מעשי השם חלק א לט

לא באור כלל ולא ניתן לו האור רק ללמוד תורה בלילה כמ"ש והגית בו יומם ולילה, אם כן כאשר ה לא ישתמש לאור האש בלילה ללמוד תורה הנה נשאר האש כמו שהיה לשרוף לבד, לכן אמרו אש שורפתו ויהיה אם כן אמרו וירא אלהים את האור כי טוב ר"ל שראה שהוא טוב שעתידים צדיקים להשתמש לאורו בעסק התורה ויתכן גם כן לומר במאמר חז"ל שאמרו שראה את האור כי טוב וגנזו לצדיקים לעתיד לבא, שמלבד היות כוונתם ז"ל בענין האור הזה על דבר עמוק, עוד היתה כונתם ג"כ לתת טעם למה כל היסודות מגולים אלינו וכל מי שיצטרך לאחד מהם הרי הם מגולים לפניו חוץ מן האש שאינו נראה צריך להוציאו מן האבנים. והשיבו על זה שראהו היותו טוב לעסק התורה וגנזו לצדיקים שיוציאוהו מן האבנים שיזכו בו לעתיד לבא. ויועיל ענין זה לצדיקים כדי להמשיל התורה לאש שכמו שהאש שהוא גנוז אינו יוצא רק ע"י הכאה באבנים ויגיעה כן התורה אין הנסתר ממנה מגיע רק ע"י יגיעה, וזהו שאמר הנביא בהיותו ממשיל התורה לאש אמר וכפטיש יפוצץ סלע שר"ל שצריך יגיעה הרבה שכמו שהאש צריך יגיעה להוציאו מן האבנים כן הנסתר צריך יגיעה להוציאו מן הנגלה, ולכך יתן כדי לעסוק בתורה לאורו ולכך ג"כ גזרה חכמתו שיאיר ולא גזרה חכמתו ענין האור רק על היסוד העליון שבכלם, שאחרי היות כל יגיעת התורה להשגת שלמות הנפש רצה הקב"ה שיהיה הנר לפניו למשל כמו שנאמר נר ה' נשמת אדם, והוא משל עמוק ויפה מאד כי כאשר יכבה הנר תשוב האש אל מקומו הטבעי כמו כן תשוב הנפש אל מחצבה הנכבד תחת כסא הכבוד כי הוא מקומו הטבעי לנפש כאשר יתבאר

בזה תבין מאמרם ז"ל שאמרו כשעלה משה למרום אמרו מלאכי השרת לפני הקב"ה מה לילוד אשה בינינו, כפי מה שנתבאר היטב פרק ט"ז תראנו משם שכל טענת המלאכים היתה שמשה היה חוץ ממקומו הטבעי שהרי נאמר והארץ נתן לבני אדם. ונשוב אל מה שאנחנו בו הנר כאשר יכבה ישוב העשן שהוא האש היסודיי אל מקומו הטבעי וע"כ נאמר למשל נר ה' נשמת אדם וע"כ האש אשר אתנו חוץ ממקומה הטבעי נקראת אש זרה שעם היות שהרוח גם כן נתמזג לשאר היסודות לא יקרה שיצא ממקומו הטבעי טבעו לעלות ולירד, אבל האש אין טבעה רק לעלות ועתה שהורידוה יצאה ממקומה הטבעי לכן לא תמצא שנאמר ביסודות האחרים היותם זרים זולת באש, כי מה שאינו במקומו יקרא זר כמו שנאמר זרים אוכלים אותה על שאינם במקומם והנפש בהיותה בגוף האדם היא חוץ ממקומה הטבעי וכבר אמרתי לך שהעשן העולה בעת כביית הלהב הוא האש היסודיי שהוא שב אל מקומו, ולכן נאמר ברשעים כלו בעשן וכבר ראיתי שפירשו זה כאלו יאמר שכלו בעשן אף ה' כמו שנאמר אז יעשן אף ה', אבל אין פשט הכתוב מתישב שנאמר בעשן האמור סתם תהיה הכוונה על עשן אף ה'. אמנם בזה שאמרנו יתכן ויאות שאמר בעשן כלו שאינם עולים אל מחצבם אבל כלים בעשן וכן נאמר ברשעים אשם לא תכבה, ויאות מאד עם מאחז"ל שאמרו אחת נשמותיהן של צדיקים ואחת נשמותיהן של רשעים עולות למרום אלא שנשמותיהן של צדיקים נתונות באוצר ושל רשעים מצורפות לארץ, ע"כ. כי אמרו במליצתם זאת שנשמת הרשעים מצורפת לארץ א"כ כמו שהאש בעוד היותו נתפס בעצים לא יעלה אל מקומו הטבעי כך נשמת הרשעים מצורפת לארץ אינה עולה אל מקומה הטבעי, ולכן אמרו אשם לא תכבה כי באפס עצים תכבה אש אבל בהיות נשמתם מצורפת לא תכבה וכן תולעתם לא תמות וכאשר לא יכבה אשם לא יעלה אל מקומו הטבעי כי נפשם לא תשוב אל מחצבה

והנה אחר שאמרנו שהתמזגות האש עם האויר לא היה רק בחצי כדור האויר והוא החצי כדור אשר כנגדו תלה המאורות באופן שהאויר שהוא גם הוא סובב עם היומי אינו מאיר רק חצי כדורו שנתמזג עם האש שהוא כנגד השמש, א"כ ירוח לך מאד במ"ש ויבדל אלהים בין האור ובין החשך כיון שהוא הבדלת מקום שהוא כמו אז יבדיל שלש ערים שלא הזיז הערים ממקומם להבדילם וגם לא עשה גדר ביניהם רק הבדילם בפה, כמו כן בענין האורה ר"ל שקבע מקום האור בחציו לבד אשר נגד השמש וקבע מקום לחשך שהאויר אינו מאיר בחציו אשר איננו נגד השמש והיה ג"כ תועלת הבהירות שנמשך לאויר מן האש להרבות אור החמה כאשר יפגוש בדבר בהיר, כי כן תראה אפי' בהיכלי מלך לא יציירו בתיהם מבפנים בגוונים נגד החלון אבל מסיידים בסיד הלבן להרבות אור השמש כאשר יפגוש בו לבהירות. כן עשה השי"ת בעולמו שנתן אור בחצי כדור האויר שהוא נגד השמש ויסוד האויר יסובב עם השמש ע"י היומי ודוד ע"ה גילה לנו ענין זה בקיצור נפלא ואמר אתה הכינות מאור ושמש שפירושו ודאי שהכין קודם האויר להיותו מאיר וברא השמש שיפגוש במאור האויר ויאות מאד עם זה מה שנמצא בדברי איוב שכאשר רצה לומר מעשה ה' כי נורא הוא אמר חק חג על פני מים עד תכלית אור עם חשך, שכבר עיניך הרואות מבוכת הדברים הללו שכל המפרשים נלאו בביאורם. אבל פירוש הדברים לפי דרכנו הוא על נכון שאמר שכמו שחק חג על פני מים שאמר יקוו המים וחצי הכדור נשארו ימים במקומו וחצי הכדור נראית יבשה, כמו כן עשה תכלית אור עם חשך שחצי כדור האויר מאיר מפני התמזגו עם האש וחציו נשאר חשוך. וענין ההבדלה שספרה התורה שהבדיל הש"י בב' דברים הללו אם באויר ואם במים יתבאר לפנים אצל