מעשי השם חלק א פט

יסודות ויהיו לו ההכנות והכלים הצרכים לו שיהיה אז אפשר לו על ידי בחירתו הטובה שישיג הנצחיות באופן שמדבר הווה ונפסד יהיה דבר נצחי. הנה אם כן אם לא היה בורא האדם ולא היה בורא כל הכלים וההכנות הצריכים אליו להשגת שלמותו, היה מונע טוב מבעליו ולא יתכן זה בחקו ית', וא"כ בהיות הקב"ה שלם מסולק מכל החסרונות ושלם בכל השלמות נתחייב ענין בריאת האדם וכבר אם היה בורא הקב"ה האדם בלתי בחירה ורצון והיה מוכרח להשגת השלמות והנצחיות ולא היה באדם יכולת לשנות תפקידו באמת אז היתה השאלה גדולה מאד שלתכלית מה ברא אותו אחרי שהוא אינו צריך לו ולא לעבודתו ולא לשלמותו ולא לנצחיותו, ולא היה אז תשובה לשאלה זו רק כך גזרה החכמה האלהית. אמנם בראותנו שבראו בעל בחירה ורצון ואם ירצה ישיג הנצחיות, אם כן אם לא היה בורא אותו היה מונע טוב מבעליו, שכיון שעל ידי בחירתו השיג השלמות הנצחי בעליו הוא ולא יקרא בעל הפעולה מי שלא יוכל לשנות תפקידו אבל יקרא בעל הפעולה מי שהפקידו לעשותה, והגלגל אשר יעשה פעולת התנועה הסבובית לא יקרא היותו בעל הפעולה ההיא רק הבורא אשר בראו הוא בעל הפעולה אמנם האדם אשר ניתנה לו מאתו ית' הבחירה והרצון כל פעולה שיעשה בבחירתו הוא יקרא בעל הפעולה ההיא אם טובה ואם רעה, וזה אמר דוד ע"ה במלות קצרות ומליצה נאה מאד שאמר חן וכבוד יתן ה' לא ימנע טוב להולכים בתמים, כי האמנם יאות מאד לפי דרכנו שאמר שהחן והכבוד שנותן ה' הוא על דרך אל תמנע טוב אחרי, שבבחירתו בחר ללכת בתמים, ואמנם הגלגלים והמלאכים שלא ישנו את תפקידם כבר אמרנו שכלם נבראו לתכלית השלם. וראה אתה המשכיל כי ענין זה עמוק מאד בעיון ופשוט באמתות כאשר תשקיף השקפת עיון ותעמיק תמצא שיוסרו בזה הרבה מבוכות המתרגשות ובאות לאדם בעיונו בהשגת הדעות האמתיות, כי הבורא ית' לא היתה הכוונה בבריאתו שמים וארץ וכל צבאם רק מלאכה אחת והוא עשיית נפש השלם נצחית מן האין המוחלט, והעד מה שנאמר מכל מלאכתו אשר עשה ולא נאמר מלאכותיו אשר עשה, כי כל מעשה שמים וארץ הם לתכלית נפש הנצחי וע"כ לא יקראו רק מלאכה אחת. ואשוב אתפלא בהרמב"ם ז"ל היאך יעלה על דעתו שהשמים וצבאם יהיו נכבדים מן הצדיק אשר עליו נאמר ואתם הדבקים בה' ונאמר וה' הולך לפניהם יומם והמאורות אשר המה החשובים שבנבראים נאמר שבראם להאיר על הארץ, וזה אין ספק שהמין האנושי הוא המבחר אם כן להאיר למין האנושי נבראו. וכבר הרמב"ם ז"ל חשב לסלק טענתנו זאת ונתאמץ לומר שלא נבראו להאיר וז"ל בפ' הנזכר, ולא יטעך באמרו בכוכבים להאיר על הארץ ולמשול ביום ובלילה ותחשוב כי ענינו כדי לעשות זה אינו רק להגיד טבעם אשר רצה שיבראם כן ר"ל מאירים מנהיגים, כאמרו באדם ורדו בדגת הים, שאין ענינו שנברא לכך רק להגיד טבעו אשר הטביעו השי"ת עליו, עכ"ל. ובאמת הראיה שהביא ממה שנאמר ורדו בדגת הים נכונה לא לעזר לו אבל לסתור דבריו, שמאחר ששם נאמר ורדו וכאן לא נאמר ויאירו וכן וימשלו רק נאמר להאיר ולמשול בלמ"ד נתבאר שלכך נבראו ואין זה הגדת טבעם, ולפי דרכו ז"ל גם מה שנאמר על הצומח שיהיה לאכלה תהיה הכוונה גם כן הגדת טבע לבד. עוד כתב הרמב"ם ז"ל שם וז"ל, ולפי זה הענין צריך שנפרש כל פסוק שנמצא פשוטו מורה על היות דבר נכבד נעשה לתכלית הפחות ממנו, עכ"ל. ובאמת צריך שתהיה אמונתנו כפשוטי הכתובים ולא יאות להוציאם מפשוטם אם אין מופת על סותרם כמו מה שמצינו דברים מורים ח"ו גשמות שארז"ל דברה תורה בלשון בני אדם, אבל שנוציא הפסוקים מפשוטם כדי שיהיו מסכימים אל אמונה אשר נבחר בה אנחנו בלתי שיחייבנו מופת להאמינה זה לא יתכן. עוד כתב הרמב"ם ז"ל וז"ל, ולא תטעה בנפשך ותחשוב שהמלאכים והגלגלים נבראו בעבורנו, והנה כבר התבאר לנו מדרגתנו הן גוים כמר מדלי, עכ"ל. ואני נפלאתי שכל דבריו מראשיתם ידבר על השלם שכן אמר וכן יחשבו שתכלית המציאות כלו מציאות מין האדם לבדו לעבוד את ה', עכ"ל, וכיון שאמר לעבוד את ה' נתבאר היותו מדבר על השלם, ואם כן מה מביא ראיה ממה שנאמר הן גוים כמר מדלי שידבר על חסרי השלמות, ועוד שלא ידבר שם רק בערכו ית' לא בערך השמים כמו שהשלים שם הביאור ואמר כל הגוים כאין נגדו, וכן הביא גם כן הרמב"ם ז"ל ראיה ממה שנאמר הן בעבדיו לא יאמין וגו' אף שוכני בתי חומר, וכתב שם וז"ל, ודע שעבדיו הנזכרים בזה הפסוק הם המלאכים, ובמלאכיו הרמוז אליהם בזה הפסוק הם הגלגלים בלי ספק. הנה אליפז ביאר עצמו זה הענין והשיבו במענה האחרת בלשון אחר ואמר הן בקדושיו לא יאמין ושמים לא זכו בעיניו אף כי נתעב ונאלח איש שותה כמים עולה. הנה התבאר שקדושיו הם עבדיו ושאינו ממין האדם, עכ"ל. ולא ידעתי מה הוא ההכרח שהביא מדברי אליפז, כי אני אומר שעבדיו הם הצדיקים והשמים הם המלאכים וכן ת"י ושמים לא זכו בעיניו ואנגלי מרומא שבלשון יון המלאכים נקראים אנגלי בלשון איטלייא ובספר הערוך הביאו בערך אנגלי, ויותר קרוב ונכון הוא לומר שיקראו צבא השמים שמים ממה שנאמר שהגלגלים יקראו מלאכים ושהקדושים והעבדים הם כפשוטם ממין האדם, ולא בא אליפז לגנות רק הבלתי שלמים שהוא הנתעב ונאלח והשותה כמים עולה, וכן השוכני