מעשי השם חלק א מז

כי השמות הללו הם מכלל הספירות והמדות אזי יתאמת אצלך כי דברנו זה היה על נכון והקדמתי לך כל זה כדי שתזכור כאשר תמצאני אומר בחבורי זה על שם דבר או שם פעולה שנאמרה בשי"ת שהוא מושאל או משותף הנה יהיה לפי המחשבה הראשונה אשר אמרנו, ובין תחשוב כן או שתחשוב כפי מה שאמרנו אין מזה הפסד באמונה כלל, מאחרי שכל הכוונה נשלמת בין כך ובין כך שאין לומר בו ח"ו דבר גשמי או כח בגשם כלל, עכ"ז רציתי להועילך שלפעמים תמצא שם דבר או שם פעולה שיורה על הגשמות ולא יעלה בידך לומר שהשם ההוא הוא מושאל אצלו ית' רק בדוחק עד אשר יצר לך הנה תדע שהוא מושאל אצלנו, וכאשר תמצא שם או פועל שהוא זר אצלך לומר בו שהוא מושאל אצלנו תדע היותו מושאל אליו. ובזה ירוח לך מאד באמונתך ותנצל ממצרי הדוחקים עד אשר יגיע התור שתדע בחכמת הקבלה אז תצליח את דרכיך ואז תשכיל שכאשר תסיר מעליך המבוכה הזאת מתורתנו יתגלו אליך סתרי תורה ודדיה ירווך. וכבר אמרתי לך בפרק זה הצורך שהיה בזמנים הקדמונים בחכמות הטבעיות כדי להשיג האלהיות ושבתורה שניתנה לישראל פסקה זוהמת הנחש כי ידיעת הטבעיות הם זוהמתו של נחש וזה שרז"ל שבסיני פסקה זוהמתו, לפי שאחרי קבלת התורה לא נצטרך אל הטבעיות להכיר מציאותו ויחודו ויכלתו והשגחתו כי כלם האירה התורה עינינו בהם שע"י זוהמתו נתקלל האדם בזעת אפיך תאכל לחם והיתה הכוונה על ההשגה שתהיה ע"י יגיעה, ובמקומו יתבאר בס"ד. אבל גם זה נפסק במעמד הר סיני, ולכך נאמ' לא בשמים היא כי באמת יראה זר אמרו כן כי מי לא ידע שכבר ניתנה תורה בארץ, אבל הכוונה לומר כי ההשגה היתה בתחלת הענין על ידי הלמודיות בתכונת השמים כמו שארז"ל באברהם שראה בירה דולקת אמר כלום בירה זו בלתי אדון הרי שרמזו שעל ידי חכמתו בתכונת השמים השיג מה שהשיג, ולא אמר לא בים היא אבל אמר לא מעבר לים היא שהחכמות טבעיות נמשלו לים ונקראו מים רבים כאשר יבא בס"ד פרק י"ח. לכן אמר שלא בחכמת התכונה ולא בחכמת הטבע אנו צריכים לעבור עתה שניתנה תורה ואמר דוד ע"ה ברצותו לתת שבח והודאה לשי"ת על נתינתו התורה הפליג לספר התועלות אשר ימשכו לבוחר בהשגתם ע"י התורה יתר ממה שימשכו ע"י ידיעת התכונה והמאורות. כי כבר יראה זר בעיניך במזמור זה שאמר דוד השמים מספרים כבוד אל ואחר השלים בשבח התועלות הנמשכות מן התורה כמו שנא' תורת ה' תמימה וגו' ונראים כדברים אין סדור בהם, אבל אמת הם יאותו מאד ע"ד שאמרנו, שאחר שראה שהשיג אברהם האלהיות ע"י בקיאותו בתכונת השמים וגלגליהם ושיושגו האלהיות ג"כ ע"י התורה, התחיל לומר התועלת הנמשך מחכמת התכונה ואמר השמים מספרים כבוד אל ומעשה ידיו מגיד הרקיע, שהשמים גם מצד חמרם נקראו שמים שהוא אש ומים, אבל מצד צורתן נקראו רקיע לבד שהוא רקוע כמו שבארנו במה שנא' ויקרא לרקיע שמים, ולכן אמר שחמרם מספרים כבודו שהוא עושה שלום במרומיו שעשאם מאש ומים, אבל הרקיע בכדור שנראים התנועות יגיד מעשה ידיו, ואמר א"כ שהשמים מספרים כבודו ית' כי בראות האדם תנועתם ותכונתם יתפרסם גודל חכמתו וכבודו, אבל מן הרקיע יבחן שכולם מעשה ידיו ושהוא חדש העולם שאחרי ראותנו שתי תנועות הפכיות במאורות כי מהלכם ממערב למזרח והגלגל יומי יוליכם ממזרח למערב נתפרסם היות מניע ראשון בכוונה. וכבר אחז"ל אלמלא קול גלגל חמה קול המונה של העיר נשמע ואלמלא קול המונה של העיר קול גלגל חמה נשמע שמנסר ברקיע שכבר פירשוהו זולתי ג"כ שהכוונה לומר שגלגל חמה מכריז אלהותו והמונה של העיר היתה מכחישו, ואלו יחסר אחד מהם היתה האמונה שכנגדה מתפשטת. אבל עוד אעירך על מה שאחז"ל שמנסר ברקיע לפי פירושנו זה במאמר כי הכוונה לומר שכמו שהאומן המנסר את העץ מוליך לפנים וחוזר לאחור כן יעשה אותו הגלגל כי הוא הולך למערב והרקיע מוליכו למזרח ושמחמת זה קול גלגל חמה נשמע, הרי לך מה שאמרנו שגם דוד אמר על זה ומעשה ידיו מגיד הרקיע. עוד הפליג בגלוי ענין זה ואמר שענין הנסירה הזאת אינה נראית בשעה אחת אבל יום ליום יביע אומר שיום אחר יום ולילה ללילה כמו כן יחוה דעת שתראה הנסירה. ואמר עוד שעם היות שאמר השמים מספרים שעכ"ז אין כאן לא אומר ולא דברים ואפי' קול אין כאן ואפי' הכי בכל הארץ יצא קום ובקצה תבל מליהם, ואמרו לשמש שם אהל בהם כאן ביאר ענין הבירה שארז"ל שראה אברהם בירה דולקת אבל קראו אהל ואמר שעשה את השמים אהל לשמש. ואמר עוד היותו משל אל החתן היוצא מחפתו שכל דק ודק שהוא הולך ממערב למזרח יקרא היותו בחפתו כיון שהוא מהלכו הטבעי והוא יוצא מחופתו שהולך לאט בשס"ה יום לרוץ ביום אחד והוא רץ כמי שנתחייב לעבוד ולהאיר על הארץ במצותו ית' שמכל אלה הוציא אברהם שאין אלהות לשמש אבל שהוא עבד המשמש ואמר עוד ראיה על עבודתו ושאין בו אלהות מה שהוא זורח לצד דרום והולך עד צד צפוני ממשוה היום שמתפרסמת הנסירה ע"י כן, וז"ש מקצה השמים מוצאו ותקופתו על קצותם שפירושו מן הצפון אל הדרום. ובשביל שכל תנועה מולדת חום, הנה אמר אחר שסיפר הפכיית תנועתו שמגודל התנועה ירבה חומו ואין נסתר מחמתו כאדם היגע