מעשי השם חלק א צד

ונתן טעם לדבריו שכל טרם באה וא"ו אחריה אבל אנחנו נבחר לנו דרך אחרת במקראות הללו וטרם נבא לדרך ההוא נקדים הספקות אשר נתעוררנו בהם, ולא נצטרך להזכיר הספקות אשר בסידור המלות כי כלם קשים בהבנתם וזרים מאד, אבל הספקות בענינם לבד שע"י ביאור הענינים יתבארו המלות וסידורם

ספק ראשון. כי מן הספור אשר יספר הכתוב שהקב"ה שם אותו בגן עדן לעבדה ולשמרה נראה שלא היתה הכוונה האלהית שיתעסק האדם בגופניות כלל רק בעיון השכליות, והעד הנאמן מה שנאמר אחר שחטא וישלחהו ה' אלהים מגן עדן לעבוד את האדמה אשר לוקח משם, שכנראה שלא שולח לעבוד האדמה רק לסבת החטא ואם לא היה חוטא לא היה עובד האדמה, ואם כן מנין היה אוכל

ספק שני. שלא ימלט או שהקב"ה הצמיח מן הארץ במאמרו לבד כמו שנעשו כל שאר הבריות בקומתן ובצביונן, או שבשלישי עמדו בפתח הקרקע ובששי צמחו לאחר שהמטיר דרך טבע שהמטר מצמיח. ואם היה ענין הצמיחה במאמרו ית' לבד מה הוצרך המטר, כמו שהוציא מן הארץ בעלי חיים בקומתן ובצביונן למה לא יוציא כן הצמחים. ואם גזרה חכמה האלהית שיהיה הדבר דרך טבע, גם זה אינו שודאי בהמטרה אחת לא תצמיח הארץ אילנות לעשות פרי דרך טבע ביום אחד, שהרי באותו יום נאמר לאדם מכל פרי עץ הגן אכל תאכל, ומה הועילו המפרשים בתקנתן שפירשו כפי המדרש שבג' עמדו על פתח הקרקע שכוונתם לישב אמרו ואד יעלה מן הארץ וגו', ואמנם ישובם ספק אחד כפי מה שיישבוהו יעורר כמה וכמה ספקות משולבות ונמשכות הימנה. לכך יתכן לפי הפשט בישוב כל הספקות שאומרו אלה תולדות השמים והארץ הוא כפי מה שאמרנו ששמים וארץ וכל אשר בהם לא נבראו רק להיותם כלים והכנה לאדם שבאמצעותם יגיע אל השלמות הנצחי, ולפיכך כאשר רצה לומר הכתוב ספורו שהושם בגן עדן להיותו מתהלך בפרדס העיון וההשגה כאשר ראינו שציוהו השי"ת לבלתי אכול מעץ הדעת הנה הקדים קודם הסיפור ואמר שאלה הם תולדות השמים והארץ ר"ל לקיומם כאשר נבאר, ולא נצטרך לפרש כפרש"י שאמר כאן אלה תולדות על מה שכבר סופר, ואילו היה זה סוף פרשה החרשנו,, אבל לא יתכן שתהיה פרשה מתחלת בתחלה לומר אלה על מה שסופר כבר בפרשה שקודם לה, לכך ראינו לומר שאמרו כאן אלה תולדות הכוונה על מה שעתיד לספר כבכל שאר המקומות שנא' אלה תולדות וכבר ראיתי שהמפרשי' נחלקו בקצת מקומות שאמרו שמלת תולדות היא על המקרים כמו כי לא תדע מה ילד יום, וקצתם אמרו שלא יאמר רק על הבנים. אשר לא יתכנו פירושיהם באלה תולדות השמים שא"א לומר בהם לא בנים ולא מקרים שהרי לא ישנו את תפקידם. לכך יתכן כפי מה שאמרנו, שכמ"ש אלה תולדות אברהם שפירושו שאלה הם התולדות לקיום מינו שהוליך את יצחק, כן רצה להודיענו שקיום השמים והארץ הוא אדם, ואמר שתולדות השמים והארץ לקיומם נברא האדם להתעסק בהשגת השלמות שעי"כ השמים והארץ מתקיימים כמו שאמרו בפ' הקודם שתולדות השמים והארץ וקיומם איננו רק האדם בהיותו מכיר בוראו ומשיג השלמות הנצחי, והיה כאלו יאמר אלה תולדות השמים והארץ לקיום מינם שהוא האדם בהיותו מכיר בוראו ומשיג השלמות הנצחי, ולכך אמר אלה תולדות השמים והארץ נמשך וסמוך אל מה שנא' שהושם בגן עדן. ויתכן היות זה כוונת המאמר שאמרו ז"ל ביה ה' צור עולמים, לא ידעתי אם העולם הזה נברא בה"א והעוה"ב ביו"ד או עוה"ב בה"א והעוה"ז ביו"ד, משנאמר בהבראם אל תקרי בהבראם אלא בה"א בראם, שאמנם יפלא לכל משכיל במאמרם זה שמאחר שנסתפק בעוה"ז אם ביו"ד נברא או בה"א ולא היה לו קבלה בזה מנין לו לומר אל תקרי בהבראם עוד מה הוצרך בעל המאמר הזה לומר לא ידעתי אם נברא בה"א או ביו"ד, והיה לו לדרוש מה שדרש לומר אל תיקרי בהבראם אלא בה"א בראם והיה מאמר מספיק מבלתי שיאמר לא ידעתי וכו'. אבל יתכן שכאשר ראה בעל המאמר וידע לפי קבלתו האמתית שהעולם הזה נברא בה"א, ראה שא"כ בשם יה היה ראוי להקדים הה"א שבה נברא העוה"ז כיון שהוא קודם שהוא עולם המעשה וקודם לעולם התגמול. ואם אמרת שהיה זה לפי יתרון מעלת עוה"ב על עוה"ז הרי היטיב להקדים היו"ד שבה נברא עוה"ב והוא על נכון מה שנכתב שם יה. לכן אמר בעל המאמר לא ידעתי איזה נברא ביו"ד ואיזה נברא בה"א, כלומר יש טעם ופנים לכאן ולכאן או לפי יתרון המעלה או לפי קדימת הזמן, והביא לכך סמך לקבלתו מן המקרא שנא' בהבראם. ועתה כפי מה שאמרנו שאמרו כאן אלה תולדות השמים שהכוונה היא על מה שעתיד לספר בהשמת האדם בגן והיה כאלו יאמר שתולדות השמים וקיום מינם הוא השמת האדם בגן כדי שיבחר בעץ החיים ולא בעץ הדעת, א"כ עוה"ז לא נברא קודם רק עוה"ב כי הוא תחלת המחשבה עם היותו נקרא עוה"ב שנראה היותו אחרי עוה"ז וכן נקרא לעתיד לבא וכן ודאי שהמעשה קודם לתגמול עכ"ז עוה"ב נברא תחלה שהוא תחלת המחשבה ולכך נאמר ביה ה' צור עולמים היו"ד קודמת לה"א. ורמז עוד כי העוה"ז נברא בה"א הם חמשה גשמים דהיינו הד' יסודות והגשם החמישי, אמנם עוה"ב נברא בעשר ספירות. גם רמז שבה"א בראם אחז"ל רמז לחמשה חומשי תורה בנגלה, מסכים למדרשם ז"ל ג"כ שאמרו שנברא העולם בראשית שהתורה