מעשי השם חלק ב רעא

לרוב ענותנותו לכך אמר כן, וכאשר ראה השי"ת שאברהם האמין שיתן לו טובה הרבה אבל דרך צדקה, שדרך שכר לפעולתו יהיה מועט. אמר לו הקב"ה אתה חושב שהשכר שאמרתי לך שהוא הרבה מאד הוא לסבת ההכרזה לבד וכיון שאין ההכרזה כוללת גם השכר יהיה מועט, כך עלה במחשבתך אבל אין הדברים כן שקודם שהתחלת להכריז אני הוא שהוצאתיך מאור כשדים לתת לך הארץ, אם כן מאז שכרך קצוב לפני ואינו בשביל ההכרזה וזה טעם סמיכות שהסמיך הכתוב אומרו אני ה' אשר הוצאתיך וגו' אל מה שנאמר ויחשבה לו צדקה. ובזה ייטב טעמו מאד שכאשר אמר לו שהוציאו לתת לו הארץ לרשתה אמר במה אדע כי אירשנה, שפירושו מנין לי ראיה שהיא ירושה לי הרי יאמרו לי א"ה שגזולה היא בידי וכמו שדרש ר' יצחק שהתחיל התורה בבראשית משום כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים, אם כן אומרו כאן אברהם במה אדע כי אירשנה לא ח"ו שהיה מסתפק בנתינת הארץ, אבל היה מבקש לקבל התורה מאת השי"ת כדי שיפורסם שהקב"ה הוא אדון כל והוא נתנה לו) כי כאשר ראה שבשרו ברבוי הזרע ואח"כ בנתינת הארץ אמר אם זרעי ברבויים יקחו הארץ מיד הכנעני יתחלל ש"ש באמרם אומה שאומרים שיש להם תורת אמת והישרת צדק הנה גזלו הארץ מיד הכנעני ברבויים, והיתה שאלת אברהם כאן מהשי"ת כמי שיתן מתנה לראובן וראובן שואל ממנו השטר שיש בידו שהשדה שלו מימי קדם שיוכל להראות שבעל השדה בעצמו נתנה לו ולא יאמרו גזולה היא, כמו כן אמר אברהם אחר שהקב"ה אמר לו לתת לך את הארץ הזאת לרשתה, כי היה מספיק שיאמר לתת לך את הארץ כי קודם במראות שלפני זאת לא אמר לו רק לשון נתינה, אבל עתה שאמר לו לשון ירושה לכך השיב במה אדע כי אירשנה, כאלו אמר במה אודיע שהיא ירושה ולא גזולה, ואל תתמה באומרי כן שכן דרשו ז"ל וינח ביום השביעי הניח לעולמו שהוא פועל יוצא. ועל זה השיב לו השי"ת והראה לו החמשה משולשים ההם, שיובן זה עם מאמרם ז"ל שאמרו בריך רחמנא דיהב לן אורין תליתאי על יד תליתאי בירח תליתאי ביומא תליתאי, שכבר יפלא לדעת מה היה אומרו בריך רחמנא דיהב לן וכו' כאלו נמשך תועלת גדול אלינו מהיות הכל משולש, עד שהיה בעל המאמר מייחד ברכה לשבח להשי"ת על היות הענין במספר משולש וזה אין ספק כי מה לנו אם היו כלם מרובעים או מחומשים או משולשים, ומה לנו אם היו למשה עשרה אחים או שהיה נותן התורה בחדש הראשון או ביום השני, אמנם במה שאמרנו יתיישב מאד שאברהם כאשר אמר ש במה אדע כי אירשנה, שהיתה בקשתו שיתן לו התורה והקב"ה רמז לו את המשולשים להורות לו על נתינת התורה עד שהודיעו העתידות היות התורה משולשת והשליח משולש והאומה משולשת והיום יום שלישי, לכן אמר בעל המאמר בריך רחמנא וכו', כלומר ברוך שומר הבטחתו כמו שהראה לאברהם כן קיים דברו. ואומרו אורין תליתאי פירשוהו קצת היות הכוונה על תורה נביאים וכתובים, ויתכן יותר שנקראת משולשת שניתנה בשלשה זמנים, מילה לאברהם ושבת במרה ותורה בסיני, ובח"ב הרחבתי באור באופן אחר גם כן

ונשוב לענין שעתה כאשר הראה השי"ת לאברהם מתן תורה ליישב דעתו דהיינו השטר להראות שהוא אדון לכל, עוד ביאר לו תשובה על מחשבתו שחשב שעבד יירשנו והוא אמר לו שאמת הוא שעבד יירשנו אבל אותו העבד שראה באצטגנינותו יהיו זרעו, ואמר לו איך יהיה עבודתם וכמה זמן ימשך להם בעבדות ומתי ישובו שם, כאלו אמר שמאת אשר יהיה זרעו עבד ושהוא יוציאם ויעשה דין למשעבדים אותם מזה יודע בגוים שהוא אדון כל כמו שנאמר למען תדע כי לה' הארץ, וכבר נתבאר בח"ב הנקרא מעשי אבות פרק מ"א חשבון הת' שנה וכן חשבון הת"ל שנה ששניהם צדקו יחדיו, ועוד יבא ענין זה בביאור רחב בפירוש האגדה בס"ד, וגם בחלק שני פ"ט בארתי טעם לאומרו דור רביעי ישובו הנה וכן לא שלם עון האמורי

ואתה המשכיל כאשר יעלה לפניך לרצון לדעת מה עמדי בשלמות בענין כל המראה הזאת, שים עינך בחלק שני הנקרא מעשי אבות ובפירוש ההגדה ובפרק זה ויעלו לך הדברים כלם במראה הזאת כאשר הורוני מן השמים על נכון, ואחרי הביאור במראה הזאת שהיתה בשורה לענין ירידתם למצרים ויציאתם ממנה הנה אבא אל ביאור המקראות שבאו במעשי יציאת מצרים מתחלת פרשת ואלה שמות

פרק ג

ואלה שמות בני ישראל, כתב הרמב"ן ז"ל וז"ל טעם ואלה שמות כי הכתוב ירצה למנות ענין הגלות מעת רדתם למצרים כי אז גלו בראש גולים כאשר פירשתי, ולפיכך יחזור אל תחלת הענין שהוא מפסוק וכל זרעו הביא אתו מצרימה ושם כתוב אחריו ואלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה וגו' ואותו הפסוק בעצמו הוא שהחזיר בכאן כי אע"פ שהם שני ספרים הספור מחובר בדברים באים זה אחר זה וכו' עד ורבי אברהם אמר כי בעבור שהזכיר בסוף הספר הראשון כי ראה יוסף לבניו בנים שלשים הזכיר כי גם אחיו ברדתם היו מועטים ושפרו ורבו, ואיננו נכון. ורש"י כתב אעפ"י שמנאן בחייהם חזר ומנאן אחר מיתתן בשמותם להודיע חבתם שנמשלו ככוכבים שמוציאן במספר ומכניסן במספר שנאמר המוציא