מעשי השם חלק ב שמו

להם לישועה לקבל התורה, ולהיותם סגולה לה' מכל העמים, שעל היותם סגולה אמר אבן מאסו הבונים היתה לראש פינה: ועוד הוסיף בשבח התורה לומר כי מאת ה' היתה כמ"ש וזאת התורה אשר שם משה ואמר היא נפלאת בעינינו, שאחרי אשר ראינו שמשה אמר להם לא נפלאת היא ממך ולא רחוקה היא, כנראה שהיתה נפלאת בעיניהם, ולכן אמר דוד שיאמר ישראל מאת ה' היתה זאת נפלאת בעינינו, ועל יום מתן תורה השלים הדבור ואמר זה היום עשה ה' נגילה ונשמחה בו, ובזה נתבאר מאד שכל הכתובים הללו אמר אותם דוד כאילו הוא מדבר בעד כל האומה ישראלית, והזכיר בה כל מה שעבר עליה מירידת מצרים ויציאתם ממנה ומנתינת התורה, באופן שכל המזמור הזה שב אל מה שאמר יאמר נא ישראל כי לעולם חסדו בלשון יחיד. ובאהרן אמר לשון רבים להיותם מעלתם מרובה שכן ידובר למלכים דרך כבוד אמנם ליראי ה' אמר לשון רבים להיות היראה נחלקת לשני מיני יראי ה', אחד מאהבה וא' מיראת עונש, כאשר יתבאר באריכת בחלק ד' מחבורנו זה פרק שני שנתבארו שם שני מזמורים על זה תראנו משם. ובהיות האדם אחר שקבל התורה צריך לשני דברים, צריך סייעתא דשמיא להשגת השלמות כמו שאמרנו בא ליטהר מסייעין ליה להיותו נושע מן המבוכות, וכן להיותו מוצלח הצלחות כמו שאמרו ז"ל אם אין קמח אין תורה. לכן התפלל על שניהם ואמר אנא ה' הושיעה נא אנא ה' הצליחה נא, ולפי ששאלת הצליחה נא היא להצלחות העוה"ז לכן אין מנענעים הלולב שהנענוע מורה על הנחלה בלי מצרים, שעל כן מנענע מכל צד. אבל בשאלת הושיעה נא מנענעים שהתשועה מן האמונות הכוזבות היא הנחלה בלי מצרים. ולכן אמרו ז"ל שהמענג השבת נותנים לו נחלה בלי מצרים, שפירושו שהמאמין בחדוש העולם זוכה לאותה נחלה. ועוד יתכן לפי הפשט לומר שהמאמינים בקדמות ירבה עליהם הקושיות כמו שכתב הרמב"ם ספר המורה חלק שני פרק ששה עשר, אבל מאמיני החדוש ינצלו מהקושיות המצירות השגת האדם ובלבול דעתו ומבוכתו וכיון שיש לו בעולם הזה נחלה בלא מצרים בעונג שבת, נותנים לו גם שם נחלה בלא מצרים הרמוזה לחכמי האמת, ולא אאריך בזה כי אין לנו במאמר הזה לפי הכוונה בו עסק בנסתרות ההם

ואחר שהשלים השבח שצריך שיאמר ישראל על ירידתם למצרים ועל יציאתם משם, ועל השלש מלחמות הנזכרות ועל קבלתם התורה והתפלה לאל שיעזרם להשיג השלמות על ידי התורה ושיצליח מעשיהם. הנה אמר עוד שיברכו את השליח משה אדונינו שהביא להם המתנה המופלגת שהיא התורה וכלל עם משה כל שאר הנביאים, ואמר ברוך הבא בשם ה' כאלו אמר ברוך כל הבא בשם ה', שמאמר זה כולל כל נביאי ה', והפליג המאמר ואמר ברכנוכם מבית ה', ר"ל שברכו אותם מצד נבואתם שנקראת בית ה' כמו שנאמר בכל ביתי נאמן הוא, שהוא כינוי אל האספקלריא המאירה שנקראת בית ה', שכאשר האיש דר בבית המלך יודע כל סתריו שקופיו ואטומיו. כמו כן המתנבא מתוך אספקלריא המאירה המתנבא לכשירצה [כמו] שדרשו ז"ל במה שנאמר עמדו ואשמעה מה ידבר ה'. וזהו מאמרם ז"ל שבית המקדש אברהם קראו הר שנאמר בהר ה' יראה, יצחק קראו שדה שנאמר לשוח בשדה, יעקב קראו בית שנאמר אין זה כי בית אלהים, לפי שההר הוא פחות לענין ישוב יותר מן השדה, כי בשדה יהיה האדם בזמן הזריעה ובזמן החרישה אבל בהר איננו רק לעבור דרך שם והבית הוא הדירה הקבועה, לכן אמר שהוא בית שהשיג מציאות האספקלריא המאירה. עם שלא נתנבא יעקב בה השיג מציאותה ולפי שלכל הנביאים תשוקתם אליה אמר פה ברכנוכם מבית ה', ועל זה המשיך לומר אל ה' ויאר לנו, כמתפלל להשיג השלמות הנצחי שהוא האור האמתי הנמשך מהאספקלריא המאירה, ואמר נגד הנביאים שעל ידם ובשליחותם נתקשרו ישראל בקיום התורה והמצות, עד שמן המצות ההם יגיעו אל השלמות, אמר נגד הנביאים ההם אסרו חג בעבותים עד קרנות המזבח, שהוא משל נמרץ שכמו שקושרים הכבש עד שיגיע לקרנות המזבח, כן נקשרים הצדיקים שנקראים צאן ה' וכן שה פזורה ישראל בחקים ומצות עד הגיעם אל השלמות שהוא המזבח של מעלה, שאמרו ז"ל מיכאל עומד ומקריב נפשותיה' של צדיקים, ולכך כמבקש מן הבאים בשם ה' שיקשרו הנפשות בעבודת קונם עד הגיעם אל המזבח השלם ההוא, על כן אמר המשל בכבש הנקשר עד הגיעו לשלמות שהוא קרנות המזבח. ואח"כ חזר לנתינת השבח וההודאה על כל הטובה ואמר אלי אתה ואודך וגו', וחזר ואמר דוד לאומה ישראלית הודו לה' כי טוב כי לעולם חסדו, כמו שהתחיל אזהרה לישראל ולבית אהרן וליראי ה' שלא יאמרו כי גבר עלינו חסדו רק כי לעולם חסדו, וסמוך לכל השבחים הללו שהזכיר, התחיל באומרו אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה', רצה לומר שאחרי שסיפר גדולת מעלת ישראל ונתינת ההודאה על המתנה הנבחרת שניתנה להם תורה ומצות שיחיו בהם, המשיך שבח המעשה. והקדים התלמוד מפני שמביא לידי מעשה, ואמר אשרי תמימי דרך וגו' כמו שאמרו רז"ל אשרי מי שבא לכאן ותלמודו בידו, כן אמר דוד בלשון צח אשרי תמימי דרך ר"ל שהולכים לדרכם לבית עולמים בתורת ה' דהיינו תלמודם בידם

ונשא לבבנו אל אל גבור ונורא. עוטה כשלמה אורה. שכשם שזיכנו להשלים מעשי מצרים יציאתה וסיפורה. כן ינחנו במעגלי צדק להשלים מעשי תורה: