מעשי השם חלק א מד

שהקב"ה הבדיל בין המים שבמקומם הטבעי שהוא הים וזה טעמו שכל הנחלים הולכים אל הים להיותו מקומם הטבעי, והקב"ה הבדיל בין המים שבמקומם הטבעי שהם נקראים עליונים כיון שאין ריקוע הארץ בתוכם, ובין המים שמתחת לרקיע. אמנם מה שצריך שאבאר לך הוא מה שנא' ויקרא אלהים לרקיע שמים כפי הפשט הנגלה מן הכתוב שאמרנו שזה הרקיע הוא רקיעת יסוד הארץ על המים שא"כ הוא היאך יצדק שיקראנו שמים. ואומר לך כי הענין הוא שהקב"ה עשה רקיעה אחת בשמים וכל דבר יגדר השם כפי צורתו ולכן היה ודאי נקרא רקיע על שם צורתו עתה שעשה רקיעה שנית בארץ כמו שנא' לרוקע הארץ על המים החליף שם הרקיעה הראשונה וקראה על שם החומר שהוא אש ומים וקראו שמים כדי להבדילם בשמותם, כי לקרא רקיעת הארץ על המים ארץ זה לא יתכן שכל הארץ אפי' שלא תהיה רקועה על המים תקרא ארץ לכן החליף שם הרקיע העליון. והעד הנאמן מ"ש יהי מאורות ברקיע השמים שיורה על היות רקיע בארץ עד שהוצרך לומר ברקיע השמים ולא היה יכול לומר יהי מאורות בשמים אע"פ שקרא את הרקיע שמים, שאם היה אומר יהי מאורות בשמים לא היה המובן שיהיו תלויים בו עד שגוף השמש יראה על הארץ אבל היה המובן שיהיו המאורות על השמים כי בכל מקום שנא' בשמים הכוונה על השמים לא שיהיה תלוי בעובי השמים. ובזה אחשוב למשפט שנתקרבתי אל הפשט יותר מזולתנו, ואם יצאתי מן המחיצה אשר יעדתי בהקדמתי וגליתי קצת מאשר הועילוני רבותי קדושים אשר בארץ החיים המה בעניני המדות, עומק הענין השיאני ואוכל מכל. ובמה שלא נאמר כי טוב אחז"ל שנברא גיהנם. אבל לפי הפשט כאשר אמרנו שאמרו וירא אלהים כי טוב ר"ל כך גזרה החכמה האלהית שלא ישאל שום אדם לומר ולמה לא נעשה כך וכך, א"כ לפי דרכנו זה היטיב הכתוב לבלתי אמרו וירא אלהים כי טוב עד שנגמרה מלאכת המים שאז אמר וירא אלהים כי טוב על כלם. וכבר טענו קצת מדוע נחלקה מלאכת המים לשני ימים, אבל לפי דרכנו אשר אמרנו שהקב"ה ברא הכל מהיסוד הדק ההיולי שנקרא ראשית ונתן בו כחניות להוציא צורה מן הכח אל הפעל אבל לא תתפשט פעולתו בכל כדור רק ע"י תנועת הגלגל היומי, ושלכך הוצרך לכל מלאכה יום אחד. ואמרנו עוד שמפני זה לא טענו חז"ל והלא ברגע אחד היה יכול להבראות, שכבר ברגע אחד ברא הכל דהיינו ההיולי כאשר הרחבנו הדבור בזה בפרקים הקודמים א"כ אפשר לומר במה שלא השלים מלאכת המים ביום אחד לפי שהם מלאכות הפכיות, כי מלאכת ריקוע הארץ על המים הוא יעשה היומי בסיבובו שיוליך המים בכל הכדור תחת הארץ, והקואת המים היא פעולה הפכית לזאת שהתנועה הסבובית מהיומי הוליך החול שניתן לגבול הים כל סביבו שלא יצא ממחיצתו. ועוד כי ביום השני אין פעולתו נקראת ראת היותה במים כי לא היתה הפעולה רק בארץ שהארץ תעלה על המים וא"כ לא נחלקה מלאכת המים לב' ימים

ועתה ראה איך היה סדר ספור הבריאה שתחלה אמר שמההיולי שנקרא ראשית ברא השמים והארץ וכל אשר בהם, ואחר שסיפר בריאת הארץ והיסודות אמר שהיתה לתהו שהיה כל יסוד עומד במקומו, ואח"כ ביאר התערבם, ואחר שביאר התערבם סיפר בריאת הצומח שלא היה צריך לאור אבל קודם שיברא בעלי חיים תלה המאורות שאם אין מאורות למה יברא בעלי חיים לראות כי עינים להם ולא יראו, לכן הקדים המאורות לבע"ח ביום ד': פרק ה

אחרי אשר אמרתי לך בפ' הקודם כי כל מה שברא הקב"ה בעולם הזה הוא דוגמא לדבר עליון שהוא לפני כבודו ית'. הנה אבאר לך מאמר אחד אמרו ר"א הגדול בפרקיו וטרם אבא אל ביאורו אזכירך שהעירני לבארו מ"ש המורה חלק ב' פרק כ"ו וז"ל, ראיתי לר"א הגדול דברים בפרקים המפורסמים בפרקי ר"א לא ראיתי מעולם יותר זרים מהם בדברי אדם מן הנמשכים אחר תורת מרע"ה, שמים מאיזה מקום נבראו מאור לבושו לקח ונטה כשלמה והיו נמתחין והולכים שנאמר עוטה אור כשלמה נוטה שמים כיריעה והארץ מאיזה מקום נבראת משלג שתחת כסא הכבוד לקח וזרק שנא' כי לשלג יאמר הוא ארץ, ע"כ. ואני תמה זה החכם מה האמין אם האמין כי הוא מן השקר שימצא דבר מלא דבר וא"א מבלתי חומר יתהוה ממנו מה שיתהוה ולזה ביקש לשמים ולארץ מהיכן נבראו, איזה דבר הגיע מזה המענה יתחייב שיאמר לו ואור לבושו מהיכן נברא ושלג שתחת כסא הכבוד מהיכן נברא וכסא, הכבוד עצמו מהיכן נברא. ואם ירצה באור לבושו דבר בלתי נברא וכן כסא הכבוד דבר בלתי נברא, יהיה זה רחוק מאד וגם יהיה מורה בקדמות העולם אלא שהוא דעת אפלטון. אמנם היות כסא הכבוד מן הנבראים החכמים כתבו בזה אבל על פנים זרים אמרו שהוא נברא קודם בריאת העולם, אמנם כתובי הספרים לא זכרו בו בריאה כלל בלתי מאמר דוד ע"ה יושב בשמים הכין כסאו והוא מאמר יסבול הפירוש מאד, אמנם הנצחיות בו הנה כתוב אתה ה' לעולם תשב כסאך לדור ודור. ואם היה ר"א מאמין קדמות הכסא א"כ יהיה תואר להם לא גוף נברא ואיך אפשר שיתהוה דבר מתואר ויותר נפלא מאמרו אור לבושו. סוף דבר הוא דבר