מעשי השם חלק א עז

הנה שכרו אתו מבואר הענין וכן הסכימו כל המפרשים שהכוונה באמרו שכרו ר"ל השכר שהוא נותן לצדיקים, וא"כ יתכן היטב לומר שגם פה שנאמר היותו מראה דמות כבוד ה' ר"ל הכבוד שהוא מכבד לצדיקים, ועל אחת כמה טובה כפולה שדמות כבודו שהוא הנגה מסבב את האדם האמור. ואל יבהילוך רעיוניך גם כן באמרך כי יהיה זר בעיניך לומר שכסא הכבוד האמור בכל מקום הצדיק השלם יושב עליו וכבוד ה' מסבבו, כי כבר ידעת שהתורה אמרה ואתם הדבקים בה', וכן אמר משה בשירת האזינו יסובבנהו יבוננהו, וכן אמר דוד וה' סביב לעמו מעתה ועד עולם והבן דברי דוד ע"ה מה שאמר בכתובים ההם שתחלה אמר שהבוטחים בה' כהר ציון לא ימוט לעולם ישב, ר"ל שהבוטחים בה' אפילו שילכו בגלות לחלח וחבור עם כל זה לא יקרא שהם זזו ממקומם מתוך ירושלים, ונתן טעם לזה כי ירושלים הרים סביב לה ואינם זזים, ועל כן הגולה יקרא שיצא ממנה אל מקום שאין אותם ההרים סביב לו, אבל הבוטח בה' בין יהיה בירושלים או בחלח וחבור הוא תוך מחיצותיו לפי שה' סביב לעמו בכל מקום שהם, ואם כן הרי הבוטח בה' הוא תוך מחיצתו (שהוא) לא יצא ממנה אפילו שהגלו אותו. ולענין זה כבר היה מספיק שיאמר וה' סביב לעמו, אבל אמרו מעתה ועד עולם רמז גם כן על מה שאמרנו שהנגה מסבב את הצדיק בעוה"ב גם כן. ועוד שבפירוש נאמר בתפלת חנה וכסא' כבוד' ינחילם' גם חכמי הרמז אמרו על דבריה היות סופי תיבות אדם, וכן אמרו רז"ל צדיקים יושבים ונהנים מזיו השכינה שביארו באמרם יושבים שהיושב על הכסא הוא השלם והוא נהנה מזיו השכינה שהוא הנגה המסבב את הכסא, ועל הזיו ההוא אמר יחזקאל היות באדם ההוא כמראה זוהר. ובמראה האחרת הוסיף באור ואמר כמראה נגה, שר"ל שבאדם ההוא שקראו חשמל יש בו כעין הנגה אשר סביבו, וכן נאמר בפירוש אור צדיקים כאור נגה. ובזה צדקו דברי רז"ל שאמרו מלך הכבוד שחלק מחכמתו ליראיו אחר היות לשלם אשר על הכסא כעין נגה ר"ל כדמות הנגה אשר הוא דמות כבוד ה'. וענין זה שאמרנו שהאדם שעל הכסא הוא תמונת השלם כבר אמרו רז"ל בגילוי קצת ואמרו האבות הן הן המרכבה, ואם תשקיף בתוך משכיות חמדת דברי חכמי הקבלה אז תשכיל כי דרכנו זה לא יכזבו מימיו וכן תדע צור חוצבו ממקום מים חיים, וכן תמצא שנקראה בכתוב מיתת הצדיק אסיפה כי מלת אסיפה ידעת כי המובן ממנה הוא שיאסף אל מקום מוגבל ומיועד לזה, ובהיות דמות כבודו ית' מסבבן זו היא אסיפתן, וכן נאמר בפירוש כבוד ה' יאספך, וכן אמר אליהוא רוחו ונשמתו אליו יאסוף, ובזה ירוח לנו מה שארז"ל המסתכל בקשת אינו חס על כבוד קונו שנתבאר מדבריהם היות הנגה המסבב את האדם ההוא דמות מראה כבוד ה' והוא כמראה הקשת, כי על כן אמרו אינו חס על כבוד, קונו. ועוד בפירוש נתבאר שמראה כבוד ה' לא נאמר רק על הנגה, כי כן נאמר ביחזקאל ונגה לו סביב כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד ה', שעיניך הרואות שחזר לומר כן מראה הנגה סביב ואח"כ אמר הוא מראה דמות כבוד ה', ותמצא זה בפירוש בגמרא פרק אין דורשין ענין המסתכל בקשת דכתיב כמראה הקשת וגו' כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד ה' שנתבאר היות מראה דמות כבוד ה' שב אל הנגה, ועל כן המסתכל אינו חס על כבוד קונו. וכבר הזכרתיך גם כן שמהבחינה שנית יהיה שב אמרו הוא מראה כבוד ה' אל המרכבה כלה אחר היותה דמות הכבוד שהוא יתברך מכבד הצדיקים בו

ועתה אביא לך עד מפורסם ואות נאמן על שהטוב הצפון לצדיקים הוא הנקרא מראה כבוד ה' והיה כאלו יאמר מראה דמות כבוד ה' שבו מכבד לצדיקים, והוא מה ששאל משה אדוננו הראני נא את כבודך והקב"ה השיב לו אני אעביר כל טובי וגו' וחנותי את אשר אחון כי אין התשובה הזאת ענין אל שאלת משה כי משה שאל לו השגה לראות כבודו ולא שאל שיראה לו טובה וגם לא שאל שיחון או ירחם למי שיהיה. אבל הדברים מבוארים מאד שמשה אדוננו היתה שאלתו לראות השכר הצפון אשר עליו נאמר עין לא ראתה אלהים זולתך כי גם הוא נקרא כבודו ית', באופן שכששאל הראני נא את כבודך היתה השאלה הזאת כוללת לראות כבודו ולראות הכבוד שהוא יכבד לצדיקים. והקב"ה השיב לו על שניהם, כי על כבודו אמר לו לא תוכל לראות פני כאשר יבא ביאורו במקומו, ועל הכבוד שהוא יכבד לצדיקים אמר כל טובי שהוא הטוב הצפון שנאמר עליו מה רב טובך אשר צפנת ואמר לו שיראה לו כל הטוב ההוא וכי הטוב, ההוא מזומן למי שיזכה לו וזה אמרו אעביר כל טובי וגו' וחנותי את אשר אחון וגו'. והתבונן שאמרו הראני נא אין נא זה לשון בקשה, שאם היה בקשה היה ראוי שיקדים מלת נא ויאמר נא הראני את כבודך, אבל היה אומר הראני עתה את כבודך כאלו יאמר מה שאתה עתיד להראות לי לאחר זמן הטוב הצפון הראהו לי עתה, ועל דבריו אלה באה התשובה על נכון אעביר כל טובי. הרי נתבאר לך שמה שקרא משה כבודו קרא אותו הקב"ה טובו. ובהיות ענין אותו האדם שראה יחזקאל תמונת השלם והוא הטוב הצפון לצדיק, מפני זה כאשר שלח השי"ת את יחזקאל להוכיח את ישראל הראה לו הטובה שנאבדה מהם, ומפני זה בנבואה הג' פרשה יו"ד שניבא על חרבן הבית ושריפתו אמר ואראה והנה אל הרקיע אשר על ראש הכרובים כאבן ספיר