מעשי השם חלק ב שמח

ימשכו לפעמים אמונות רעות לעומק המושג שהאמונות הכוזבות מכונות אל מים מרים. וגם הורה לתת, טעם אל מה שהוצרכו לבא מצרים מלאה גלולים ואמונות רעות, שכבר ידוע היות האמונות הכוזבות מכונות אל מים רעים ומרים, שכן כינו אותם רז"ל באמרם פן יבאו התלמידים הבאים אחריכם וישתו מים הרעים, וכל זה היה רומז אל הנמשל כלומר שעד אותו הזמן לא הגיעו לאמונה שלמה, ושלכך הורה להם הקב"ה עץ החיים שהיא התורה שהמתיקה המים המרים אשר עליה נאמר עץ חיים היא למחזיקים בה, ונאמר מתוקים מדבש ומנפת צופים, ובתורה נתרפאו כל המחלות והחסרונות אשר היו באמונות הקודמות, והוא שהתחילה התורה תכף בהודעת חדוש בריאת העולם וסלקה בזה אמונת הקדמות הכוזבת, וזה א"א רק דרך קבלת אמונה לא דרך חקירה במופת, וע"כ הקדים לומר להם אם תקבלו מוטב כאשר בארנו שיקבלו בלתי חקירות ואח"כ באה התורה עוד בסיפור דור המבול בהודעת שכר ועונש, ואח"כ בספור סדום וענשם, ואח"כ בא הספור ענין אברהם להודיע אמתות האמונה בנבואה, ובאומרו לו בין הבתרים ענין ירידתם במצרים היתה הודעת האמונה שהוא יתברך יודע בעתידות ושהכל גלוי לפניו והאמונה בהשגחתו בשפלים, באופן שע"י התורה נסתלקו מהם כל האמונות הזרות ולכך תכף אחרי הראות להם המשל הנכבד המופלג הזה, תכף נתן להם את השבת המורה על חדוש העולם, כדי להבינם ענין מתיקות המים המרים שנסתלקו האמונות הכוזבות ושלא הומתקו רק עד היום הג', שכמו כן לא ניתנה התורה רק ביום הג' והוא שניתנה בחדש הג' וביום הג', וזאת היתה בשורתו לאברהם כאשר נאמר לו שיקח עגלה משולשת, כמו שנתבאר שם במקומו במראה בין הבתרים ביאור רחב, שעל מ"ת היתה כל המראה ההיא, עם מאמרם ז"ל שאמרו בריך רחמנא דיהב לן אורין תליתאי, כי אומרו אורין תליתאי כבר בארנוהו שהכוונה על היות תורתנו לענין השגת נסתרותיה ג' מדרגות, שעליהם נאמר פרשת משפטים ונגש משה לבדו אל ה' והם לא יגשו והעם לא יעלו עמו, שמדרגת משה עליונה, ואחריה מדרגת אהרן ונדב ואביהוא והזקנים, ואחריהם העם, יומא תליתאי לא היה יום שלישי רק להגבלה שאמר להם היו נכונים לשלשת ימים. אבל יתכן שהיתה הכוונה לרמז ג"כ היותו אלף שלישי שהוא יומו של הש"י, וגם יהיה זה טעם אל היות ההגבלה ג' ימים לא פחות ולא יתר, וכן נאמר פרשת חקת הוא יתחטא בו ביום השלישי וביום השביעי יטהר, ואם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי לא יטהר, שנראה היות הדברים הללו כפולים, אבל אחרי ההשקפה בעיון אין הדברים כן, רק כל דברי תורתנו אפילו אות אחת אינה נוספת כי כלם מתאימות ובכלם יש בהם פנים תוך פנים שעליהם נאמר פנים בפנים דבר ה' עמכם, וכן ע"ז נאמר אחת דבר אלהים שתים זו שמעתי, על הנגלה והנסתר. שאמנם ברמז תתבאר הכוונה באומרו שאם לא יתחטא ביום השלישי וביום השביעי לא יטהר ר"ל שאם לא תתחטא נפש האדם ביום השלישי שהוא אלף השלישי שבו ניתנה תורה ביום השביעי שהוא אז העולם המצופה בתחיית המתים ושאר היעודים המצופים לא יטהר, ר"ל לא יזכה שכיון שלא נתחטא על ידי התורה לא יטהר ביום השביעי וזהו שנאמר יחיינו מיומים ביום השלישי יקימנו ונחיה לפניו כי אמנם פשוטו של מקרא זה יפלא שמאחר שנאמר שיחיה אותנו מיומים, מה ענינו בשובו לומר עוד שביום השלישי יקימנו ונחיה ומה הם אלו שני מיני חיים שהזכיר. אבל יובן מאד במה שאמרנו שבשני האלפים הראשונים כבר נולד אברהם להחיותנו, והוא ית' היה מחיה את אבותנו כמו שנאמר אחר שאמר דוד דבר צוה לאלף דור אמר בהיותכם מתי מספר וגו' לא הניח לאיש לעשקם אלו הם חיי עוה"ז, אבל ביום הג' שהוא האלף הג' יקימנו ונחיה לפניו כאילו אמר כי החיים הראשונים קודם מתן תורה לא היו לפניו אבל אחר מתן תורה נחיה לפניו שהם החיים הנצחיים, והשלים הביאור היותו מדבר בנתינת התורה והוא שנאמר ונדעה ונרדפה לדעת את ה' כשחר נכון מוצאו ויבא כגשם לנו כמלקוש יורה ארץ וגו', שזה ודאי על התורה נאמר וכבר ידוע שנקראת גשם, שכן אמר משה ג"כ על התורה יערוף כמטר לקחי תזל כטל אמרתי, שכמו שהגשם הוא חיי הגוף כן התורה היא חיי הנפש, הרי א"כ נתבאר שהמעשה הזה שנהיה ללכתם ג' ימים במדבר ושמצאו מים מרים ושהשליך עץ שהומתקו המים, הכל עשה הקב"ה כדי שיבינו מתוך המעשה הזה שהוקרה להם הדבר הרמוז ממנו אשר אמרנוהו, ואחר שנהיה להם המעשה הזה שלא מצאו מים ושביום הג' בקשו מים אמר להם ששם שם לו חק ומשפט ושם נסהו, ר"ל ששם הורה להם שיבינו הענין העמוק הזה, שכמו שלא יכלו לעמוד יתר על ג' ימים בלי מים, כמו כן א"א לעולם לעמוד האלף השלישי בלתי תורה, וכן תקנו לקרות שני וחמשי ושני בתורה שלא יהיו ג' ימים בלא תורה, ולכך אמר להם ענין לענין מה שהוקרה להם אם שמוע תשמע לקול ה' אלהיך וגו', שביאר בהדיא שהענין הזה מן המים הוא למשל להם לתורה, שכמו שלא יכלו להיותם מתוקים רק ע"י העץ, כמו כן לא יומתקו האמונות רק מהתורה הנקראת עץ החיים והתורה היא רפואה להם. ובפשט הכתובים בענין העץ והמתקת המים הארכתי בחבורנו זה ח"א פי"ו ע"ש, ורש"י פי' ע"פ רז"ל ששם לו חק ומשפט ושם נסהו במרה נתן להם מקצת פרשיות של תורה שיתעסקו בהם, שבת ופרה אדומה ודינין עכ"ל. והרמב"ן טען על דבריו ז"ל ופירש