מעשי השם חלק א נ

יקוו המים עלו מקצות הארץ הרים וגבעות ונתפרדו על פני כל הארץ ונעשית עמקים על תוכה של ארץ ונתגלגלו ונקוו המים שנאמר ולמקוה המים קרא ימים מיד נתגאו המים ועלו לכסות את הארץ כבתחלה עד שגער בהן הקב"ה וכבשן ונתנן תחת כפות רגליו ומדדן בשעלו שלא לפחות ושלא להוסיף ועשה חול גבול הים כאדם שעושה גדר לכרמו כשהן עולין ורואין לפניהם החול גדר חוזרים לאחוריהם שנא' האותי לא תיראו, ע"כ

ואתה המשכיל עיניך הרואות את כל התלאה אשר מצאתם בראותם שכל העולם מכוסה במים ותמהו לומר שא"כ גם קרקעית הים היה מלא ואנה פנו כל המים עד שמפני זה אלה דרשו בכה ואלה בכה ואין הרצון לסתור דבריהם ח"ו במה שנתעורר עליהם במקצת במה שיקשה הציור, כי יתכן היות דבריהם על פי קבלתם האמתית כן כאשר אמרו או יתכן היות כוונתם לרמוז אל דבר נעלם, ואין דבריהם ז"ל תמוהים להיותם נגד ההרגל הטבעי כי לא תקצר יד ה' וכבר כאשר ברא המים מלא דבר ג"כ היה יכול להשיבם ר"ל קצתם אל לא דבר ולא היה זה זר ביכלתו יתב' עאכ"ו שיכול לעשות שיתפרדו ההרים והגבעות אבל מה שנראה זר בדבריהם אלו הוא מן הכתובים שלא יראה היות כוונת פשוטם כן שאם במאמרם הראשון מב"ר שהבאנו בשם ר' יודן כבר נראה הזרות לעין שאין משל הנאדות דומה לנמשל כי שם מקום הנאדות לא הרחיב שכבר עומדים בזוית ומקום הרוח שהיה בנאדות אינו פנוי שהאויר במקומו רק שבהיותו חוץ מהנאד אין בו פגישה עד שהטרקלין אינו פנוי ממנו אבל הוא, פנוי מפגישתו לבד. ואם הכוונה למדרש לא זולת זה ורצה לומר ר' יודן שדרך על הים והכניס בו יותר ממדתו, הרי אלו דברי האגדה האחרת שמעט מחזיק את המרובה. ואם מ"ש ר"א הגדול דבריו כפשוטן, הרי העיקר חסר מן הכתוב שעיקר הצווי היה ראוי להיות לארץ שיתפרדו ההרים והגבעות ושתעשה עמקים שאז המים מטבעם הוא לרדת מן העליון אל השפל ולא היה צריך לצווי ומה זה שעשתה תורה עיקר הצווי למים שיקוו. אמנם ודאי יתכן כאשר אמרנו היות בדבריהם תוך נסתר רמז אל דבר נעלם ולא היתה כוונתם לומר כן בפשט הכתוב

ואני בעניי אראה שאין אנו צריכים לכל המבוכה הזאת ושדברי הכתוב הזה מבוארים כפשוטם מבלתי שנצטרך לומר שהיה שם שום פלא חוץ ממה שהוא מבואר בכתובים. וזה כי אין ספק לדעתי שהארץ לא נשתנתה כלל בצוויי זה והעד שלא נזכרה הארץ בכתוב כלל, והיתה כמו שהיא קרקעית הימים עמוקים כמו שהם וההרים גבנונים כמו שהם ולא נתפרדו וכלם מכוסים במים, אבל בשוה אמתים או ג' אמות או מאה אמה על ההרים ועל העמקים ועל קרקעית הים כלם בשוה, שאין ספק בזה למשכיל שאחרי שנברא יסוד המים על יסוד הארץ נברא בשיעור שוה על פני כל הארץ, והמים לא היו נוזלים אבל היו בטבעם קרים נקרשים כאשר עינינו הרואות היום הזה הקרח הנורא הנעשה מן המים קשה כסלע במקומות שהגיע אליהם מעט התרחקות מן השמש על אחת כמה בעת הבריאה שלא נתלה עדיין השמש והיה יסוד המים כקליפה על הארץ, וכמו האתרוג שיש לו גבשושיות וגם יש בו מקומות עמוקים וקליפתו שוה על הכל בעובי אחד, כמו כן היה יסוד המים על יסוד הארץ כקליפה קשה בלתי נוזלת, וכאשר גזר השי"ת על התמזגות האש עם הרוח גם עם שאר היסודות גזר השי"ת שעל ידי התמזגותו שיזלו המים בחומו, והוא שנא' יקוו המים אל מקום אחד כאלו יאמר יזלו המים שלא יהיו עוד גוף מקשיי כאבן כמו שהיה

ועתה אתה המשכיל השקיפה ממעון עיונך באלו הכתובים שאמר דוד ע"ה תהלים סי' קמ"ו השולח אמרתו ארץ עד מהרה ירוץ דברו הנותן שלג כצמר כפור כאפר יפזר משליך קרחו כפתים לפני קרתו מי יעמד ישלח דברו וימסם ישב רוחו יזלו מים מגיד דבריו ליעקב חקיו ומשפטיו לישראל לא עשה כן לכל גוי ומשפטים בל ידעום הללויה. כי כבר יפלא בכתובים הללו שהוא סיפר ענין השלג והכפור והקרח שהוא ענין מפורסם כולל בכל העולם, ושעל זה יאמר מגיד דבריו ליעקב כאלו גילה להם נעלם. עוד יש לדקדק אמרו השולח אמרתו ארץ וחזר ואמר עד מהרה ירוץ דברו, כי אם הכוונה על השלג והכפור כבר ביאר ויהיה כפל, ואם על המטר למה קראו אמרתו. אמנם יתכן לומר שאחר שאמר שבחי ירושלים את ה' וגו' חלב חטים ישביעך והוא המזון כפשוטו אמר אח"כ השבח על התורה ע"ד שאחז"ל אם אין קמח אין תורה והתחיל לספר ולומר שבח מופלג על שנתן לנו את התורה ובה הודיענו כל הטבעיות היאך בראם, כי המלך לא ידבר עם עבדו רק הצווים אשר יפקידהו לעשות אבל לא יספר לו המלכיות שלו וגבורותיו ומלחמותיו אשר עשה והיכליו אשר בנה כי אין דרך שהאדון ידבר עם העבד רק מה שנוגע לעבודתו להדריכו לטוב לו שיצליח בעבודה ההיא. והתחיל בספור נתינת התורה ואמר השולח אמרתו ארץ, ר"ל ששלח לנו את התורה וקראה אמרתו ע"ד שנאמר אמרת ה' צרופה, ושתכף בתחלתה סיפרה לנו כח מעשיו וזה שנאמר עד מהרה ירוץ דברו שבתחלת התורה הודיע ענין המים היאך נעשו נוזלים, ולא הביא שאר עניני הבריאה כי לא היה דבורו רק על השבעת ירושלים בחלב חטים הנמשך מן המים, ואמר ע"ז שבתחלת הבריאה לא היו המים נוזלים על הארץ אבל היו שלג וכפור ואם היה כפי הנחשב בפירוש מזמור זה שהיו כל דברי דוד שבח על היותו שולח שלג וכפור בעת הצורך