מעשי השם חלק א נז

שטח כדור הארץ, וכאשר נתן להם ארץ כנען לא נתנה להם רק אחרי האזהרות הכפולות ומכופלות להתרחק מן התאוות בעה"ז

ועתה אזכירך מה שנאמר בחדש השביעי תחגו אותו בסכות תשבו שבעת ימים למען ידעו דורותיכם כי בסכות הושבתי את בני ישראל בהוציאי אותם מארץ מצרים. כי יפלא תחלה אומרו בסכות הושבתי בהוציאי, שמאחר היות הכוונה על שהוליכם בענני כבוד עד מיתת אהרן בסוף ארבעים אם כן היה לו לומר כי בסכות הושבתי מ' שנה כמו שנאמר לענין המן. אמנם יתכן ודאי כפי קבלת רז"ל שהוליכם עד שם בענני כבוד, אבל מאמר הכתוב שנאמר בסכות הושבתי בהוציאי שב אל מה שהחנייה ראשונה שיצאו ממצרים חנו בסכות, וכבר יהיה זה מן התימה שמה היא ההטבה שקבלו ישראל מהיותם חונים בסכות בחנייה ראשונה, או מה היתה החזקת ההטבה שהוליכם בעננים הלא טוב להם שהיה מוליכם לארץ ישראל, ואם בחטאם נתעכבו אם כן מה שזכר שהוליכם בענני כבוד הרי הם זוכרים חטאיהם. אבל יראה שיאות מאד במה שאמרנו שרצה הקב"ה שיזכרו שתכף בהוציאו אותם ממצרים הושיבם בסכות להודיעם ולזרזם שלא יעשו עיקר עה"ז שע"כ תכף בהוציאם הושיבם בדירת עראי שידעו בזה שכפי מערכת המזלות לא היה להם לישראל חניה בקרקע. ואמר בחדש השביעי תחגו אתו למען ידעו דורותיכם. והן לא נאמר באחד מן החגים בחדש פלוני תעשו אותו רק בזה, והוא הטעם לדעתי כפי מה שארז"ל היה ראוי צווי ישיבת סכה בזמן יציאת מצרים, אבל נצטוינו בחדש הזה שיהיה היכרא שהאנשים יוצאים אז מן הסכה כי על כן נאמר בחדש השביעי תחגו אתו למען ידעו וגו', באופן שגם מדברי רז"ל נראה שענין הושבתם בסכות אין הכוונה רק מה שחנו בסכות תכף בצאתם וכמו שאמרנו שהודיעם שיעשו עוה"ז דירת עראי, ובהיות שבחיר האבות ביקש לישב בשלוה נענש והנה באה על ענין זה חידתם זאת והזכירו ענין תאות האומה ישראלית לירש גם העוה"ז ושע"כ בא הגלות עלינו שאין לנו בו חלק כלל מדה כנגד מדה אנחנו רצינו לירש כל העולם ואפילו מה שבידנו ממנו לוקח מאתנו. ובהיות אומתנו נמשלת ללבנה אמרו שקטרגה לפני הקב"ה לומר שאי איפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד ושהיא היתה רוצה להיותה מאירה לבד בעה"ז שלא יהיה החמה שוה לה. ועל זה אמר לה הקב"ה מעטי את עצמך כאלו יאמר בנמשל שהאומה ישראלית יתמעט חלקה בעה"ז מחלקו של עשו ואמרו עוד בחידה הזאת שהלבנה אמרה בשביל שאמרתי דבר הגון אמעיט את עצמי, כאלו יאמרו האומה ישראלית שאפילו שבחרו להרבות הצלחתם בעה"ז כלומר שיהיה מלך אחד דבר אחד לדור שהוא הגון וכיון שהוא דבר הגון והם אמרוה כשבקשו להרבות הצלחתם ושיהיה כל זרעו של עשו כבוש תחתם אין ראוי שיענשו ויהיו הם תחת עשו וחלקם בעה"ז פחות ממנו אבל ישאר הדבר כאשר היתה קודם גזרתו יתב' שיהיו יעקב ועשו שוים ואז אמרו עוד בחידה זאת שהקב"ה אמר לישראל שכבר יהיה להם גם כן חלק גדול בעה"ז ואם אינו כל כך כמו עשו חלק גדול הוא, וזה אמרו שאמר ללבנה משלי ביום ובלילה שהוא בעה"ז ובעה"ב ועל זה השיבה שרגא בטיהרא מאי אהניא כלומר זה חלקנו שאתה נותן לנו בעה"ז בטל במיעוטו אצל חלקו של עשו. גם אמרו עוד במשל שאמר לה הקב"ה לכי וימנו בך ישראל ימים ושנים כלומר עם היות ארץ ישראל חלק קטן ימנו במלכי ישראל ימים ושנים ויתמיד מלכותם, והאומה ישראלית השיבה גם בעשו ימנו שהוא נמשל אל החמה שהרי נאמר שיהיו לאותות ולימים ושנים גם שניהם, והיה זה רמז אל הגלות שהיו מונין ישראל שנים למלכי, אומות כמו שאמרו בר"ה שמונים היו לכרש שמלך כשר היה וכן תמצא שדניאל היה מונה לשנות בלשאצר כמ"ש בשנת חדא לבלשאצר דניאל חלם חזי וכן נאמר בשנה אחת לדריוש. הנה אז אמרו ז"ל בחידתם דבר נעים צדיקים נקראים בשמך יעקב הקטן דוד הקטן שמואל הקטן כלומר שיתרצו ישראל בעה"ב כצדיקים שעיקרם העה"ב. וכאן השלימו חידתם באמרם שכאשר כבר נגזר שחלקו של עשו יגדל בעה"ז על חלקו של יעקב והם המעט שהקב"ה המעיטם, אמר אקבע להם זמן כפרה והם ראשי חדשים, והיה אמרו על שמעטתי את הירח כאלו יאמר על שמעטתי אתכם ובזה יהיה תשועת נפשכם מיד שונא ר"ל מיד עשו והוא שנתן להם תקנה ע"י קרבן זה, והוא שאמרו חזי דלא מיתבא דעתה אמר הביאו כפרה על שמעטתי את הירח כאלו יאמר הביאו כפרה לתשועת נפשכם נוספת על הכפרה שהענשתי אתכם שמעטתי אתכם ואתם תחת עשו, ומלת על שאמרו הביאו כפרה על שמעטתי היא כמו על עולת התמיד יעשה ונסכו שפירושו נוסף לעולת התמיד יעשה כמו כן בענין הזה כיון שישראל רדפו אחרי התאוות הגופניות ולכפרת עונם זה מיעט אותם והשפילם תחת עשו על כן אמר שההמעטה לא תספיק לכפרת עונם ושלכך יביאו עוד כפרה על הכפרה ההיא, ודרשו זה על קרבן ר"ח בשביל שהלבנה מתחדשת ונמשלת לאומה ישראלית ומצאו סמך ממה שנאמר בו חטאת לה'. וכבר אמרנו היות הקרבן תמיד לכפר ובמועדות מביאים קרבן מוסף, אם לתוספת מצות שהזמן גרמא, ועוד שהם מקרא קדש ואסורים במלאכה, גם להיותם ימי שמחה על הדרך שנא' באיוב והעלה עולות וגו' אולי חטאו. אבל בר"ח שאין בו אסור מלאכה ואין בו תוספת מצות ואינו מכלל מקרא קדש ולא נצטוינו לשמוח בו, היה נראה ענין קרבן מוסף בלתי טעם מספיק, לכן