מעשי השם חלק א פא
Ma’asei Hashem part 1 81 · מעשי השם חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →משולש שכן כל חכמתם בנויה על שתי הקדמות תולדה היוצאת מהם, ויש בהדס ריח אבל אין בו טעם שכמו שהריח אינו מספיק שיזון ממנו האדם כך הטבעיות אינם מספיקות להשביע נפש שוקקה אבל הם עזר מעט אל ההשגה. ולהיות שכל אלו ג' הכתות אין בהם כדי הגעת הנפש אל שלמותה, הנה הם נאגדים יחד אגודה אחת לבדה. אמנם נגד הכת המשובחת המתעסקים באלהיות להשגת הנפש שלמותה יבא האתרוג שיש בו טעם וריח והדר, וכמו שהעסק באלהיות הוא מסוכן מאד שלא יגיע בהשגתו שינוי או חלוף, כמו כן האתרוג בשינוי מראה פסול ובחסרון כל שהוא. וכן אמרנו שבברכת מין האדם שנאמר פרו הוא הכוונה על הכת המשובחת שהוא הפרי. גם דרשו רז"ל פרי עץ הדר בעצו משנה לשנה, וזה יפלא כי במקראות שפשוטם בלתי מתישב יאות לדרשו אבל אחרי היות מלת הדר נאמרת על היופי וההידור מה הוצרכו לדרשו בענין זר לשון דירה. אבל הם אמת ודבריהם אמת עמקו מחשבותם ז"ל לרמוז על הנסתרות, שלהיות האתרוג נגד הכת ההיא המתעסקת באלהיות להשגת השלמות נצחי מה שאין כן בשאר הכתות שכל התעסקותם איננו רק בעוה"ז עד המות, לכך דרשו באתרוג שהוא דר משנה לשנה, יורו בזה שאין העולם מתקיים רק על הצדיק כי צדיק יסוד עולם, וכמו שארז"ל בצדיקים שאין אורו של זה שוקע עד שאורו של זה זורח, לכן אמרו במליצתם להורות על שהאתרוג הוא דמיון לצדיק שהוא דר משנה לשנה שעדיין האתרוג של שנה שעברה עומד והנה צומח אתרוג בשנה שניה, ועם היות שהאתרוג הוא העיקר והמשובח מן השלשה הכי נכבד, עם כל זה הותקנה הברכה על הלולב שהלולב עם השני מינים הנאגדים בו הם נגד הג' כתות שהעוה"ז לבדו עומד על ידם, אבל הצדיק הוא יסוד עולם ר"ל בין עוה"ז ובין עוה"ב, וכבר שאלת הגשם אינה רק על עוה"ז ע"כ הותקנה הברכה על הלולב. ובהיות התפלה על הגשם שהיא בכללו לטובת כל העולם ובפרטות לטובת עובדי אדמה, לכך אנחנו מוסיפין ביום החתימה ערבה שהיא נגד הכת של עובדי אדמה
ונשוב אל מה שאנחנו בו, כי הנה אלה הם הארבע כתות שכלם נבראו בעד השלם, שכל העולם לא נברא רק בעד המין האנושי, והמין האנושי נברא בעד ישראל, וישראל נבראו שיצאו מהם צדיקים ע"כ כל הד' כתות הם בכסא המרכבה והצדיק השלם הוא האדם היושב עליהם שלתכליתו נבראו כלם, ועל זה אמר דוד ע"ה תמשילהו במעשה ידיך כל שתה תחת רגליו, שעל הממשלה שיש לאדם על שאר ב"ח כבר אמר תמשילהו במעשה ידיך ואמרו כל שתה תחת רגליו דברי מותר, אבל יצדק מאד במה שאמרנו שאמרו תמשילהו הוא על הב"ח כמו שביאר אח"כ ואמר צנה ואלפים כלם, אמנם על השכר הנצחי שכבר נברא דמותו במרכבה ממעשה בראשית שכל הנבראים תחת רגליו אמר כל שתה תחת רגליו ובזה תבין אתה המשכיל היות המראה הזאת הוראה שכל מה שנברא לא נברא אלא בעבור האדם השלם, כי ע"כ הושם במרכבה דמות לכל מעשה בראשית דהיינו דמות הד' יסודות והגשם החמישי והד' חיות שדמות פניהם מתחלף כפי ענין הד' כתות של האנשים והאדם השלם עליון על כלם. ובזה נתיישבו הספקות כלם שהתעוררנו בכללות ענין המראה הזאת, כי מה שספרה יחזקאל הנה ספרה לישראל להוכיחם על חטאתם שלסבת חטאתם נאבדה מהם הטובה המופלגת ההיא הצפונה לצדיקים וכבר הזכרתיך שיתאמת לך ענין זה ממה שתראה שאחר שסיפר יחזקאל שראה אדם על הכסא אחר זה בסוף הנבואה אמר, ואראה והנה אל הרקיע אשר על ראש הכרובים כאבן ספיר כמראה דמות כסא נראה עליהם ויאמר אל האיש לבוש הבדים וגו' ששם לא הזכיר היות אדם על הכסא להורות על שנאבדה מהם כל הטובה ההיא כי פסו אמונים והיה רואה כבוד ה' ואין האדם עליהם רק שומע קול מדבר מן הכבוד. גם העירותיך על מה שנאמר שראה באדם שעל הכסא שהיה שינוי ממה שממתניו ולמעלה אל מה שממתניו ולמטה, שכבר היתה טענתנו שלא יתכן ח"ו לומר התחלפות כלל בדמות מראה כבוד ה', אבל אמר כן להורות ההבדל אשר בטובה הצפונה לצדיקים לנשמתם ובין הצפון לגופם, כי הנשמה עליונות מעלתה כפי חקה והגוף כפי חקו, כפי מה שבארנו במאמרו של רשב"י שאמר זכאה חולקהון דצדיקייא דאתדבק נפש ברוח ורוח בנשמה ונשמה בהקב"ה שלא אמר זכאה חולקהון דאתדבק נפש ורוח ונשמה בהקב"ה אבל אמר נפש ברוח ורוח בנשמה ונשמה בהקב"ה הרי החלוף והשינוי מבואר בענין השכר. ובס"ד ובא ביאור המראה הזאת בכל פרטיה בחבורנו זה כאשר תקבץ אליך מה שתמצא בכל המקומות מידי דברי בה או זכור אזכרנה ובפרט פרק י"ט הרחבנו הדבור קצת תראנו משם, אמנם כללות הענין כבר ביארנו שהמראה הזאת הוא דמות מראה כל מה שנברא במע"ב ודמות השכר הנצחי הצפון לצדיקים אור נגה כבודו מסבבן, והנביא ישעיה אמר היות הדברים כן במלות קצרות ומליצה מתוקה מאד הנה ה' אלהים בחזק יבא וזרעו משלו לו הנה שכרו אתו ופעולתו לפניו, שר"ל ענין זה שאצל דמות כבודו ית' הוא שכרו ר"ל השכר הצפון לצדיקים וגם פעולתו שהוא כל מעשה בראשית הוא לפניו והיה זה כעין מלכותא דארעא שמציירים בדגל שמוליכים לפני המלך כל הכרכים שכבש והממלכות וגם ההיכלות שבנה והמלכים שהמליך כי זהו כבודו של מלך כמו כן הכבוד והטוב הצפון הוא אצל כבודו יתברך. וכבר