מעשי השם חלק א צא

ואמר יש דבר שיאמר ראה זה חדש הוא כבר היה לעולמים שיאמר כן על היותם שני עולמים וחלילה לנו לחשוב על השלמים הללו ח"ו אמונת קדמות זמן

ואחר שבארתי לך יישוב מאמרו של רבי אבהו ושלא יאות לגנותו אבל לשבחו, עתה אבא אליך בביאור הכתובים שאמרנו שנראים כסותרים שאלו מורים על נצחיות העולם ואלו על הפסדו. והוא כי כל הכתובים שבאו והם מורים על נצחיות העולם, הנה ידברו בעולם הזה שנולד אברהם, כי העולמות שהיה בורא קודם לכן היו קיימים שית אלפי שנין וכאשר לא בא צדיק כאברהם בכל השית אלפי שנין הנה אמר לא הניין לי והחריבן אמנם העולם הזה אחר שבא נח והקריב הקרבנות והריח ה' ריח הניחוח שארז"ל ריחו של כבשן האש, הנה אמר לבלתי החריב העולם הזה כשאר העולמות שהחריב, וזה אמרו עוד כל ימי הארץ וגו' יום ולילה לא ישבותו שכנראה שהעולם יש לו ימים קבועים במספר, באופן שפירושו עוד כל ימי הארץ שהם שית אלפי שנין אפילו הכי יום ולילה לא ישבותו אחר שהריח ריח כבשן האש. ובזה יאות מאד מה שדרשו ז"ל על מה שנאמר קונה שמים וארץ, שאמרו שהדברים שבים אל אברהם שהוא באמת קנה שמים, וארץ שלא נחרבו כשאר עולמות, ומה שארז"ל חד חרוב לא אמרו כן על העוה"ז אשר אנחנו בו שכיון שנולד אברהם נעשו נצחיים, אבל היה מאמרם לומר שכך היה ענין ימי העולם שית אלפי שנין לבד. ודוק בדבריהם ז"ל שכן אמר וחד חרוב שנראה היות הדברים שבים אל כל עולם ועולם שהיה בורא, שאם היה מאמרם על עוה"ז היה להם לומר ואח"כ יחרב לא חד חרוב. ולפי זה תהיה אמונת הרמב"ם בנצחיות העולם על נכון. ועל פי דרכנו זה יתיישבו כל הכתובים, שמה שאמר דוד יסד ארץ על מכוניה ידבר בעולם הזה, וכן מה שאמר שלמה והארץ לעולם עומדת ידבר בעוה"ז שאחר שהבינו היות העולם הזה נצחי אמרו כן. וירמיה שאמר אם ימושו החקים האלה גם זרע ישראל ישבותו, ביאר הדברים ביאור מספיק היות הדברים כאשר אמרנו שהרי תלה קיום העולם בקיום האמונה הישראלית, כנראה שזה סבה תכליתית לזה ובסוד הסבה יסור המסובב. ועתה ראה שמאמרו של ר' אבהו שאמר שהיה בונה עולמות ומחריבן עד שברא את אלו ואמר דין הניין לי כו', דוד ע"ה אמר ג"כ המאמר הזה לא הפיל מכל דבריו של רבי אבהו דבר ארצה, והוא אמרו בתהלים סי' ק"כ, לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים המה יאבדו ואתה תעמוד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו ואתה הוא ושנותיך לא יתמו בני עבדיך ישכנו וזרעם לפניך יכון, כי האמנם יש לשאל שאלות כאן בכתובים הללו, תחלה אמרו לפנים הארץ יסדת מה כוונתו באמרו לפנים שהלא ידענו שלא יסד הארץ בימי דוד עד שהוצרך לומר לפנים הארץ יסדת והיה מספיק אמרו הארץ יסדת וגו'. עוד יש לשאל על אומרו ואתה תעמוד שזה יורה על שהוא לבדו יעמוד וכל השאר יפסיד, ואח"כ סותר לזה אומר בני עבדיך ישכנו שאומרו ישכנו ר"ל ישכנו בארץ, כי לא יתכן לומר לשון שכינה רק בארץ והוא הקדים לומר הפסד הארץ. עוד יש לשאל מה ענין אומרו תחליפם ויחלופו אחר שאמר שיאבדו. לכן נתבאר מאד שדוד היה אומר מאמרו של ר' אבהו בלי תוספת וגרעון ואמר לפנים הארץ יסדת שר"ל שקודם מע"ב כבר ברא עולם אחר, ואמר המה יאבדו שהיה מחריבן והוא לבדו עומד, ואח"כ אמר תחליפם ויחלופו שהיה אומר דין לא הניין לי ואח"כ אמר על עוה"ז שהוא נצחי שלא יחליפנו עוד אחרי שבא אברהם וזה אומרו בני עבדיך ישכנו וזרעם לפניך יכון. ואחר חילוק המבוכות מכל הכתובים הללו ומאמריהם ז"ל והנחנו היות העולם נצחי אבל נמשך לו הנצחית מן השלמים שלתכליתם נבראו, וכמו שארז"ל בנוסח הברכה בורא נפשות רבות וחסרונם על כל מה שברא. אם כן כאשר גוף האדם הווה ונפסד ואם תזכה הנשמה לנצחיות גם הגוף שהיה כלי להשגתה יהיה נצחי, כמו כן שמים וארץ שהיו כלים והכנה להשגת נפש האדם הנצחיות ויהיו גם הם נצחיים ע"י נצחיות הנפש כי לא יסתפק שום מאמין בתורת אמת בענין השכר הצפון שכבר נתבאר אליו נצחי, והמשכיל בבואו לחקור הדעות הנאותות באמונה ימצא ודאי שאם השכר ח"ו יעלה על הדעת שאינו נצחי לא יכסוף אליו וכל מה שהוא עתיד להיות תכלית הדבר החכם יכסוף ויתאוה אליו וראה מה שנאמר להנחיל אוהבי יש, שהכוונה לומר שינחילם הנצחיות, כי היש האמתי הוא הנצחי ומה שאינו נצחי לא יקרא יש באמת, ועל כדומה לזה אמרו בגמרא כל העומד ליגזז כגזוז דמי. וכבר בזה נתבאר אלינו אמונת אומן שכל מעשי בראשית ומה שביניהם לא נבראו רק לתכלית המין האנושי והמין האנושי לא נברא אלא לתכלית השלם, כמ"ש וצדיק יסוד עולם, וכן אמר הנביא רנו שמים וגו' ובישראל יתפאר, שהדברים הללו מורים על מה שאמרנו. ועתה תבין מה שכתב הרמב"ן ז"ל ברמז כי הוא מעין הברכות שהשבת הוא הזווג, שאם לא היה נמצא צדיק לא היתה השביתה נצחית שהיה מחריבן וחוזר ובורא, אבל אחרי שנולד צדיק יסוד עולם נזדווג השבת אליו להיותם שניהם ר"ל השבת והצדיק נצחיים, באופן שהברכה האמורה כאן היה מעין ברכת חתנים, ואח"כ הקדושין שמשך מן הקדש. וכבר ידעת שאם אין בארץ מי שימשוך מן הצינורות אין השפע יורד, ולדמיון זה גזרה החכמה האלהית שיהיה ראשית מזון המין האנושי על ידי יניקה לעורר אותו שאין