מעשי השם חלק א פה

ברא אלהים לעשות מבלתי נתינת טעם ומבלתי הבאת ראיה משאר כתובים או מאמריהם ז"ל כי אני נשען על מה שכבר הארכנו בפרקים הקודמים בראיות ובמשלים ואיש על דגלו באותות יראה וימצא

והנה אמנם אומר שתורתנו הקדושה אשר ניתנה אלינו להישירנו אל ידיעת גדולתו יתב' התחילה מראש להודיענו שהבורא יתב' ברא קודם יסוד דק פשוט היולי הנקרא ראשית ועם אותו הראשית ברא שמים וארץ ולא ברא יש מאין רק אותו היסוד הראשון. וזה אומרו בראשית ברא אלהים את השמים ואת הארץ, כאלו יאמר שבראשית אחד ברא שניהם. ואחר שהודיעה התורה אלינו שמאותו הראשית שברא קודם ברא שמים שהוא הגשם החמישי ברא גם הארץ שהם הד' יסודות, הודיעה עוד שהארץ עם היות שנבראו ד' יסודות עם כל זה היתה לשוא ולתהו כיון שכל ההויות הם מהרכבת היסודות זה עם זה והתמזגותם, ואמנם הד' יסודות כמו שנבראו מהראשית ההוא נפרדים זה מזה כך היו עומדים כל אחד בגבולו אינו נכנס בגבול האחר כלל עד שמפני זה היו כלם לשוא ולתהו לא היתה יוצאת שום מין הויה מהם, וזה אמרו והארץ היתה תהו ובהו, ואחר שאמר שהארץ בד' יסודותיה היתה לשוא ולתהו פירש הסבה ואמר שלסבה שלא זזו ממקומם להתערב לכן היתה לשוא ולתהו והתחיל בעליון מהיסודות שהוא האש שנקרא חשך והוא כשאינו מתאחז עם שאר היסודות, ואמר שאחר שבראו הקב"ה מהראשית ההוא נשאר במקומו הטבעי אליו דהיינו בקערורית גלגל ירחי יסוד הרוח, ואמר גם כן היותו נשאר במקומו על פני המים נוגע ואינו נוגע וזה אמרו וחשך על פני תהום ורוח אלהים מרחפת על פני המים, כאלו יאמר שהאש נשאר על פני תהום ועל הרוח והרוח היתה מרחפת על פני המים. ואחר שאמר שהיו היסודות עומדים במצבם ובגבולם בלתי מתערבים ושמפני זה היתה הארץ לשוא ולתהו, התחיל לספר שהקב"ה גזר על היסודות שיצאו מגבולם ושיתערבו ויתמזגו כדי שיצאו מהם ההויות כלם ולא תהיה הארץ עוד לשוא ולתהו, והתחיל וגזר על האש שהוא העליון שירד ממקומו ויתאחז ביסוד האויר שתחתיו שע"י כן יאיר יסוד האויר, כי האש היסודיי עם היותו חשוך כאשר יתאחז ביסוד אחר יוליד להב ויאיר. וזה אומרו ויאמר אלהים יהי אור, כאלו יאמר יהי האש החשוך אור כשיתאחז עם האויר. ואמר שכבר נעשה כן שהחשך נתאחז באויר ונעשה מאיר, והנה בהיות תורתנו תמימה היישרת השכלה אלינו ובכל פרטי המעשים שנעשו במע"ב ירבו השאלות לבני אדם באמרם למה זה נברא כך ולמה זה כך, המשל במאורות שהיא הפעולה היותר משובחת, אדם אחד ישאל למה היה השמש עגול ולא ארוך, או יאמר שהיה טוב שיהיו שנים, או יאמר שהיה טוב שיהיה נמוך ממה שהוא גבוה באופן שירבו השאלות לאין, מספר, ואם באת התורה להשיב על כל השאלות שאפשר לאדם להעלות על לבו יהיו כן התשובות לאין תכלית, לכן אמרה תורה שכך גזרה החכמה האלהית וכך ראתה שהוא טוב ואין לשאל על זה. וזה אמרו וירא אלהים את האור כי טוב ועכ"ז הבדיל בין האור ובין החשך שהוריד האש להאיר חצי כדור האויר ולא חצי השני, ובהיות גלגל היומי סובב מרגע הראשון של הבריאה והיה גם כדור יסוד האויר סובב עמו בכ"ד שעות הנה היה גולל אור מפני חשך תנועת סבוב היומי היה מאיר וחציו היה חשוך, ולחציו המאיר קרא יום ולחציו החשוך קרא לילה, באופן שמרגע ראשון היה שם יום ולילה. וע"כ נאמר במאורות היותם לממשלת היום ולממשלת הלילה, שטרם שנתלו כבר היה שם יום ולילה מרגע ראשון, וזה אמרו ויהי ערב ויהי בקר יום אחד, כי חצי כדור האויר המאיר האיר אחר י"ב שעות באופן שהיו י"ב שעות ערב וי"ב שעות בקר ביום הראשון תחת משוה היום, והיה העולם נברא בניסן או בתשרי כשארז"ל, ואמרו בכל יום מהששה ימים ויהי ערב ויהי בקר הוא להורות על שהגלגל היומי בסבובו היתה מתפשטת הפעולה בכל הכדור, ולכן לא נאמר ויהי ערב ויהי בקר יום שביעי לפי שלא היתה בו פעולה שתתפשט

ואמנם מלאכת יום ב' הנה אחרי שהבורא ית' גזר על האש שהוא היסוד העליון שירד ויתמזג עם יסוד הרוח גזר על יסוד הארץ שיעלה ויתערב ויתמזג עם יסוד המים. וזהו שנאמר ויאמר אלהים יהי רקיע בתוך המים כאלו יאמר ליסוד הארץ שהוא התחתון שיתערב ויתרקע בתוך המים, כי יסוד הארץ היה גוף מקשיי ונעשה כגלדי בצלים תוך המים שנא' לרוקע הארץ על המים, וגם זו הפעולה לא היתה כוללת כל כדור המים רק החלק שנהיה יבשה אותו החלק נעשה כגלדי בצלים, אבל מקום הים לא נתרקע בו הארץ. באופן שאלו השתי פעולות דהיינו אור שהאיר יסוד האויר וכן רקיעת הארץ לא נתפשטו בכל הכדור ועליהם אמר איוב במלות נאות מאד חק חג על פני מים עד תכלית אור עם חשך, כי הכתוב הזה נלאו המפרשים למצא פתרונו ונתבאר בפרקים הקודמים. ואחר שעשה הבורא יתב' רקיע בארץ קרא את רקיע העליון שמים והבדיל בין המים העליונים שעל הארץ דהיינו הים והיינו שנא' שמתי חול גבול לים, וזאת היה ההבדלה שהבדיל בין מים למים היינו בין הים ובין המים שמתחת לארץ שיסוד הארץ נרקע בו שהוא המים שתחת לארץ, וביום הזה לא נאמר וירא אלהים כי טוב מפני שלא נגמרה המלאכה מלאכת המים ובמלאכה שאינה שלימה לא יפלו עליה השאלות לבני אדם למה נעשית כך ולא נעשית כך, ולפי