מעשי השם חלק א פב

העירותיך בענין זה ששאל משה אדוננו מאתו ית' שאמר הראני נא את כבודך, היתה שאלתו לראות הכבוד אשר הוא צפון לצדיקים ודבקותם בכבודו ית' ולא היה רוצה המראה והדמות שראה יחזקאל, אבל היה רוצה לראות ענין הכבוד הזה באספקלריא המאירה שאין בה ענין הדמות, ובא האות מבואר מאד על היות שאלת משה לדעת השכר הצפון מן התשובה שהשיב לו הש"י אני אעביר כל טובי, כי שאלת משה היתה השגת ידיעת הכבוד שלו לא השגת ידיעת או ראיית הטוב, אמנם יאות מאד במה שאמרנו שכסא הכבוד ר"ל הכבוד שהוא נותן לצדיקים והוא בעצמו הטוב הצפון להם אשר על הטוב הזה נאמר מה רב טובך אשר צפנת ליראיך, ואח"כ חזר ואמר והיה בעבור כבודי שנראה בביאור היות הטוב והכבוד דבר אחד, ובמקומו בחלק ד' מחבורנו זה פי"ד יורחב הדבור בשאלת משה אדוננו ובתשובתו ית' אליו. ואחר שבארתי לך ענין המראה הזאת שענין האדם אשר על הכסא הוא דמות השכר הנצחי הצפון לשלם, ואמרנו עוד שיש במרכבה דמות כל מעשה בראשית ואמרנו שיש שם דמות מראה כבוד ה' מסבבן. אזכירך כי בכל מקום שתמצא שידובר בענין המרכבה, לפעמים תהיה הכוונה, אל מראה זאת שראה יחזקאל שנקראת דמות, ולפעמים לא תהיה הכוונה אל מה שהוא מכונה בשם דמות רק אל מה שהוא למעלה ממנו והוא מה שראה ישעיה, והמשכיל יבחין בכל מקום כפי הענין אשר הוא בו. ואחר אשר ביארתי לך זה אזכירך עוד מה שאמרנו שלא נאמר לשון עשיה נעשה אדם על תמונתו ותמונת איבריו רק על עשייתו אותו שלם, ועל עשיית השלמות היה מאמר נעשה אדם צווי לא המלכה ועצה, והיה הצווי לכל מעשה בראשית שישלימו כל חסרונותיו של האדם כדי שיגיע אל השלמות שאז יקרא עשוי, ואמר נעשה לשון רבים לפי שהם ימלאו לו חסרונותיו והקב"ה יתן לו השכל ממרומים. והנה אחר שאמרתי לך כל זה עתה נבאר שבהיות המרכבה דמות כל מעשה בראשית אצל דמות כבודו ית' היטיב לומר נעשה אדם בצלמנו כדמותנו שהכוונה לומר אני ואתם נעשה אדם שלם שיקרא עשוי שיהיה אבל צלמנו כדמותנו כאלו יאמר בצלמנו של דמות כבודנו, ויהיה לעד לנו מה שתקנו בנוסחת ברכת חתנים בצלם דמות תבניתו שמנוסחתם זאת תבין שאמרו בצלמנו כדמותנו הוא כאלו יאמר בצלם של דמותנו שהוא דמות הכבוד, ועד נאמן מזה מתורתנו בעצמה שאח"כ נאמר בדמות אלהים עשה אותו ולא הזכיר הצלם, ובפרשת נח נאמר כי בצלם אלהים ברא את האדם ולא, הזכיר הדמות שהדברים מבוארים שפירש בצלמנו כדמותנו כאלו יאמר בצלמנו של דמותנו שמאחרי היות בכסא הכבוד צלם דמות לכל מה שנברא ודמות מראה הנגה שהוא מראה דמות כבוד ה', א"כ היטיב לומר נעשה אדם בצלמנו כדמותנו כאלו יאמר נעשה אדם שלם שיהיה כצלמנו בכסא הכבוד שיש בו דמות כל מה שנברא ודמות הכבוד. ואל יפלא בעיניך לומר שכאן נאמר בצלמנו כדמותנו מורה על דמות העצמיות לא על דמות הכבוד ואמנם במרכבה נאמר דמות ה', שכן דרך הכתוב לכנות הכבוד בשם עצמיות ולהזכיר עצמיות במקום הכבוד כמו שנאמר והיה בעבור כבודי ואחר כך נאמר ויעבור ה' כאלו העצמות הוא העובר, אם כן היה הענין כאלו יאמר למעשה בראשית נעשה אדם שלם אצל צלם דמותכם ואצל דמות כבודי, שקודם שנברא האדם בפועל לא היה בכסא הכבוד רק דמות מעשה בראשית ודמות מראה נגה של כבוד ה' מסבבו ולא היה אדם על הכסא עם היות שכבר היה האדם ראשון במחשבה, ולכך אמר למעשה בראשית נעשה אדם שישיג השלמות עד שיהיה אצל דמות כבודנו, ואח"כ יצרו מן האדמה. ונתבאר לך שהיה כאן אומרו נעשה אדם מאמר מחוייב מאד להכתב בתורה, וכמו שארז"ל במליצתם שהקב"ה אמר למשה כתוב והרוצה לטעות יטעה, שהורו ז"ל בזה היותו מאמר מחוייב וצריך מאד, כי המאמר הזה היה הודעה לכל מעשה בראשית עליונים ותחתונים שלא נבראו רק להיותם כלים והכנה לעשות נשמת השלם נצחית. והשלים הכתוב ביאור ענין זה ברור מאד ואמר אשר ברא אלהים לעשות שב אל העשייה האמור שאמר ה' למעשה בראשית נעשה אדם וגו' באופן שהיה אומרו נעשה אדם לכל הנבראים צווי והודעה, צווי שישלימו חסרונותיו כמו שבא הצווי לכל פרט תוצא הארץ וישרצו המים כן היה זה צווי אל כל כללות מעשה] בראשית שישלימו חסרונותיו של אדם, והיה ג"כ הודעה להם שלא נבראו רק לעשות נשמת השלמים נצחית

ונשוב אל אמרנו שע"כ נאמר בצלמנו שב אל המרכבה שראה יחזקאל, ואין במרכבה רק הכוללים במעשה בראשית דהיינו הד' יסודות והגשם חמישי, ואין שם פרטים מן הצומח או מן הב"ח רק האדם אשר לתכליתו נברא הכל, וכיון שנברא האדם בארץ נברא גם במרכבה על הכסא כי כל מה שהיה בורא השי"ת ראשון ראשון היה בורא בכסא קודם. ובזה יאות מאד מה שנא' ויברא אלהים את האדם בצלמו בצלם אלהים ברא אותו זכר ונקבה ברא אותם שארז"ל דו פרצופים נבראו, כי באדם שברא בצלם האלהים שהוא במרכבה הוא דו פרצופים, ואזכירך מ"ש הנביא הלא אב אחד לכלנו הלא אל אחד בראנו מדוע נבגוד איש וגו') כי אמנם יפלא שאחרי שרצה הנביא להגדיל ולהפליג היחוד אשר אנחנו ממנו היאך התחיל באמרו הלא אב אחד לכלנו ואח"כ אמר הלא אל אחד בראנו, שהסך היה