מעשי השם חלק א עה

יצא להרמב"ם ז"ל מה שכתב שרצונו בתועלת משכיל אחד ולא יחוש לאלף טועים, ודבריו נכונים. אך בזאת יאות כאשר יהיה התועלת מופלג וא"א להועילו זולת ע"פ הדברים ההם

והנה הכתובים אשר במראה של יחזקאל אשר נצטרך אל הענין שאנחנו בו הוא מה שנאמר וממעל לרקיע אשר על ראשם כמראה אבן ספיר דמות כסא ועל דמות הכסא דמות כמראה אדם עליו מלמעלה, ואראה כעין חשמל כמראה אש בית לה סביב ממראה מתניו ולמעלה וממראה מתניו ולמטה ראיתי כמראה אש ונגה לו סביב, כמראה הקשת אשר יהיה בענן ביום הגשם כן מראה הנגה סביב הוא מראה דמות כבוד ה'

ואמנם אבאר לך מה שיאות להתעוררות בפסוקים הללו מן המראה הזאת רבת המבוכות אשר מתוכם יובנו דברי המראה, לא כל פרטיה רק מה שהוא אל הענין המבוקש מאתנו בפסוק נעשה אדם בצלמנו, כי אין כוונתי פה לבאר כל המראה ותחלה אבאר לך השני כתובים הראשונים ראשון אמרו ויהי בשלשים שנה, אשר המפרשים נבוכו בו, קצתם אמרו שהמספר הזה שב אל שנות יחזקאל שהיה בן שלשים כשבאה לו הנבואה וזה זר בעיני שיאמר בשלשים שנה, ואין המורגל לומר רק ויהי בן כמו שנאמר ויהי נח בן חמש מאות שנה וכן ויהי אברם בן תשע ותשעים שנה ויהי יצחק בן ארבעים שנה, אבל שיאמר סתם ויהי בכל כך שנה שב אל שנות האיש לא מצאנו, ומה שנאמר ויהי באחת ושש מאות שנה והדברים שבים אל שנות נח הוא מפני היות הדברים סמוכים אל מה שנאמר ויהי נח בן שש מאות שנה והמבול היה. גם אמרו קצתם שאמרו ויהי בשלשים שנה ר"ל ליובל, ואין בזה טעם שיתלה זמן נבואתו ביובל, ותרגום יונתן בחר לומר שהדברים שבים אל מה שמצא חלקיה ס"ת. ולכל הפירושים הללו יפלא מאד שהתחיל בהוראת זמן ראותו המראה ואמר ויהי בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחדש והפסיק בדברים ואמר ואני בתוך הגולה, ועוד סיפר מקום הנבואה שהיתה על נהר כבר גם סיפר שנפתחו השמים ושראה מראות אלהים ואח"כ חזר אל הוראת הזמן ואמר בחמשה לחדש היא השנה החמישית, וכפי סדר המקרא היה לו לומר ויהי בשלשים שנה ברביעי בחמשה לחדש היא השנה החמישית לגלות יהויכין ואני בתוך הגולה על נהר כבר נפתחו השמים ואראה מראות אלהים היה דבר ה'. גם בענין אמרו על נהר כבר נחלקו רז"ל ר' יודן אמר הוא פרת הוא כבר פרת שפרה ורבה כבר שפירותיו גסים ואינם עוברים בכברה, ר' הונא אמר פרת בפני עצמו כבר בפני עצמו והנרבוני בפירושו כתב שנהר כבר אין לו מציאות, ועצתו רחוקה מכל הפירושים האלה בשני כתובים הללו. אבל לדעתי מנין השלשים שנה שב אל תחלת נבואת ירמיה שהיה אביו של יחזקאל כפי קבלת רז"ל, וכן תמצא שירמיה אחר שסיפר שהיתה תחלת נבואתו בשנת שלש עשרה למלכות יאשיהו לעולם היה מונה להתחלת נבואתו כמו שנאמר מן שלש עשרה שנה ליאשיהו ועד היום הזה זה שלש ועשרים שנה וגו' ואדבר אליכם השכם ודבר ושלח ה' אליכם וגו' השכם ושלוח וגו' לאמר שובו וגו', והיה הטעם שמאז התחילו כל הנביאים להתנבאות ולהתרות, ולפי זה יחזקאל היה המספר שאמר ויהי בשלשים שנה מתחיל מי"ג שנים למלכות יאשיהו כאלו יאמר ששלשים שנה קודם שגלה יחזקאל התחילו התראות ירמיה וזה אמרו ויהי בשלשים שנה ואני בתוך הגולה, וכן המספר בדקדוק שבשנת י"ג ליאשיהו התחילה נבואת ירמיה ול"א שנה מלך יאשיהו כאמור במלכים הרי לך י"ח שנה עד מות יאשיהו וי"א שנה מלך יהויקים שהם כ"ט ובשנה ראשונה ליהויכין היה הגלות שגלו עשרת אלפים והחרש והמסגר שאז גלה יחזקאל, ומפני זה אמר ויהי בשלשים שנה ואני בתוך הגולה, ואמנם בשנה ההיא לא באה לו נבואה ולא שלחו ה' רק ראה שנפתחו השמים וראה מראות אלהים שהיא השנה הראשונה לגלות יהויכין ובחמשה באותו החדש בעצמו אחר חמש שנים לגלות יהויכין באה אליו הנבואה ונצטוה בשליחות ה', וכאשר אתה המשכיל תשקיף השקפת עיון בכתובים תמצאם מכוונים על נכון. ומ"ש על נהר כבר אין ספק שהוא נהר פרת כי כבר הוא לשון כביר ר"ל גדול וגם כבר בלשון ערבי ר"ל גדול והרי נאמר הנהר הגדול נהר פרת. ובהיות שהיו בבבל הרבה נהרות כמ"ש על נהרות בבל לכן הוצרך יחזקאל לומר שהיתה המראה על הנהר הגדול שהוא פרת. והנה הם שבעה ספקות

בכללות המראה, כי אחרי שנתבאר היות כל הכוונה האלהית לשלוח את יחזקאל להוכיח את ישראל על התועבות שהיו עושים בזמנו כמבואר שם, א"כ מה ענין המראה הזאת לענין התוכחה עד שבכל נבואה מנבואותיו יספר שהיה כמראה אשר ראה על נהר כבר, ואף גם זאת שהיה רואה בכל נבואותיו המראה ההיא לא היה צריך לספר ראיתו אותה אם אינה ענין מחוייב וצריך אל השליחות

ספק שני גם הוא בכללות המראה, היאך יתכן שיאמר היות שם על הכסא דמות אדם ואח"כ אמר על האדם האמור היותו דמות מראה כבוד ה' ותורת ה' תמימה מכרזת ומזהרת להרחיק עשיית התמונות ואומרת טעם לזה כי לא ראיתם כל תמונה. ואין לומר שלא ראו ישראל מה שראה יחזקאל, כי כבר אז"ל ראתה שפחה על הים מה שלא ראה יחזקאל. ועוד שבדורו של יחזקאל תמצא בספורו היותם נכשלים באמונתם בדברים גשמיים וא"כ למה יספר להם עני