עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מעשי השם חלק א

מעשי השם חלק א סא

Ma’asei Hashem part 1 61 · מעשי השם חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

לסרסיה לזכר ולצננה לנקבה דגים פריצי נינהו ולעביד איפכא אי בעית אימא נקבה מלחה מעלי ואי בעית אימא כיון דכתיב לויתן זה יצרת לשחק בו בהדי נקבה לאו אורח ארעא הכא נמי למלחה לנקבה כוורא מליח מעלי בישרא מליח לא מעלי, עד כאן. וכבר ראיתי שר"י בעל העקידה כתב שער ששים שכל ענין המאמר הזה ידבר במשל וז"ל, והוא שארז"ל פרק המוכר את הספינה על לויתן שנברא זכר ונקבה שסירס את הזכר והרג את הנקבה ומלחה לצדיקים לעתיד לבא כי לפי הנראה ענין לויתן במאמר זה להם הוא חבור השכל והחומר בבריאת האדם והם הנבראים זכר ונקבה כי לוית חן היו ליוצרם, שנאמר זכר ונקבה בראם ויקרא את שמם אדם. ואפשר כי לזה כיוון המשורר באמרו לויתן זה יצרת לשחק בו כי קרוב הוא ואמרו שראה שאם היו נזקקין זה לזה היו מחריבין את העולם, וזה מבואר שאם יזקק הכח השכלי לגמרי להשלים תאות כח המתעורר הנה יפסד הענין השכלי ויתבטל לגמרי, וכן אם יוזקק הכח המתעורר אל עבודת השכל לגמרי יתבטל הענין הגשמי והזמני בהחלט, ובכל אחד משני אלו הענינים לא יתקיים רצונו יתברך בענין בריאת האדם על אופן בריאתו, לזה ראתה חכמתו שיהיה זה החבור בענין שיתקיימו שניהם ובמה שימצא אצלו מהם יושלם ענינו וזה במה שנתן כח אל השכל לכבוש את הכח התאוני כמו שאמר ואליך תשוקתו ואתה תמשל בו, עד שמה שימנע בעבורו מפעולות השכל לא יהיה בטול גמור רק עכוב לבד, והנה עם זה יקבל שירות ממנו ויטול שכר על כבישתו, וזהו יופי מליצתם באמרם סרס את הזכר והרג את הנקבה ומלאה לצדיקים וכן במה שאמרו שם בבהמות בהררי אלף שנבראו זכר ונקבה וסירס את הזכר וצינן את הנקבה. כי הענינים קרובים והיו לאחדים להגיד כי אם בחבור הזה עצמו סירס השכל מהיותו שלם ושכל בפועל כאחד השכלים הנבדלים, הנה גם כן חבורו זה יספיק להרוג את הנקבה כלו' להתקומם עליה לכבשה ולרדתה עד שלא ישאר דבר שלא יועיל לחלק השכלי כמ"ש המשורר ולבי חלל בקרבי או לצננה במקום שיספיק הצנון, והנה הכבוש והרדוי הזה הוא השמור לצדיקים לעתיד לבא ברית מלח עולם שלא יפסד כלל הוי נוצר תאנה יאכל פריה, עכ"ל ר"י בעל העקידה. ובאמת מלבד שאין המשל מתישב אל הנמשל כלל, עוד רצה לעשות גם השני משלים מהבהמה ומהלויתן ענין אחד וזה זר שיכפיל המשל לאין צורך, ועוד שלפי דעתו אין כאן סעודת לויתן כלל, ומלבד כל זה דבריו תמוהים שאם כן לא באו כל אלו מאמריהם ז"ל רק להודיע טעם חל מה שברא הקב"ה האדם כן ולהודיע שבמה שהצדיק כובש יצרו יקבל שכרו כבר לא היו צריכים לכל החידה הזאת כי אין הענין הזה דבר נסתר שצריך משל להבינו, ואם אין לנו תועלת מכל חידתם זאת רק שנדע שהקב"ה עתיד לתת שכר לצדיקים עבור צדקתם לשקול לטיבותיה. אבל מה שיראה מן האגדה הזאת אמת הוא דבר עמוק מאד שרצו רז"ל להועילנו מה שכל לב משכיל יתעורר והכח המחשביי כאשר יחשוב בו יבעת ישומם ויתבהל, והוא בענין השכר הנצחי המצופה עד שאמרו צדיקים יושבים ונהנים מזיו השכינה, והתורה אמרה ואתם הדבקים בה' שעל הכתוב הזה כתב רשב"י זכאה חולקהון דצדיקייא דאתדבק נפש ברוח ורוח בנשמה ונשמה בהקב"ה. והבאתי לך מאמרו זה שאל יפתוך דברי האומרים שהנשמה אינה בפועל שהכתוב מכריז ואומר ונשמות אני עשיתי, וכן תקנו ז"ל בברכות אלהי נשמה וכו' אתה בראתה. ועוד כבר ידעת היות עיקר ויסוד באמונתנו אמתי ענין תחיית המתים עד שיהיה השכר הנצחי בגוף ובנפש ועל זה ארז"ל עתיד הקב"ה לעשות סעודה לצדיקים, והרמב"ם כתב בספר מדע שהסעודה הזאת אמרוה חז"ל על הטובה הצפונה לצדיקים. ואמת הדברים הללו בשכר הזה נקלים מאד לאמרם בפה אבל קשים מאד לציירם ציור שכלי מתישב, כי אם נאמר חלילה להאמין שאין השכר הנצחי רק לנשמה לא לגוף הרי תהיה אמונתנו ח"ו נגד כל דברי חז"ל מכחישים תחיית המתים ח"ו, ואם נחתור לומר בדבריהם ח"ו שהם משל מה נעשה בדברי הנביאים ראשונים ואחרונים על אחת כמה תחיית המתים אשר שמוה עיקר בתורתנו. וגם אם ח"ו תבחר להרחיק כל מה שיקשה עליך הציור בנפשך מבלתי הבט אל כל מה שאמרו הנביאים וחז"ל ותאמר שכלם משל ח"ו ותאמר שאין שכר לגוף, עוד יפלא בעיניך מאד שהיאך יתכן במשפט האלהי שהגוף של הצדיק המענה את עצמו ומשתדל לעבודתו ית' והוא מקבל יסורין מאהבה שלא יהיה לו שכר באופן שאם תחשוב ח"ו כך תחשוב חסרון בחק משפטיו ית', אמנם הוא מסולק החסרונות. ואם אתה המשכיל תאמר להאמין דברי הנביאים ודברי חז"ל כפי האמונה האמתית שיש לגוף שכר נצחי עם הנפש ותכיר בעצמך שמה שלא תוכל לצייר השכר ההוא יהיה מפני קוצר דעתנו, עוד תתבהל ויירא לבך ויחרד באמרך היאך אפשר לומר שנאמין שמה שהוא חומר עכור יהיה לו קירוב ודבוק אל השכינה כמו שנא' ואתם הדבקים פן יהיה גם כן אמונה זאת נותנת חסרון בחקו יתב', באופן שילאה דעת המשכיל ויתמה וישתומם, שאם יאמין שהגוף אין לו שכר יצר לו ואם יאמין שיש לו ירא ויפחד שלא יתן ח"ו חסרון בחקו ית' עד שבשרו עליו יכאב ונפשו תאבל והוא במשעול המצרים ואין מושיע לו. ומלבד כל זה עוד יפלא מאד על היעוד הזה שנתייעד שהנשמה עתידה להתחבר שנית עם הגוף בתחיית המתים והנה הגוף בעת המות שמו יכוסה בקבר ההוא, ואם נאמין