מעשי השם חלק א מ

הבדלת המים. ואין צורך להזכירך אתה המשכיל כי בזה שאמרנו יצאנו מכללות המצרים שהגיעו לראשונים ולאחרונים שנפלאו וכן תמהו במה שוערו הימים הראשונים אם לא היתה שם תנועת הגלגל, ומפורסמים דברי ר' סימון שדרש יהי ערב אין כתיב כאן אלא ויהי מכאן שהיה סדר זמנים קודם לכן, ור' אבהו אמר שהיה בונה עולמות ומחריבן והמורה חלק ב' פרק ל' גינה מאד המאמרים הללו באמרו שחשבו הזמן קדום ולדעתי אין טענתו על נכון שאלו השלמים לא אמרו שלעולם היה כן ושהיה ח"ו הזמן קדמון רק מן הכתוב דרשו שכבר נברא עולם אחר קודם לעולם זה, ולא אמרו זה מחיוב אמונה שאם היו מחייבים זה מצד החקירה היה דבר הרמב"ם עליהם ותלונתו בצדק, שא"כ צריך שלעולם ולעולמי עולמים היה בורא עולמות שהחקירה אשר חייבה אותם להאמין שקודם שנברא עולם זה נברא עולם אחר אותה החקירה בעצמה תחייבם להאמין שקודם אותו העולם היה, עולם אחר וכן לאין תכלית וא"כ היה מחוייב לשלמים הללו להאמין בזמן קדמון ח"ו, אמנם כיון שלא אמרו כן רק מצד הבנת הכתוב א"כ לא יתחייב שכך היה לעולם הזמן קדום, אבל מן הכתוב יתחייב לבד שהיה עולם אחר קודם לזה ואותו העולם הראשון הקב"ה בראו מאין, ואם היתה נכתבת התורה בספור אותו העולם, היה כותב יהי ערב ולא היה אומר ויהי, ויתבאר עוד באריכות מאמר ר' סימון ור' אבהו בפ' י"ג ע"ש. אבל אנחנו כבר הנחנו שהיתה שם תנועת היומי מיום א' ואור וחשך שכיון שהאויר חצי כדורו היה מאיר ביום א' הרי לך מאז יום ולילה. ומה מאד נמלצו הדברים שמאז קרא אותם יום ולילה, שעד שיסבב חצי כדור האויר המאיר קראו יום, וכשעלה חציו השני הבלתי מאיר קראו לילה והיה שם ערב ובקר כי חצי סבוב הגלגל היומי היה חשך בי"ב שעות ראשונות שעדיין לא נתמזג האש עם האויר ואחר שסבב הגלגל היומי חציו והתחיל לעלות חציו השני נתמזג האש עם האויר והאיר אותו הבהירות אשר הנחנו והיה י"ב שעות יום, והוא הטעם כי הלילה קודמת ליום באמרו ויהי ערב ויהי בקר. ובזה אחשוב שיועיל השתדלותנו בהסרת הספקות יותר מזולתנו. וכבר הקדמתי לך שהעוה"ז הוא משל לספינה של שעוה שאין הספן הפיקח אומר לבנו רק זה נקרא תורן וזה וילון אבל לכל דבר מאותם הכלים ימצא היותם בספינה מחומר אחר ובצורה אחרת ולתכלית אחר לא יודע על בוריו לבן הקטן ההוא אשר לא ראה רק הספינה של שעוה, כמו כן אל תצפה משפט הכתובים רק לדעת ענין בריאת עוה"ז השפל שהוא הספינה של שעוה וממנו תחקור בעליונים בקצת ציור כיון שהוא דוגמא להם ולא תוכל לדעת עניני הספינה עצמה אם לא תבא אליה. אבל אם תעמיק עיונך, במדרשיהם ז"ל תצליח עוד את דרכיך ותשכיל כי השתדלותם איננו להבינך בריאת עולם השפל בפשט הכתובים אבל להעירך שעניני הספינה עצמה כפי קבלתם האמתית, ובקשו להם סמך מה שהיה מן הכתוב, והיה ההבדל בין הפשט ובין המדרש במשל אשר הנחנו, כי הפשט לא תבין ממנו רק שזהו תורן וזהו וילון וזה הוא משוט, אמנם מדרשיהם יעירוך שזה המשוט יוליך הספינה ממקום אחד אל מחוז החפץ וזה הוילון הוא בספינה של בגד פשתן ומתמלא רוח להוליך הספינה וזה החבל של שעוה הוא בספינה למשוך הוילון כשרוח נושבת מדרום ומחוז החפץ הוא בדרום וזה החבל הוא לקשור הוילון כשהרוח בצפון וזה החבל הוא בספינה כדי לקשרה אל היבשה או אל קרקעית הים באופן שכל האגדה באה להעירך בספינה של שעוה מה שנמצא בה דוגמא לספינה האמתית ע"פ קבלתם לא שהוציאוהו מן הכתוב היות הדברים כן. אף גם זאת לא תגיע אל שלמות ידיעת פרטי הספינה בשלמות אם לא תתהלך בה כמ"ש דוד אתהלך לפני ה' בארצות החיים האמנתי כי אדבר, ר"ל כשאתהלך תהיה האמונה שלמה כי קודם לכן הייתי אומר בחפזי כל האדם כוזב, וכל זה אני אומר לך שתזכור מעין המשל הזה בפרשה הזאת כאלו היה נקב קטן בספינה של שעוה ולקטנותו אינו נראה והוא נעשה דוגמא אל חלון גדול שהיא בספינה עצמה. כן היה מ"ש חז"ל שהאור שנברא ביום א' אדם רואה בו מסוף העולם ועד סופו שלא אמרו כן על האור שבספינה של שעוה שהנקב קטן מאד אבל אמרו שהאור הקטן בנמשל שראית בעוה"ז שקבל יסוד הרוח מן האש שעליו אמרו היותו דוגמא לאור שעתיד הקב"ה להשפיע על הרוחות והנשמות של הצדיקים והנאתן מזיו השכינה שיודעים ומשיגים את בוראם מראש העולם ועד סופו, וז"ש ראה שהוא טוב וגנזו לצדיקים כי לא אמרו כן על האור שנברא בעולם השפל רק על דוגמתו שברא בעליוני'. ואפשר שגם יצדק לפי הפשט שאחז"ל שאור שנברא ביום א' שהוא אור האש אדם רואה בו מראש העולם ועד סופו ודברו כן לשון חכמה כאלו יאמרו שיוודע מה שמראש העולם עד סופו בעיון התורה, וכן תמצא שכל דבר נסתר המשילוהו חז"ל לאש ואמרו שכל דבריהם כגחלי אש שר"ל בזה היות כל כוונתם אל הנסתר. והרי לך טעם שהמשילו הנסתרות לאש זולת הטעם שאחז"ל, והוא לפי שהחקירה בנסתרות וכ"ש באלהיות מסוכנת מאד וכמו כן העושה מלאכת הנפח או הצורף שהיא ע"י מלאכת האש צריך ליזהר שלא יגע בו פן ישרף, אבל העושה מלאכתו בשאר היסודות אם יגע בהם לא יזיקוהו ואין צריך ליזהר בנגיעתם. וע"פ דרכנו זה הודענוך טעם נכון אל היות האש עליון על כל היסודות והיותו בלתי נגלה כשאר היסודות: