מעשי השם חלק א נה

מקבלים מאורך והם מאירים לנו, ועל זה אמר באורך נראה אור ולא אמר באורך נראה כי אין אנחנו בעוה"ז רואים בעינינו את אורו כי הוא גנוז, אבל באורו נראה בעינינו אור השמש שקבל מאורו. א"כ אחר שכל האור הזה שאנחנו רואים יהיה מן המאורות או מן האש אינו מעצמם רק הם מקבלים מאורך, זה אמרו כי עמך מקור חיים ר"ל כי המקום של האור הוא עמו וכל המאורות שאנחנו רואים כלם גשמים חשוכים מקבלים האור מאורך, ואמר מקור חיים כי האור ההוא נקרא אור החיים כמ"ש לאור באור החיים וכן להתהלך לפני אלהים באור החיים. ועל האור הזה הגנוז לצדיקים אמר ישעיה לא יהיה לך השמש עוד לאור יומם ולנגה הירח לא יאיר לך והיה ה' לך לאור עולם, יראו עינינו וישמח לבנו אמן כן יעשה ה'

ועל מה שנאמר המארת הגדולים כפי הפשט איננו זר שמנהג הכתוב לקרא גדולים בערך אל הקטנים מהם ואע"ג שהגדולים אינם שוים בגדולה שאחד גדול מחברו. וכן תמצא שדוד קראם גדולים אחר שמיעט את הירח ואמר לעושה אורים גדולים, ולא יאות לומר שישבח דוד על מה שהיה קודם כיון שלא נשאר כן אבל ודאי קורא אותם גדולים בערך הקטנים וכן נאמר בני ישי הגדולים עם היות אחד גדול על האחר אמנם כי כן רז"ל דרשו ואמרו המאורות שוים היו והלבנה קטרגה. והנה אזכירך לשון האגדה בצורתה חולין פרק אלו טרפות, ר"ש בן עזאי רמי כתיב ויעש אלהים את שני המארת הגדולים וכתיב ואת המאור הקטן אמרה ירח לפני הקב"ה רבש"ע אי אפשר לשני מלכים להשתמש בכתר אחד אמר לה הקב"ה לכי מעטי את עצמך אמרה לפניו רבש"ע הואיל ואמרתי לפניך דבר הגון אלך ואמעט את עצמי אמר לה לכי ומשלי ביום ובלילה אמרה לפניו רבש"ע שרגא בטיהרא מאי אהני אמר לה לכי וימנו בך ישראל ימים ושנים דידיה נמי לא סגי דלא אימני ביה דכתיב והיו לאותות ולמועדים ולימים ושנים אמר לה לכי ויקראו צדיקים על שמך יעקב הקטן שמואל הקטן דוד הקטן לא הוה מיתבא דעתה אמר הביאו כפרה על שמעטתי את הירח והיינו דאמר ריש לקיש מה נשתנה שעיר של ר"ח שנאמר בו חטאת לה' אמר הקב"ה שעיר זה יהיה כפרה על שמעטתי את הירח, ע"כ ואין להספק לכל מי שהציץ עליו ניצוץ מן ההשכלה שאלו דבריהם ז"ל בענין הזה הם מכלל משלי חכמים וחידותם ומי לא ידע שאין למעלה לא קנאה ולא שנאה ולא תחרות עד שיאמרו שקטרגה הלבנה, ועוד שאם קטרגה על האורה והיו מאירים בשוה כמה שנראה ממה שאמרו אין שני מלכים משתמשים בכתר אחד אם כן לא יקרא זה המעטת האור אבל יקרא שנעדר כל האור שלה ואין לה אור זולתי מן החמה. ועוד הפך הענין הוא שכמו שהם משתמשים עתה הם שני מלכים משתמשים בכתר אחד שהלבנה משתמש באור החמה וקודם שהיו גם שניהם מאירים היו משתמשים בשני כתרים. ועוד שקודם שנאמר המארת הגדולים אמר יהי מארת להבדיל בין היום ובין הלילה ואם היו שוים היאך יבדילו בין היום והלילה וא"ת שהיו שניהם להשתמש ביום חזרנו לומר שלא יקרא זה מעטי את עצמך והיה צריך לצייר ללבנה מהלך אחר, שאם היה מהלכה כן כמו שהוא א"כ לפעמים היו שניהם מאירים ביום ולפעמים לא היה רק השמש לבדו ולפעמים לא היה כלל חשך בליל ט"ו והיה כלו אור. ואם אתה אומר שהקטרוג היה על שהיא גוף קטן מן השמש ואין זה שני מלכים משתמשים בכתר אחד בהיות אחד גדול בגוף על האחר. גם מה שדרשו ז"ל מקרבן ר"ח שנאמר חטאת לה' ואמרו הביאו קרבן כפרה אין אומרו חטאת לה' מחייב זה שגם נא' עולה לה' ובפ' ויקרא נא' ג"כ לה' לחטאת. אבל הדברים נראים באגדה הזאת היות כוונתה זולת מה שנראה מפשוטן של דברים. גם ראיתי לבאר ענין אגדה זאת לפי שאו"ה מקטרגים עלינו לאמר שהיאך נאמר שהקב"ה מצוה להביא קרבן לכפרה לו ולכן אבאר לך המאמר הזה בשני פנים, אחת לפי פשוטן של דברים לפי שאו"ה לא יקבלו היותה משל וחידה ויטענו עלינו לומר שהיאך יתכן שיכתבו רז"ל דברים תמוהים שהם חסרון בחקו ית' עד שכתבו שהוא צריך קרבן כפרה וכאלו חטא ח"ו במה שמיעט את הירח, ועל זה אומר לך כדי שתשיב לאו"ה שכבר אמר רבי יצחק שהתחילה התורה בבראשית להשיב לאו"ה כל שכן שאנחנו צריכים להודיע מה להשיב לאו"ה, ונאמר שגם שנניח שהלבנה קטרגה ושהקב"ה אמר לה מעטי עצמך וע"כ נתמעט אורה ונעשית כמו שהיא חומר חשוך אין לה אורה זולת מן החמה והיה ענין קטרוגה על נכון לפי שאם היה נשאר הדבר שהיה ללבנה גם כן אור מעצמה לפעמים יהיה יום מאיר הרבה כששניהם על הארץ ולפעמים יהיה הלילה כאור יומם כשהיא עם החמה לבד וכמו שני מלכים שהמשיל כן היה כי לשני מלכים על אקלים אחד בכתר אחד לא תאות ההנהגה, והקב"ה בחר שלא יהיה גשם מאיר בעצמו זולת החמה ובזה היה לה דין ללבנה שהגיע לה חסרון האור מפני שאמרה דבר ראוי והגון, והקב"ה פייס אותה כמ"ש דברים כפשוטן שהיא מושלת ביום ובלילה והשיבה שאין ממשלתה ביום נחשב כי אינה נראית לרוב בהירות אור השמש ואז אמר לה שישראל יהיו מונין ללבנה ואמרה גם השמש מונים בה אז אמר לה הקב"ה נחמה אחרת שהצדיקים נקראים קטן עם היותם הם הגדילים על כל הנבראים, כי כבר היתה קטרוגה על מיעוט האורה וגם על השם שבהיותה נקראת גדול עתה יקראוה קטן,