מעשי השם חלק א צ
Ma’asei Hashem part 1 90 · מעשי השם חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →בתי חמר אשר בעפר יסודם, כי כבר היה מספיק אמרו שוכני בתי חמר, אבל רצה לבאר כי לא ידבר על כל שוכני בתי חמר רק על הבלתי שלמים אשר בעפר יסודם וכמו שארז"ל אחת נשמותיהם של צדיקים ושל רשעים עולות למרום אלא שנשמותיהם של רשעים מצורפות לארץ ולכך ביאר כאן ואמר אשר בעפר יסודם ר"ל שנשמותם מצורפות לארץ שלא ידבר רק בבלתי שלמים, וכן אמר דוד לא המתים יהללויה ולא כל יורדי דומה, שגם שם יש לשאול שאם כוונתו: באומרו ולא כל יורדי דומה כמוסיף ואומר שהמתים לא יהללו יה וגם היורדי דומה מה יוסיף שהלא היורדי דומה פחותים מהמתים סתם. אבל יראה שדוד פירש ואמר שאמרו לא המתים יהללו יה לא אמר כן על כל המתים רק על אותם שהם יורדי דומה, והיה כאלו יאמר לא המתים יהללו יה, ולא כל המתים רק יורדי דומה. וכבר ידעת משארז"ל שית אלפי שנין הוי עלמא וחד חרוב, ואם כן אין ספק שהשלם מן הבחינה הזאת נכבד מהם כיון שהוא נצחי, אמנם הרמב"ם ז"ל נמשך אחרי דעתו שגם השמים והארץ נצחיים, שכן כתב במורה ח"ב פכ"ח וז"ל, הנה כבר התבאר לך הענין ונגלה הדעת והוא שאנחנו נאות לאריסטו בחצי מדעתו ונאמין שזה המציאות לעולם נצחי, עכ"ל. ואנחנו לא נאות כאשר נתבאר רק לדברי רז"ל ולדברי הנביאים והכתובים כי רז"ל אמרו חד חרוב, והרמב"ם כתב שהוא דעת יחידאה, ואין הדברים כן כי אדרבה אביי דפליג עליה אמר תרי חרוב ולית מאן דפליג, גם אמר שמאמר ישעיה שאמר שמים כעשן נמלחו וארץ כבגד תבלה למשל אמר כן. ולא ידעתי מה יאמר על מה שאמר דוד בתהלים סימן ק"כ, לפנים הארץ יסדת ומעשה ידיך שמים המה יאבדו ואתה תעמד וכלם כבגד יבלו כלבוש תחליפם ויחלפו ואתה הוא ושנותיך לא יתמו. בני עבדיך ישכנו וזרעם לפניך יכון וכבר הביא הרמב"ם ז"ל ראיות הרבה על נצחיות העולם, שדוד אמר יסד ארץ על מכוניה בל תמוט עולם ועד וכן אמר ויעמידם לעד לעולם, ושלמה אמר הארץ לעולם עומדת, וירמיה אמר נותן שמש לאור יומם וגו' אם ימושו החקים האלה מלפני נאם ה' גם זרע ישראל ישבתו מהיות גוי. ואף גם זאת אומר לך שאין דעתי נוחה בדרכו של הרמב"ם ז"ל כי כאשר מצא דברים מורים על הפסד העולם אמר שהוא אינו משל, וכאשר מצא כתובים מורים על נצחיותו אמר שיש להם פירוש והם למשל. ומה ראה לומר שאלו הכתובים כפשוטם והאחרים יאות לפרשם או לומר שהם משל, ולא נאמר להפך שהכתובים המורים הפסדו יהיה להם פירוש. ואם כן אין הכרח מן הכתובים לא לנצחיות העולם ולא להפסדו, אמנם דברי רז"ל שאמרו חד חרוב מבוארים אין בית מנוס, לכן בחרתי לישב הכתובים כלם כפשוטם ולא יהיו חולקים זה על זה, וכן מאמרם ז"ל שאמרו חד חרוב לא יהיה סותר
ויובנו הכתובים האלה עם מאמרו של רבי אבהו שאמר, ויהי ערב ויהי בקר יהיה ערב לא נאמר רק ויהי ערב מכאן שהיה סדר זמנים קודם לכן, ואמר רבי אבהו מכאן שהיה בונה עולמות ומחריבן ואמר דין הניין לי כו', וכבר אמרנו בפרקים הקודמים שהרמב"ם ז"ל גינה מאד שני המאמרים שאמרו אלו השלמים באמרו שלפי דבריהם לא היתה התחלה לזמן. ובאמת לדעתי אין נפתל בדבריהם שהם דרשו כן ממה שנאמר ויהי יום אחד ולא אמר יהי יום אחד, ואם היו אומרים כן מסברתם ודאי היתה תמיהת הרמב"ם עליהם קיימת, אבל כיון שדרשו כן הכתוב ולא אמר כן דרך הודעת אמונה א"כ אין דעתם לומר שלעולם ולעולמי עולמים היה בונה עולמות ומחריבן, והעד שכן אמר היה סדר זמנים קודם לכן, שאין המובן שהיה סדר זמנים לעולם אבל כוונתם לומר שזה העולם שניתנה תורה לישראל בו אינו הראשון שברא, אבל בראשון שברא ודאי ברא ג"כ הזמן ואלו ניתנה תורה בעולם הראשון שברא לא היה כותב בתורה ויהי יום אחד רק יהי יום אחד, וא"כ יתכן שכוונת רבי אבהו ודעמיה היתה לומר שהיה קודם לעולם זה עולם אחר והחריבו. ולפנים תמצא שאמרנו שדוד ע"ה אמר כמאמרו של רבי אבהו לא חיסר כלום וכבר ידעת שרבו השואלים לשאל למה התחילה התורה בבי"ת ולא באל"ף שהיא ראש לאלפ"א בית"א. וכאשר תאמר לתת טעם אל התחלת התורה בבי"ת עוד יתכן לומר טעם למה לא התחילה האלפ"א בית"א בבי"ת מאחר שהוצרך להתחיל התורה בבי"ת. ויאות לומר עם מאמרם ז"ל שדרשו על מה שנאמר דבר צוה לאלף דור, שלהורות ענין זה התחילה האלפ"א בית"א באל"ף והתורה התחילה בבי"ת להורות שעולם הזה הוא עולם שני שברא הקב"ה וע"כ התחילה סיפור מע"ב בבי"ת. וכבר ידעת מאמרם ז"ל שהביא השמעוני אשר הזכרנוהו בפ"א תראנו משם, והוא אמרם אלה תולדות השמים ראש של תורה החדש הזה לכם ראש הספר, כי בזה יובן שהיה ראוי להתחיל בחדש הזה והיינו בה"א שהעולם הזה נברא בה"א, והיה ראוי להתחיל באלה תולדות והיינו באל"ף מפני מה שנאמר דבר צוה לאלף דור וגם מפני היותה ראשונה לאלפ"א בית"א, ולא התחיל אלא בבי"ת להורות על הענין שאמרנו שהוא עולם שני, וזה נרמז בדברי משה שאמר בטרם הרים יולדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם ועד עולם אתה אל, שאמר כן על השני עולמות שאמרנו, שלא יתכן לומר שרמז אל עוה"ב כי הדברים פשוטים היותו רומז אל עוה"ז ועוה"ב, אבל ר"ל על העולם שהיה קודם כמו שנאמר בטרם הרים יולדו וגו'. גם שלמה רמז ענין זה