מעשי השם חלק א ע

הימנה. וא"כ היטיב לומר הרמב"ם שאין שם אכילה ושתיה, כי הוא ידבר על השכר אשר לרוח עם הנשמה תכף אחר המות קודם תחיית המתים ולא ידבר בענין השכר הגופני אחרי חיותו בתחיית המתים. וכבר אמרתי לך שאלו דברינו אמרם רשב"י בפירוש במלות קצרות שאמר זכאה חולקהון דצדיקייא דאתדבק נפש ברוח ורוח בנשמה ונשמה בהקב"ה. והנה כבר ידעת אמונתנו בענין שכר הגוף והנפש, אבל העונש לרשעים הוא ודאי הפך זה שהגוף איננו נפרד מן העפר והוא דבק בו והרוח דבק בגוף והנשמה דבקה ברוח. וראה שרז"ל אמרו גם זה בפירוש במאמר קצר שאמרו אחת נשמותיהן של צדיקים ואחת נשמותיהן של רשעים עולות למרום אלא שנשמותיהן של צדיקים נתונות באוצר ונשמותיהן של רשעים מצורפות לארץ. הרי לך שביארו היות נשמותיהן מצורפות לארץ שיאות כאשר אמרנו היותם דבקות ברוח והרוח בנפש שהוא הגוף והגוף דבק בעפר וזהו צירופם, והטעם שהצדיקים בעוה"ז גופם בנשמתם והרשעים נשמתם בגופם. ותבין בזה מאמר רז"ל שאמרו אין בן דוד בא עד שיכלו נשמות שבגוף, ופירשו הדברים קצת מן המפרשים שיש שם מקום שנקרא גוף, והכוונה לומר שלא יהיו עוד נשמות להבראות. ובאמת יהיה זר אל דעת המשכיל לומר היות שם מקום שנקרא גוף, וכאשר יסבול זה עוד יפלא למה נקרא גוף, וגם כאשר יסבול זה ג"כ יפלא לומר שהנשמות כלים, וגם כי יסבול זה עוד יפלא שהיה לרז"ל לומר עד שיכלו נשמות מן הגוף כי אמרו יכלו נשמות שבגוף הם מאמרים סותרים שאם הם בגוף לא כלו ואם כלו אינם בגוף, אבל צריך שתאמר עד שיכלו נשמות שהם עתה בגוף. ולכן נראה שבעל המאמר הזה כוונתו לומר שאין בן דוד בא אלא בדור שכלו זכאי, ולכן אמר בלשון חכמה עד שיכלו נשמות שבגוף שר"ל עד שיכלו הרשעים שנשמתם בגופם ונשוב אל מה שאנחנו בו שכאשר תשקיף השקפה שכלית באמונתנו זאת תמצאנה מסכמת עם כל מאמרי רז"ל ועם כל הכתובים בכל פנותיה מבלתי שנזוז הדברים מפשוטם כלל ויהיו קרובים אל ההיקש השכלי לכל בעל דת תורני ומינה לא תזוז

ועתה אבאר לך ענין הסעודות שארז"ל בענין השכר העתיד והם ב' מאמרים, אחד

במדרש שמות רבה פ' כ"ה וז"ל, והוא מרומים ישכון וגו' כי ה' אלהיך מביאך אל ארץ טובה וגו' אל שלחן שהוא ערוך בתוך הגן שנא' אתהלך לפני ה' בארצות החיים. וכביכול הקב"ה מסב בראש והאבות וכל הצדיקים יושבין לרגליו שנאמר והם תכו לרגליך והקב"ה מביא לפניהם כל מיני פירות מגן עדן ומאכילן מעץ החיים ואח"כ מברכין לבעל הסעודה והכל חולקין כבוד להקב"ה שהוא יצוה לברך והקב"ה אומר למיכאל ברך ומיכאל לגבריאל וגבריאל לאבות העולם ואבות העולם חולקין כבוד לדוד ואומרים המלך שביררנו הוא יברך למלכו של עולם ונותנין את הכוס לפניו ונוטל את הכוס ואומר כוס ישועות אשא ובשם ה' אקרא, עכ"ל המאמר הזה. ובאמת אם הסעודה הזאת גופנית לא ידעתי היאך יברכו המלאכים והם לא אכלו, ובשגם היא סעודה רוחנית. עוד יש להתעורר במאמר זה שהביא ראיה שהאבות יושבים שם ממה שנא' והם תוכו לרגליך ודוד לא הוזכר, אבל יתכן שכוונתם גם כן אל סוף הפסוק שנא' ישא מדברותיך שהל"ל לשון רבים ישאו מדברותיך, אמנם אמרו ישא מדברותיך שב אל דוד שאמר הוא גם כן אשא כמו שנא' כוס ישועות אשא, וגם ענין המלאכים שאמר השלם הזה מוזכרים בכתוב הזה כמ"ש ואתא מרבבות קדש. גם יפלא היאך לא הזכיר בעל המאמר בסעודה הזאת את משה אדוננו שאין לנו גדול ממשה

מאמר שני ב"ב פרק הספינה אמר רבה א"ר יוחנן עתיד הקב"ה לעשות, סעודה לצדיקים מבשרו של לויתן שנאמר יכרו עליו חברים ואין כירה אלא סעודה שנא' ויכרו להם כירה גדולה ואין חברים אלא ת"ח שנא' היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני והשאר מחלקין אותו ועושין בו סחורה בשוקי ירושלים שנא' יחצוהו בין כנענים ואין כנענים אלא תגרים שנא' כנען בידו מאזני מרמה לעשק אהב, ואי בעית אימא מהכא אשר סוחריה שרים כנעניה נכבדי ארץ. עוד שם אמר רבה אר"י עתיד הקב"ה לעשות לצדיקים סוכה מעורו של לויתן שנאמר התמלא בסוכות עורו, זכה עושים לו סוכה לא זכה עושים לו צלצל שנא' ובצלצל דגים ראשו,, זכה עושים לו צלצל לא זכה עושים לו ענק שנא' וענקים לגרגרותיך, זכה עושים לו ענק לא זכה עושים לו קמיע שנאמר ותקשרנו לנערותיך והשאר פורס הקב"ה על חומות ירושלים וזיוו מבהיק מסוף העולם ועד סופו שנא' והלכו גוים לאורך, עכ"ל המאמר השני

וכבר ראית מה שאמרנו בתחלת פ' זה במאמרם ז"ל שאמרו שהרג את הזכר וסירס את הנקבה ומלחה לצדיקים וכן ארז"ל בבהמות בהררי אלף שצינן את הנקבה, ואמרנו שאמרו כן למשל אבל לא יתכן שנאמר שכל הענין הוא למשל אין אמת בו ושאין שם בריות גדולות כאלו, כי ודאי נבראו והתורה אמרה ויברא את התנינים ודוד אמר תנינים וכל תהומות, וכבר תראה שלא הזכיר את התנינים יחד עם הבע"ח שאמר אח"כ החיה וכל בהמה, לפי שהתנינים דהיינו הלויתן הוא קיים באיש לכך הזכירם אבל התהומות והאש שהם ג"כ קיימים באיש. אמנם טרם בואנו אל ענין האמונה הנאותה בסעודות הללו ראוי שנתעורר בדבריהם, כי המאמר הזה לא נאמר בו רק שמלחה לצדיקים וכן ששמרה לצדיקים אבל לא