מעשי השם חלק א מג

ויאמרו שאלו מים ואלו ג"כ מים כי יש הבדל רב ביניהם. וכמה יצדק על פי דרכנו מה שאמר ר' אחא ב"י פרק אין דורשין שאין בין מים עליונים לתחתונים אלא כמלא נימא לפי ששניהם מתנה אחת רק שהבורא ית' הבדילם לצדיקים שישאבו מים בששון

ואחר שאמרתי לך כל זה פקח עיניך וראה גדולת תורתנו האלהית שאחת דברה ושתים נשמע והוא שאמר משה ה' מסיני בא וזרח משעיר למו הופיע מהר פארן ואתא מרבבות קדש מימינו אש דת למו, שהכוונה לומר אלינו שענין תורתנו הוא כן שתאמר ענין אחד ובו תרמוז אל ענין רחוק ממנו ואמר זה במליצה נאה שמסיני בא וזרח משעיר, וכן שהופיע מהר פארן ואתא גם כן מרבבות קדש שהם משל לנסתרות, ובסוף הכתוב ביאר כי כל דבריו הם על התורה ועל כן השלים מימינו אש דת למו וז"ש שהלחות מעשה אלהים המה כתובים משני עבריהם על הנגלה והנסתר. ועתה תראה בענין שאנחנו בו כי היא ספרה הענין התחתון הזה אשר בראו הבורא ית' ושרקע הארץ על המים כדי שיתמזג יסוד העפר עם יסוד המים ועם שאר היסודות להמציא הדומם והצומח והב"ח, וגם רמזה לנו על הענין העליון ההוא שהקב"ה עם היות שאין כאן רק ד' מחנות שכינה הנה המחנה האחת נחלק לשנים כדי שנשאב מים חיים. וכי ישאל לבך לאמר מדוע נקראו ד' מחנות שכינה בשמות הללו, דע לך שכבר יחשבו רבים כי המים אשר עמנו וכן הארץ וכן הרוח וכן האש שם העצם שלהם הוא כך עד שמפני זה נבהלו בראותם הכתוב אומר המים אשר מעל השמים, ומפני זה הסכימה דעתם שאין המים האמורים כאן רק שם מושאל כי לא יקבל הדעת היאך אפשר שיהיו מים על השמים, וכל אחד לדרכו פנה זה אמר שהוא הגלגל עליון וזה אמר שהוא הגשם החמישי שהושאל להם זה השם של מים ואין הדברים כן אבל הפך זה כי המתנות ההם שמם העצמיי הוא לעליון שבהם אש ולשני רוח ולג' מים ולד' ארץ, ועל שם זה כאשר ברא הקב"ה. עוה"ז בד' יסודות השאיל להם השמות וקרא ליסוד עליון אש ולשני רוח ולג' מים ולד' ארץ, וקרה לאלה החושבים כן כמו שקרה לבן הספן אשר אביו עשה לו ספינה של שעוה ועשה בה כל הכלים ואמר לבנו זה נקרא תורן וזה וילון ובנו יחשוב באמת שזה נקרא תורן וזה וילון, וכאשר יספרו שהוילון מוליך ספינה בים עם כמה מאות אנשים וככרים של סחורה יפלא ויחשוב שזה א"א שוילון קטן כזה יוליך כל כך משא לפי שהוא יחשוב שזה הוילון הקטן של שעוה הוא הנקרא וילון ובאמת אביו קראו וילון על שם שהוא במקום מיוחד לספינה להיות שם הוילון והוילון הזה ג"כ הוא באותו המקום בספינה של שעוה על כן קראו וילון לא מפני שזהו וילון כמו כן בענין הזה קרא הקב"ה היסוד האחד אש על שם שהמחנה הראשון נקרא אש והיסוד השני קראו רוח וכן כלם כי הקב"ה נתן לנו תורתו בלשונו הקדוש והוא שאחז"ל כל התורה כולה שמותיו של הקב"ה. ולהיות כאשר אמרנו שהמים העליונים הם הרחמים והם מעייני ישועה לכן לא הזכיר דוד רק אשר מעל השמים ואשר מתחת השמים כלל אותם עם שאר המחנות באמרו כל צבאיו ומלבד ששם העצם שלהם נקרא מים כבר הם ג"כ משקים ומרוים הארץ שאם אין רחמים אין הארץ מתקיימת

ולא אחשוב שאצטרך לבאר לך הכתובים האחרים במלאכת יום השני כי ענין ההבדלה מבואר מאד אם לנגלה ואם לנסתר שהיא הבדלה כפשוטה, רק שלפי הנגלה שב ההבדל אל הרקיע שרקע הארץ והרקיע הוא שהבדיל,, אמנם בנסתר שב אל הבורא יתב' שהוא המבדיל הרחמים מן הדין ושם את הדין כבוש תחת הרחמים. ואתה המשכיל כאשר תשקיף השקפת עיון תמצא באמת הכל מה שספרה תורה במעשה בראשית בעוה"ז שהיא הספינה של שעוה כלם תמצא בספינה הגדולה, כי מלת אור הוא שם העצם אל ההשגה והושאל לאור הזה אשר אתנו להיות שהעין החומרי לא ידע מהות ענין רק ע"י האור וזהו שנא' באורך נראה אור והיה מספיק שיאמר באורך נראה ובא האות שהיעוד האמתי הנה הוא והיה ה' לאור עולם, אמנם ההבדלה לענין הנגלה בכתוב הוא ברור מאד כפי פשוטו שכבר ידעת שתנועת היומי היא תערב הכל, וכ"כ המורה פרק ע"ב וכן כתבו ג"כ כל חכמי המחקר. ולפ"ז אמרנו שהיתה כל פעולה הנזכרה בבראשית ביום אחד ערב ובקר, וכן היה שכל הפעולות עירב אותם היומי ונתפשטה הפעולה בכל הכדור של הארץ, רק בענין האור של האש שהאיר את האויר לא נתפשט רק בחצי כדור האויר, וכן רקיעת הארץ על המים לא נתפשט בכל הכדור כי במקום הים הגדול אין שם ריקוע ולא נתפשט הריקוע רק במקום היבשה א"כ זאת היתה ההבדלה שהיומי בסיבובו דרך טבע היתה מתפשטת פעולת רקיעת המים ופעולת אור האויר ג"כ רק שהבורא יתב' הבדיל כאלו יאמר היומי מערב היסודות וגורם התפשטות והבורא ית' הבדיל שלא תתפשט רק בחצי הכדור, וא"כ היה אמרו ויבדל אלהים צווי כמ"ש ר"א בפ' י' שהשמים היו נמתחין והולכים עד שגער בהם, כי כל הנבראים זריזים במצות בוראם וכאשר גזר יהי אור שיתמזג יסוד האש עם יסוד האויר ויאיר היו כל חלקי יסוד האויר חפצים לעשות רצון קונם להתמזג באש ויסוד האש היה נמתח להתמזג עם כל יסוד האויר בכל כדוריותו עד שהקב"ה הבדיל שגזר שלא יתערב בכל כדור האויר רק בחציו שהושם השמש נגדו, וכן ריקוע הארץ תוך המים היתה הארץ עושה רצון קונה והיה נמתח הריקוע גם בים כמו ביבשה עד