מעשי השם חלק ב שנא

בירכתי ביתך בניך כשתילי זיתים, שכיון שאמר לאשה שתהיה כגפן הל"ל לבנים כאשכלות ענבים שהם פרי הגפן:

ספק ב' אומרו הנה כי כן יבורך גבר ירא ה', יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים, כי נראה שכן יבורך ירא ה' אבל לאחר אין זו ברכה לו:

אמנם לפי דרכנו שאמרנו שכל ענין המזמור הזה ידבר בענין ההסתפקות יהיו כל הדברים על נכון, שלפי שאמר לו שיאכל יגיע כפיו אמר לו עוד שלא יבקש תענוגים אשר לא יספיק יגיע כפיו לעשותם ולכך אמר שאם יתאוה ליין לשמוח, שישמח באשתו במקום גפן ואם יתאוה לשמן יתענג בבניו במקום שמן. ולהיות אלו השני דברים היינו יין ושמן עיקר התענוגים וסבה לפיזור נוסף כמו שנא' אוהב יין ושמן לא יעשיר, לכך הזהיר כאן על אלו השני דברים, אשתך כגפן פוריה בניך כשתילי זיתים ואח"כ שאמר לירא את ה' הזה שכן ימעיט מביתו היין והשמן ושישמח במקומו באשה ובנים, אמר כי כן יבורך גבר ירא ה', ר"ל שעם היות שהמעטת היין והשמן איננה ברכה לשאר כל אדם, אפילו הכי זו היא הברכה הראויה לירא ה', ואח"כ ביאר היות הכוונה כאשר אמרנו ואמר יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך רוצה לומר שכאשר תהיה לו המעטת היין והשמן לברכה, אז ישיג הברכה האמתית הנכונה לו כפי מבוקשו שהיא ההשגה באלהיות, וזה אומרו יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים כל ימי חייך, שאמר כן מסכים אל מה שנאמר כי מציון תצא תורה ודבר ה' מירושלים, לכן בישרו שאז תהיה לו ההשגה שהוא נכסף אליה, וזה אומרו וראה בטוב ירושלים, ר"ל כי בזה תראה ותשיג כפי כוונתך באלהיות שזה ודאי טוב ירושלים ואחר שכבר הזהירו בהסתפקות לענין ההמון כמו שנא' יגיע כפיך כי תאכל והזהירו עוד על הסתפקות התענוג ביין ובשמן, עוד רצה גם כן להזהירו בהסתפקות לענין הבנים שלא יתאוה רק המיצוע, וזה אומרו וראה בנים לבניך שלום על ישראל, כלומר לא תתאוה לראות עשרה דורות, כי התאוה מוציאה האדם מן העולם, ולכך לא יתאוה רק בנים לבניו. ואומרו שלום על ישראל הוא כאדם האומר לחבירו תן לי מלבוש אחד ובית אחד ועבד אחד ושלום על ישראל, שהכוונה לומר ומספיק לי, כך אמר כאן וראה בנים לבניך שלום על ישראל. ואמר בנים לבניך ג"כ על דרך אחרת, כי אחרי שאמר שישיג טוב לירושלים שהוא ההשגה באלהיות, אמר שיספיק לו שיראה בנים לבניו שילכו באותו הדרך שלו ובדעותיו, כי כאשר תשתקע אמונה או ידיעה באיש ובנו ובן בנו, הנה לא תזוז מהם לעולם, שעל זה דרשו ז"ל במה שנא' לא ימושו מפיך ומפי זרעך ומפי זרע זרעך מעתה ועד עולם והעד משלשלת שלשת האבות שלא זזה אמונתם ולא תזוז מבניהם עד עולם, לכך אמר שיסתפק בראייתו בנים לבניו וכמה יאות ראייה זאת האמורה כאן במה שכתבו התוספות בבא בתרא פרק חזקת הבתים שאמרו דאין לומר החוט המשולש לא במהרה ינתק רק כשראו זה את זה, שהאב ראה בנו ובן בנו כלם ת"ח, אם כן אמר זה כאן לשון ראיה וראה בנים לבניך שלום על ישראל, וכן היתה השלשלת הקדושה של האבות שאברהם ראה את יעקב. ולפי שידבר במזמור הזה בירא ה' שיהיה לו מדת ההסתפקות, לכן לא בישרו בנתינת צדקה כמו שנאמר במזמור האחר, שהכוונה שם במין השני מן היראה שהיא ההמוניית מפני יראת העונש, ולכך אמר במצותיו חפץ מאד. גם בישר אותו שיהיה זרעו גבור בארץ ושיבורך דור ישרים שלא תהיה גבורתם להתנהג באלמות אבל תהיה גבורתם בעשייתם הטוב והישר, ובשרו בהון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד, ר"ל שאפילו שלעולם יתן צדקה עם כל זה לא יחסר הון ועושר מביתו. ועתה עוד אמר בנתינת שבח להש"י שנתן דרך גם לאותם שאין להם אור ההשגה שע"פ הדרך ההוא ישיגו אורחות חיים נצחיים וזה אומרו זרח בחשך אור לישרים שאמר כן על ההמוניים שהם ישרים זרח להם אור בחשך אף שאין להם השגה והם בחשך זרח להם אור, שעל ידו ישיגו השכר הנצחי, כמו שדרשו ז"ל במה שנאמר שמח זבולן בצאתך, והשבח הזה הוא לו ית' שגם לבלתי משיגים בהיותם ישרים לבד ריחם עליהם, וזה אומרו חנון ורחום וצדיק עוד חזר לומר לירא ה' במין הזה בענין אשר יתנהג בנתינת הצדקה, שלפי שיש מי שנותן כפי מה שיש לו ויש מי שמבזבז, לכך בישר אותו שבין יתן כפי מה שיש לו ובין יבזבז, שלעולם לא יחסר לו אחרי היותו ירא ה', וזה אומרו טוב איש חונן ומלוה יכלכל דבריו במשפט כלומר כפי מה שיש לו, כי זה יקרא מכלכל דבריו במשפט ועליו אמר שהוא טוב, ואמר עוד חונן ומלוה ר"ל שנותן מתנה לעני דרך חן חנם וכדי שלא לביישו אמר לו דרך הלואה וזה אומרו חונן ומלוה והבטיחו עוד למכלכל דבריו במשפט כי לעולם לא ימוט ולזכר עולם יהיה צדיק, שכל ימיו יתן צדקה ושמשמועה רעה לא יירא נכון לבו בטוח בה' ואמר עוד סמוך לבו לא יירא עד אשר יראה בצריו, ר"ל שהצדיק אין לו יראה מאויביו כי ה' לו לא יירא מה יעשה לו אדם. אבל אחר שהקב"ה יכלה ויהרוג אויביו ולא ירא מהם, אבל ירא שמא נתמעטו זכיותיו כמו שארז"ל באברהם כשנאמר לו בין הבתרים אל תירא מפני שנצח ה' מלכים, לכך אמר כאן שלזה ירא ה' לא תהיה לו מעולם יראה אחרת זולתי היראה הבאה לכל צדיק אחרי כליית אויביו, וזה אומרו סמוך לבו לא יירא עד אשר יראה בצריו, ואחר שהשלים ענין המכלכל דבריו במשפט ונותן כפי מה שיש לו התחיל באותו המבזבז ואמר פזר נתן לאביונים שגם הוא צדקתו עומדת לעד, גם קרנו ירום בכבוד שלא יבא לידי