מעשי השם חלק ב רסט

שיזכיר כמה זמן נשתעבדו, אחרי שלא היתה חקירת השלמים ההם בדרוש ההוא על כמות הזמן אשר נשתעבדו, רק על עיקר השעבוד חקרו לדעת מהות חטאו של אברהם:

וגם אם נבחר ונקרב לומר שירידת אבותינו למצרים לא היה לסבת חטא כלל, א"כ ראוי לנו לחקור מה זאת החזקת הטובה אשר חוייבנו לו ית' על הוצאתו אותנו משם והוא המלך במשפט יעמיד ארץ למה לא יציל עשוק מיד עושקו והמוכה מיד מכהו אחרי היותו חף בלי פשע. ועוד ישאר לנו מן הצעקה והתלונה על המצרים על כל אותו הזמן שלחצו אותנו על לא חמס בכפנו. ואמנם בח"ב ממאמרנו זה שנקרא מעשי אבות בפ"ח וט' וי' נתבאר ביאור רחב כל המראה של בין הבתרים וענינה, להורות שכל ענין ירידת בני אברהם למצרים היה מחוייב ומוכרח להשגת שלמות והיא הבשורה הנבחרת מכל הבשורות שנתבשר אברהם במראה ההיא, כי כל מגמת פני אברהם היתה לפרסם אלהותו ית' ושהוא ברא וחדש הכל יש מאין וסילק והכזיב כל שאר האמונות הבטלות, וכל חשקו ותאותו שהש"י ירבה זרע לא היתה רק כדי שע"י זרעו יתפרסם אלהותו ית' ויכלתו והשגחתו בפרטים וכאשר בשרו השי"ת שזרעו יהיה עבד ושיגאלם באופן שעל ידם יתפרסם אלהותו, הנה זאת היתה לו בשורה עליונה ומובחרת על כל הבשורות שבישר אותו, שכבר נתבאר שבירידת זרעו למצרים וביציאתם משם נתפרסם אלהותו ויכלתו והשגחתו בפרטים, כמו שנאמר הנסה אלהים לבא לקחת לו גוי וגו' וכמו שנראה בהדיא מאומרו מצרים כי אני ה' בקרב הארץ על ההשגחה, וכן כי לי כל הארץ על היכולת, וכמו שהנפש לא תשיג השלמות הנצחי רק בהכנסה בגוף, העכור השפל, כמו כן האומה הישראלית בכללה לא השיגה שלמותה רק בירידתם אל המקום המטונף ההוא של המצריים אשר כל עניניהם בכחות הטומאה והכשוף, וכאשר הנפש לא תשיג המנוחה והנחלה עד צאתה מן הגוף, כמו כן ישראל לא באו אל המנוחה והנחלה רק אחרי צאתם ממצרים, וכן תמצא שנקראת האומה הישראלית מתחלתה נפש, כי באברהם נאמר הנפש אשר עשו וביעקב נאמר נפש יוצאי ירך יעקב, ורצון השי"ת היה להיותם על שבעים נפש נגד שבעים לשון ושבעים אומות, והנה היותנו מפוזרים בין האומות עד ביאת משיח צדקנו הוא גם כן אל התכלית הנבחר הזה שיתפרסם אלהותו בכל האומות אשר הם מפוזרים שם, ואם גם בזה תמצא אומה שלא נתפרסם אלהותו בכל האומות אשר הם מפוזרים שם, עליהם נאמר שפוך חמתך על הגוים אשר לא ידעוך, וזה הוא הבטחת הנביא שנאמר עליה ומלאה הארץ דעה את ה', ואחר שנתבאר מה שנתבאר ממראה בין הבתרים בפרקים הקודמים ח' ט' ויו"ד בחלק ב' הנקרא מעשי אבות, שמכלל הביאור שם יצא לנו שירידת אבותינו למצרים היא היתה לאברהם לבשורה אמתית ומופלגת ושלא היתה ח"ו לסיבת חטא. עתה אבא לפירוש המאמר פ"ד דנדרים וישוב הספקות שנתעוררנו בו. והוא שהשלמים ההם לא נחלקו לומר על עונש מה היה השעבוד, כי השעבוד לדעת כלם היה להגעת השלמות לאומה ישראלית ובשורתה לאברהם עליונה ומשובחת על כל הבשורות אבל לפי שנאמר לו כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם ועבדום וענו אותם ת' שנה, שהמובן מזה היה אמנם שבין מה שיהיו בארץ לא להם ובין מה שיהיו בעבודה וענוי שיהיה ת' שנה, על כן שאלו השלמים ההם שאם כן היה ראוי שיהיו בגלות ר' שנה ובענוי ר' שנה, כמו שהכותב שטר מתנה סתם לשנים חולקים בשוה, כמו כן היה ראוי ליחלק הת' שנה לשנים בשיווי חצים בגלות בארץ לא להם וחציים בעבודה וענוי, וזו היתה שאלת השלמים ההם למה נענש אברהם ונשתעבדו רד"ו שנים שלא היה להם להשתעבד רק ר', ועל זה השיבו השלמים ההם כל אחד לפי דעתו לתת טעם למה נתוספו י' שנים לשעבוד, ובזה נתישבו הספקות כלם שנתעוררנו במאמרם זה

פרק ב

אחרי שבארנו היות ירידת אבותינו למצרים לתכלית השגתם הטוב המוחלט, עוד נבאר מראה בין הבתרים ונאמר הספקות שנתעוררנו כבר בהם בח"ב פ' ח' ט' י' ועוד קצת ספקות אשר לא הזכרנום שלא הוצרך ביאורם שם, אבל לא נזכיר כל ביאור דברי המראה רק הספקות הנוגעים אל ענין בשורת ירידת מצרים האמורה שם כדי שיקל עלינו ביאור הענינים הנמשכים ממנה להם

תחלה על אומרו אנכי מגן לך שאין זו בשורה שהנרדף הוא צריך למגן לא הרודף, אם כן בשרו שיהיה נרדף ושהוא יהיה מגן לו

ספק ב' אומרו מה תתן לי, שאם הכוונה לומר כמ"ש הרמב"ן ומה יהיה שכרי בלא בנים לא הל"ל רק למה זה תתן לי כמו שאמר עשו למה זה לי בכורה, וכן רבקה אמרה למה לי חיים כי כשהאדם כוונתו לומר שאין לו צורך בענין אחד יאמר למה זה לי ולא יאמר מה תתן לי

ספק ג' אומרו ואנכי הולך ערירי ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר, ובאמירה זאת לא אמר דבר, שאם הכוונה היה לומר שהעבד יירש אותו כבר אמר אח"כ ובן משק ביתי יורש אותי, ואם כוונתו כמו שפרש"י ז"ל ואלו היה לי בן היה בני ממונה על שלי, אם כן זה הפך מ"ש קודם מה תתן לי כי אומרו מה תתן לי רצה לומר שאין לו צורך בממון אחרי שאין לו בנים, וכאן אני רואה שהוא חושש על שהעבד ממונה הרי שהוא חפץ בממון וחושש לו

ספק ד' אומרו דמשק אליעזר ורז"ל דרשו שדולה ומשקה מתורתו של רבו, שלפי מדרשם