מעשי השם חלק ב שמט

שאומרו כאן חק הוא כמו הטריפני לחם חקי וגו' ולדעתי נראה היות דבריהם ז"ל שהביא רש"י נכונים שכאן נתקיים מה שאמר משה לפרעה שדרך שלשת ימים במדבר התחיל עבודתו יתברך, ולפי דרכנו יתכן מאד אומרו שם שם לו חק, ר"ל שעד שם היו הם מבקשים לדעת דברי התורה וסודותיה כל אחד בטעמו, אבל בענין מרה שהורה להם הנמשל העמוק לומר שיש דברים בתורה שהם נסתרים ואין השגתם מגעת לדעתם, ואם ישתדלו להגעתם ח"ו יבאו לשתות מים המרים, ושלפי זה יאות שיקבלו התורה דרך קבלה בלתי שאלת טעם והוא הנקרא חק, לכן אמר ששם הבינם ההבדל אשר בין החק והמשפט, והוא אומרו שם שם לו חק ומשפט

כל המחלה אשר שמתי וגו' כבר יפלא שא"כ נראה שלא הבטיח הש"י רק מן המחלה והמכות שהושמו במצרים לא מזולתם, אבל כבר בארנו בפי' ההגדה שכל אותם השלמים שהשתדלו להרבות מספר המכות שהוכו מצריים ועל הים עד שאמרו שלקו מאתים וחמשים מכות, היה כדי לרמוז שלא היה אבר באדם שלא הוכה במכות ההם, באופן שאין מחלה בעולם שלא הובאה על המצריים לרמ"ח אברים פרטיים. ועוד יש שני חלאים שאינם על אבר פרטי, רק על כל הגוף בכלל, והם צינים ופחים הרי כלם מאתים וחמשים, ולכן דרשו שהוכו מאתים וחמשים מכות, ואם כן יהיה אומרו כל המחלה אשר שמתי במצרים, כאילו אמר שכל המחלה שבעולם שם במצרים, ובזה הובטחו מכל מיני מחלה שבעולם. ועוד שאומרו כל המחלה היה רצונו לומר שבהיות ארץ מצרים מעונגת בתפנוקים עד שנאמר עליה כגן ה' כארץ מצרים, והנה זה ידוע כי הארץ הדשנה כפי ריבוי דשנותיה ופירותיה יהיה ריבוי החלאים אשר ימשכו לאדם בה, שכן יש עד היום כמה מיני חלאים במצרים אשר כלם מרוב המאכלים והדשנינות שבה,, זה אמר הקב"ה לישראל שיתן להם ארץ ישראל שהיא ארץ זבת חלב ודבש ושהמחלה שיש במצרים מחמת דשנינותה לא תהיה להם, ובזה יתיישב שיהיה המחלה כפשוטו על החלאים כי המכות לא נקראו חלאים, וכן יתיישב מה שנאמר והסיר ה' ממך כל חולי וכל מדוי מצרים הרעים אשר ידעת, שנתבאר היות שבים הדברים אל החלאים שיש להם עד היום, ולכך אמר והסיר כי ארץ ישראל מחמת דשנינותה כבר דרך טבע הם החלאים שם וצריך להסירם: ועל אומרו כי אני ה' רופאך, נפלאו קצת בחשבם שאין רפואה רק אחרי החלי, והיאך יאמר לא אשים ואח"כ אומר אני ה' רפאך, אבל אין הדברים כן כי גדר הרפואה הוא בהנהגת הבריאות עומדת ולהחזירה כשתסור, א"כ יש שני מיני רפואה והרפואה להנהיג הבריאות עומדת היא יותר שלימה ואמתית, ויותר ראויה להקראו רפואה מאותה שהיא להחזירה כשתסור, כמו שנאמר והסרותי מחלה מקרבך שפירושו מניעת המחלה ע"י הנהגה טובה, באופן שהחלק הראשון העיקריי מן הרפואה עושה הקב"ה שהיא החזקת הבריאות עומדת, אבל להחזירה כשתסור צריך שהאדם ירפא עצמו בתשובה, כמו שנאמר ושב ורפא לו, ולא אמר ושב ויתרפא אבל ורפא לו, כלומר שעם התשובה הוא יהיה רופא את עצמו

לענין י"ב עינות מים ושבעים תמרים רבו הפירושי' והאגדות, ועל דרך הקבלה, ומכללם שאמרו ע' תמרים נגד ע' שרים הממונים על ע' אומות, ולפי דרך זה יצדק מאד מה שנאמר ויחנו שם על המים כלומר על המים ולא תחת התמרים, כי לא בחרו להיותם תחת הע' שרים רק על המים שהוא כנוי אל האלהיות שכן נאמר קול ה' על המים, ונאמר אותי עזבו מקור מים חיים, ולכך נאמר פה שבחרו להיותם חלקו של השי"ת וחבל נחלתו על התורה שהיא על מים ולא תחת שבעים תמרים שהם השבעים שרים

פרק ב

רבים טענו על מה שנאמר וילונו כל עדת בני ישראל על משה, למה [לא] הקדים תחלת טענת התלונות לומר שלא היה להם לחם ושלא היה להם בשר כמו שאמר בשאר מקומות ויצמא העם למים, ונראה לדעתי שלא הקדים לומר כן לפי שעדיין היה להם לאכול אבל היו צריכים לאכול בצמצום, ולא היה תרעומתם רק על שלא היה להם לחם לשובע, ולכך לא אמר שהיו רעבים ללחם: ואומרם מי יתן מותנו ביד ה' יפלא מאד אומרם ביד ה', שכל זמן ובכל מקום שימות ביד ה' הוא מת, אבל יובן שכל מאמרם זה היה על יום י"ד ניסן, שלפי שבאותו הלילה מתו בכורי מצרים אמרו מי יתן והיינו גם אנחנו מתים בלילה ההוא, וזה אומרם ביד ה' שבים הדברים אל מה שנאמר ושלחתי את ידי וגו' ואחרי כן ישלח אתכם ומבואר כן על מכת בכורות, לכן אמרו שהלואי היו מתים באותו יד ה' שאז טוב להם שימותו מחמת שבע משימותו רעבים, באופן שלא היתה שאלתם רק בצמצום שלא ימותו ברעב וכאשר פתחו פיהם לשטן לומר שהיו רוצים למות מיתה מחמת שבע, כן נהייתה שמתו מחמת שבע גדול, כמו שנא' לענין הבשר שהיה להם לזרא ויצא מאפם

אמנם יתכן בענין זה שנזכיר הספקות שיאות להתעורר בהם: ספק א' אומרם מי יתן שנראה היותם מבקשים לעתיד להיות כן, ולכך אמרו גם כן מותנו ולא אמרו לו מתנו כפי מה שאמרו אח"כ: ספק ב' הדברים הללו נראים דברי מרד, ולא נאמר בכתוב שהיה רוגז כלל עליהם: לכך נראה שהדברים לפי פשוטן שהיו אומרים שהלואי והיו נשארים למות במצרים, ר"ל שכל חייהם היו שם אבל לא ביד מצרים רק ביד ה' שהיה הקב"ה מכריח את מצרים לשחררם והיה