו כל חכמי לב על מנין השופטים לדעתי הדברים מבוארים שלא יתכן כלל להיותם ע"ח אלפים, ומה שפירש"י כן הוא על פי מדרש אגדה לא דרך פשט, אבל לא היה מספר כל השופטים רק תרע"ח, ומה שנאמר בדברי הימים ששלמה מינה ששת אלפים הוא עם השוטרים שכן נאמר שם ושוטרים ושופטים ששת אלפים. ועוד שאז היו ישראל י"ג רבוא כאשר מנה אותם דוד באופן שהיה חשבון השופטים בקירוב לחשבון זה עם השוטרים, והיה באופן זה כי תחלה אמר שישימו שרי אלפים, ולת"ר אלפים היו אם כן ת"ר איש, ואח"כ שנאמר שרי מאות ושרי חמשים ושרי עשרות, כל המספרים הללו שבים אל האלפים האמורים, כאלו נאמר שרי אחדים אלפים ושרי מאות אלפים ושרי חמשים אלפים ושרי עשרות אלפים, ואם כן שרי אלפים היו ת"ר ושרי מאות אלפים היו ששה ושרי חמשים אלפים היו י"ב ושרי עשרות אלפים היו ששים, באופן שכל שר משרי המאות אלפים היו תחתיו מאה שרי אלף, וכל שר מחמשים אלפים היו תחתיו חמשים שרי אלף וכל שר משרי עשרות היו תחתיו עשרה משרי אלף. נמצא שכל שר מאה אלף היו תחתיו שנים שרים משרי חמשים אלף, וכל שר מחמשים אלף היו תחתיו חמשה שרים משרי עשרת אלפים, אבל השופטים לא היו רק שר אלף כי יספיק שר אחד לאלף לשפוט אותם בכל עת, אמנם כאשר היה מהבעלי דינים רוצה לסתור את הדין שפסק לו השר אלף שלו היה הולך לשר עשרת אלפים שהשר אלף שלו כפוף תחתיו, ואם היה רוצה עוד לסתור הדין שפסק לו גם השר עשרת אלפים, היה הולך אל שר החמשים אלפים שאותו השר עשרת אלפים כפוף תחתיו, ואם רצה גם כן לסתור הדין שפסק שר החמשים אלף היה הולך אל שר המאה אלף שאותו שר החמשים אלף כפוף תחתיו, ועל הששה שרי מאות אלף לא היה רק משה, אבל כל התובעים לא היו הולכים רק כל אחד אל השר האלף שלו בתחלה, כי הם היו שומעים טענות הטוען ונטען והם היו פוסקים תחלה, וזאת היתה עצה עמוקה מיתרו ומשה לא עשה שום שינוי, כי על השינוי הראשון שאמר