עולם הלימוד · Olam HaLimud
Library › מעשי השם חלק א

מעשי השם חלק א מה

Ma’asei Hashem part 1 45 · מעשי השם חלק א · free full Hebrew text

Open in the reader →

יבלבל על בעל הדת היודע אמונתו מאד מאד ולא התבאר לי בו פירוש מספיק, ואמנם זכרתיו לך שלא תטעה בזה אלא שעכ"פ כבר הועילנו בו תועלת גדולה שהוא ביאר שחומר השמים בלתי חומר הארץ ושהם שני חמרים נבדלים מאד, האחד מיוחס לו יתעלה למעלתו וגדולתו והוא מאור לבושו, והחומר האחר רחוק מאורו יתעלה וזוהרו והוא החומר התחתון ושמהו משלג שתחת כסא הכבוד, עכ"ל הרמב"ם בפרק ההוא

ואני בעניי אמרתי להשיב מחשבת הרמב"ם אשר חשב בשלם ההוא כי באמת זרה היא בעיני שכבר היתה אמונתו ח"ו כאמונת אפלטון ופחותה ממנה, שאפלטון חשב היות חומר אחר קודם וזה השלם חשב היות שני חמרים קדומים אחד שנתהוה ממנו החומר השמימיי ואחד שנתהוה ממנו חומר הארץ. גם מ"ש הרמב"ם שהועילנו תועלת גדולה במ"ש שחומר השמים נבדל מחומר הארץ ושהוא נכבד ממנו. מחילה מכבודו כנראה שבסתר פניו ישא שאם הוא בא לומר שהם שני גופים נפרדים זה מזה למה יאמר שהועילו בזה והלא אין רצונו בתועלתו זה ובח"א פע"ב כתב שהם איש אחד וגוף אחד, ואם בא לומר שחומר השמים נכבד מחומר הארץ עם היותם גוף אחד כאשר יהיה באבר הראשיי נכבד מזולתו באמת העורים יביטו לראות היותו נכבד ויהיה נברא מאיזה מקום שיהיה, אבל לדעתי חלילה לשלם ההוא להעלות על דעתו אחת מכל הדעות הבטלות האלה, אבל היה מאמרו זה מתוק מדבש ונופת צופים ושאלתו ששאל שמים מאיזה מקום נבראו שאלה עמוקה ונכונה מאד ראויה ונאותה לאיש כמוהו וגם תשובתו עליה נכונה וישרה מאד. וזה כי אחרי היות ידוע ומפורסם הן מדברי הנביאים והן מדבריהם ז"ל שכל מה שברא הקב"ה בעליונים ברא בתחתונים והדברים הם כמו שבארנו פ"י תראנו משם שכסא הכבוד הוא מראה ודמות לכל מע"ב שעל כן נקרא מראה דמות כבוד ה' שפירושו ע"ד מה שנא' במראה אשר הראה כי כסא הכבוד הוא מראה דמות כל מה שברא הקב"ה בעליונים ובתחתונים, הנה הגיע אל השלם הזה מן התימה היתה שאלתו על צורת השמים מאיזה מקום לוקחה לא על החומר חלילה, רק בראותו שכל העולם ר"ל הד' יסודות והגשם חמישי הם גוף אחד ואיש אחד כסברת הרמב"ם ז"ל שאמרנו, אמנם צריך שכל האיש האחד הזה יהיה דוגמא ממנו בכסא כבודו ית' כמ"ש פ"י תראנו משם הוא ראה במעשה מרכבה שהביא יחזקאל שאמר עליו שהוא מראה דמות כבוד ה' שאין שם כדור ארץ באמצע כאשר הוא העוה"ז שהגשם חמישי הוא כדור ובאמצעיתו במרכז תלויה הארץ, על כן ול כי צורת השמים הללו היותם כדוריים סובבים את הארץ מאיזה מקום נבראו לדוגמא ל מאיזה מקום בכסא הכבוד נבראו כך כדוריים. כי המשל בזה כאשר ימצא צורות בתמונות מתחלפות מראובן ושמעון ולוי ויהודה והצייר יצייר תמונת כל אחת מהם על טבלא אחת באמת כאשר תמצא טבלא אחד, מהם מצויירת ולא ידעת למי היא תפול השאלה ממי נעשית הצורה הזאת והתשובה עליה נעשית מראובן או משמעון שודאי ממנו נעשית כי ממנו לקח אותה מי שעשאה וכדומה לזה במשל אשר הנחנו מן הספינה של שעוה שהיא נעשית דוגמא לספינה הגדולה והנה ראית הספינה הגדולה והקטנה יש בה כלים מכלים שונים וכלם נעשו כל כלי מכלי דוגמתו שבספינה גדולה, כאשר תמצא בספינה קטנה כלי שלא מצאת דוגמתו בגדולה ודאי תפול השאלה מאיזה כלי נעשה אותו הכלי, כמו כן שאל השלם ההוא שלא מצא בכסא הכבוד דמות דבר כדוריים שיהיה כך כצורת כדור השמים. והשיב תשובה נכונה ע"ז שכן בכסא דוגמת תמונה זאת והוא מה שנא' ונגה לו סביב. ואמר במליצה נאה שכמו שבדמות כבודו ית' האור מסבבו מכל צד מאותו הדוגמא נעשו השמים מסבבים את הארץ והיה אמרו מאור לבושו של הקב"ה, ר"ל שבו מלביש כסא הכבוד כמ"ש ונגה לו סביב כי כבר ביארנו היות בכסא כל מע"ב. ואל תתמה על אמרו מאור לבושו של הקב"ה שהדברים מורים על עצמיותו ואנחנו הנחנו היות שבים הדברים אל דמות כסא הכבוד, שכן תמצא בכתוב בביאור שמכנה כבודו בעצמיותו ית' כמ"ש והיה בעבור כבודי ושמתיך בנקרת הצור ואח"כ נאמ' ויעבור ה'

ואחרי שזה השלם שאל כהוגן לענין צורת השמים מהיכן נעשית והשיב כהוגן שנעשה מן האורה שסביב הכבוד דמות אל מה שנא' עוטה אור כשלמה, ופירשו שהוא עוטה אור על מע"ב כשלמה שהשלמה יתכסה בה המתלבש עוד ביאר השלם הזה הכתוב הזה על ענין נכון והיה כאלו יאמר שהנה הוא עוטה אור על מע"ב במרכבה כשלמה ודוגמתו נטה השמים על הארץ כיריעה וזהו שנא' השמים מספרים כבוד אל כאלו אמר שהם דוגמא לכסא הכבוד והעד מ"ש השמים כסאי והארץ הדום רגלי, שר"ל שהשמים דוגמא לכסא הכבוד ושהארץ דוגמא לשלג שהוא תחת כסא הכבוד והנגה מסבבו ושעל כן קרא הארץ הדום רגליו. וכבר יפלא למשכיל בדברי השלם הזה על אמרו והיו נמתחין והולכין שאין זה מעין השאלה ששאל רק ממה נבראו, אבל כמו שאמרנו יאות מאד שאחרי שאמר השלם ההוא היות השמים דוגמא לאור אשר סביב כסא הכבוד נתעורר שא"כ היה נאות שיהיו השמים לאין תכלית כדוגמת האור אשר סביב הכסא שודאי הוא לאין תכלית, ועל זה השיב שכבר היו נמתחין והולכין עד שאמר לעולמו די. ואחר ששאל והשיב כהוגן בענין צורת השמים ומצבם מאיזה מקום נעשו