מעשי השם חלק א נא

לתבואות א"כ לא היה צריך לומר שהשלג הוא לבן כמו צמר או הכפור כמו אפר שכבר ידענו מהות השלג ומהות הכפור ואיכותם ולא היה צריך להודיענו הדמותם לצמר ולאפר, אבל ודאי היתה כוונת דוד לומר שהשלג והכפור יבש היה נקודים אין הלחות נראה בו מגודל מקשיותו וזה אמר על השלג שהיה יבש כצמר והכפור שהוא הקרח הדק כמו שפי' הרמב"ן פ' בשלח סיפר שהיה יבש כאפר, ואמר ששלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו מים וזה היה סיפור הפלא במה שאמר יקוו המים כי אומרו יקוו הוא כאלו יאמר יזלו המים ע"י הרוח שכבר נתמזג עם האש, וכל זה עשה להשביענו חלב חטה, ואחר שאמר זה נתן שבח על שהקב"ה בתורתו הודיענו זה שלא היה צריך לכתוב רק המצות כמו שאמרנו שאין האדון מדבר אל עבדו רק מענין עבודתו ומצותיו והנה הוא הודיע דבריו לעמו ר"ל פעולותיו וגם הודיע מצותיו, כי סיפור האדון אל עבדו דבריו ופעולותיו יורה אל אהבה נוספת ממה שידבר עמו מצותיו, והנה בתורתו דבר עמנו דבריו ופעולותיו, וגם החקים מורים תוספת אהבה מן המשפטים והדינים המדיניים, וכלם דבר לנו, אבל לשאר האומות אפילו המשפטים המדיניים לא דבר להם ולא הודיעם. וכבר ראית בביאורנו הכתובים הללו שכך היתה ענין הבריאה כי המים נבראו מקשיים בכל שטח הארץ בעמקי ים ובהרים שיעור שוה וכאשר גזר השי"ת יקוו שאין הקוואה רק ע"י זחילה ונזילה הנה הלכו כלם אל ים אוקינוס ומה מאד יאות מה שנא' בישעיה מי מדד בשעלו מים ושמים בזרת תכן וכל בשליש עפר הארץ ושקל בפלס הרים וגבעות במאזנים, שהיה מאמר הנביא על גבורתו יתב' כי אחרי שתלה ארץ על בלימה כמרכז בעגולה שהיא מפני חומר השמים גבירתה היא בורחת בכל אפשרותה להתרחק והנה היתה האמצע, כאשר הביאו חכמי התכונה משל מן האיש אשר יושם בתוך חומת אש עגולה כי לא יוכל לברוח רק אל האמצע, א"כ כאשר צוה יקוו המים כבר מדד אותם בצמצום שיכנסו כולם בים, וגם יחוייב שתכן בזרת שמים וגם מדד העפר המכוסה במים, כי מי שירצה למדוד כמות מים אשר במקוה ימדוד אורך ורוחב ועומק המקוה וכפי שעור האורך והרוחב והעומק יודע שיעור המים כמו שארז"ל אמה על אמה ברום ג' אמות כי בזה ימדדו המים וכן ההרים והגבעות שבמדידת המים ימדוד ג"כ השטח אשר המים עליו אחר שגילה המים מעליהם, באופן שיהיה זה סיפור שבח ביכלתו יתב' יתר מאד על מה שנניח שהחזיק המעט את המרובה, ולפי שלא רצה שיחזיק המעט את המרובה לכן ודאי הוצרך מדידה. ואם נניח שהכניס מרובה במעט, ידוע הוא כי המכניס במדה קטנה יותר על שיעורה א"כ לא מדד שאין המדידה רק בהכנסתו במדה כדי מדתה זו נקראת מדידה. וראה מאמר ה' אל איוב עד"ז במלות קצרות שאמר לו בהיותו רוצה להגיד לו גדולתו יתב', מבטן מי יצא הקרח וכפור שמים מי ילדו כאבן מים יתחבאו ופני תהום יתלכדו, שכבר ביאר שהקרח היה על פני תהום בעת הבריאה ושהיו כאבן בלתי נוזלים כאשר אמרנו והרמב"ן ז"ל ר"ל שבאמרו יקוו המים היה רקיעת הארץ על המים שאמר דוד לרוקע הארץ תראנו משם. וכבר בפ' ג' אמרנו הספקות אשר יפלו לפי פירושו, ואתה המשכיל תבחר ותקרב כי האריכות שנאתי לאויב הוא לי, ולפי דרכנו זה יהיה פירוש אמרו אל מקום אחד כאלו יאמר שכל המים שהם היו שטוחים על פני ההרים והעמקים יתקבצו אל המקום העמוק שבכל הארץ כפי טבעם עד היום שהם נוזלים מן הגבוה אל השפל אז הלכו כל המים אל ים אוקינוס. וכבר אמרנו שמאמרו ותראה היבשה נראה שלא היו המים נכנסים כלל ביסוד הארץ ועל אחת כמה יצדק במ"ש דוד המלך ע"ה שהיה השלג יבש כצמר והכפור כאפר שכנראה שלא היו המים נבלעים בארץ כמו שנבלעים כיום הזה שבזה יתיישב הספק אשר נתעוררנו בו בפרק ג' על מה שארז"ל מרחפת נוגע ואינו נוגע שאלו הדברים הם קבוץ שני הפכים יחד, שאם יסוד האויר לא היה נוגע במים צריך שיהיה יסוד אחר מפסוק כי הרקות בלתי נמצא, ואם הוא נוגע הרי אין כאן דבר מפסיק. אבל במה שאמרנו שהיו המים מקשיים אין לחות בהם א"כ ודאי יסוד האויר היה נוגע במים, אבל לא היה כלל שואב מהם ולא הם ממנו אחרי היותם באותו המקשיות המופלג כמו שאמר איוב כאבן מים יתחבאו שודאי האויר נוגע בקרח או באבנים אבל אינו נוגע להתפעל מהם או שיתפעלו ממנו ולזה אמרו נוגע ואינו נוגע ובמה שקרא ליבשה ארץ ולמים ימים וכן קריאת האור יום והחשך לילה, בארנוהו פ"ג תראה טעם נכון כפי הפשט אל קריאת השמות הללו ולמה לא קרא שם לנהרות ויאמר גם כן שקראם נהר. אמנם על מה שנאמר קרא ימים פרש"י ז"ל ע"פ אגדה אינו דומה טעם דג העולה מן הים בעכו לטעם דג העולה מן הים באספמיא והרא"ם טען על האגדה הזאת ואמר שים של אספמיא ושל עכו רחוקים הרבה מים אוקיינוס ולמה יקרא ים אוקיינוס ימים על שם טעם הדגים שבעכו ושבאספמיא, ועוד תמה לומר למה הניח רש"י משנתו שא"ר יהודה לא נאמר ימים אלא מפני שיש בו ימים הרבה, ע"כ ולדעתי הדברים מבוארים שמה שאמרו בב"ר הוא נתינת טעם אל מה שא"ר יהודה כי לפי שבאים בתוכו ימים רבים לא יתחייב לקוראו ימים כיון שחומר המים אחד הוא. ולפ"ז אמרו בב"ר שבשביל שטעם הדגים שבים אחד נבדלים מן הדגים שבים אחר וכל הימים באים אל ים אוקינוס ועם כל ים וים באים הדגים שלו נמצא שבים אוקיינוס יש מכל מין דג