מעשי השם חלק א מא
Ma’asei Hashem part 1 41 · מעשי השם חלק א · free full Hebrew text
Open in the reader →ויאמר אלהים יהי רקיע. כבר בפרק הקודם אמרנו שאמרו יהי רקיע בתוך המים היה המאמר הזה ציווי לארץ שהיתה מקשיית אין בה מים כלל שמעתה יהי מקצת מיסוד העפר יוצא ממקומו הטבעי ויהיה רקיע בתוך המים. ואל יפלא אמרו בתוך המים ואין ריקוע הארץ באמצע המים כי מלת תוך לפי הפשט הוא לשון עירוב כמ"ש בתוך הבאים וכמוהו חמשים צדיקים בתוך העיר, ולגר הגר בתוככם, קומו צאו מתוך עמי, וכן פה נאמר תוך שיהיה עירוב תחומי הארץ עם המים והיתה ההבדלה כמו שיתבאר בין המים אשר מעל לרקיע שהוא הים, וקראם מעל לרקיע לפי שאין תחתיו ריקוע ארץ עד התהום ונקרא ים שנשאר במקומו הטבעי שמאז היה רצונו להקוות המים וששם לא יהיה ריקוע רק מים עד התהום. וראה שהיה הציווי ליסוד הארץ שתתערב ותהיה רקועה בתוך המים. ואם ישאלך לבך עוד לומר למה לא תפס דוד לשון הכתוב שנאמר כאן והל"ל לרוקע הארץ תוך המים שהוא כגלדי בצלים זה על גב זה. אל יהי זר בעיניך, כי דוד היה ענינו לשבח הדבר הנפלא כמו שהתחיל ואמר לעושה נפלאות וא"כ אין הפלא רק היות הארץ הכבדה על המים הקלים אבל מה שהמים ג"כ על הארץ כגלדי בבל אין זה מכלל פלא, כי טבעו הוא להיותו על הארץ כי הארץ מקומה הטבעי הוא להיותה תחת המים. אמנם תבין מדברנו אלה דבר נכון מאד שהתורה גילתה גדולתו ית' שהוא משפיל אף מרומם שהוריד והשפיל האש למטה והעלה הארץ למעלה ובזה נתפרסמה גבורתו ית', כי לכן היה הצווי לארץ שיהיה רקיע בתוך המים ולא היה הצווי למים שירדו תחת הארץ כי אם היה הצווי כן היה ג"כ הורדה, אבל להורות היותו משפיל אף מרומם היה הצווי ליסוד הארץ שהוא היותר שפל שיעלה ולאש שהוא היותר עליון שירד. וראה אתה המשכיל שחנה בתפלתה אמרה בספור גבורותיו ית' ענין זה במליצה נאה היותו משפיל אף מרומם ואח"כ הביאה כראיה לדבריה כי לה' מצוקי ארץ וישת עליהם תבל כי אין זה ענין אל היותו מקים מעפר דל להושיבו עם נדיבים עד שתאמר שיסודות הארץ הם לו, אבל יאות במה שאמרנו שהיטיבה להביא ראיה לדבריה שהיתה אומרת משפיל אף מרומם ממה שראינו שכן עשה ליסודות שהשפיל את הגבוה והרים את השפל עד שנתערבו ושת עליהם תבל שלא היתה עוד לשוא ולתהו. וראה עוד שאם אינך אומר כן א"כ הנהרות שנובעים מתחת לארץ והמים הנמצאים בבורות תחת לארץ לא הוזכר ענינם בבראשית כלל ומי הוציא את המים ממקומם הטבעי שהיו על הארץ לקלותם והלכו תחת לארץ, וכבר אמרנו שדוד אמר לרוקע הארץ על המים ובכל יום אנו מברכין על רקיעה זו ושלא תהיה נזכרת זכירה מפורסמת בסיפור הבריאה זה ודאי לא יתכן. ועוד תראה הסדר הנכון שאמר דוד שקודם אמר על מעשה יום א' לעושה שמים בתבונה, ועל יום ב' ויום ג' שנשלמה מלאכת המים אמר לרוקע הארץ, ועל יום ד' אמר לעושה אורים, ועל אלו הימים שנעשו היסודות ועירובם והמאורות שהיו כלם מן ההיולי על אלו סדר הלל לא על מה שעשה מהרכבת היסודות במה שנאמר תוצא הארץ וישרצו המים
ובענין הרקיע הזה שנא' כאן ראיתי המפרשים מלאכי אלהים עולים ויורדים בו. יש שאמרו שהרקיע הזה נאמר על כל הגשם הה' ולזה יראה היות כוונת רש"י והרמב"ן כיון שאמרו שהם השמים שנאמר ברא אלהים את השמים ושחזקם, וקצת מחכמי התכונה מבני אומתנו אמרו שמה שנאמר כאן רקיע שעשה הקב"ה שטח מקיף תחת הגלגל ירחי להבדיל בין השפלים והעליונים, ואחרים אמרו שנאמר על הגלגל היומי, ואחרים אומרים שהרקיע הזה נאמר על החלק התחתון מן האויר אחר שחלקו את האויר, ואמרו שהוא מתחלף באיכיותיו לג' חלקים, ודברי הרמב"ם ז"ל נוטים לזה, ואחרים נראים כנוטים לפירוש זה נוגעים ולא נוגעים כי לא נתבארו דבריהם ביאור מספיק בהחלט. ואמנם המורה ח' ב' פ"ל ביאר דעתו זה והביא לו ראיה ממה שאחז"ל הוגלדה הטפה האמצעית, ורמז בדבריו שאין פירוש אמצעית אמצעות מקום, אבל פירושו אמצעות בהויה שהמים התחתונים הם שיצאו בפעל והעליונים הם שלא יצאו והאמצעים הם המוכנים לצאת אל הפעל. ובאמת קשים הדברים הללו לקבלם, ולא ידעתי אכנה שמאחר שלפי דברים הללו אין כאן דבר נסתר הקצר קצרה יד ה' לומר למשה שיכתוב או ידי משה כבדים מלכתוב הדברים בבירור ויאמר יהי הרוח מבדיל בין מים למים, ודוד האין בלשונו מלה שאמר המים אשר מעל השמים אחר שאמר שמי השמים, ויהיה פי' על יסוד האויר נשגבה מני והוא פלאי. גם ראיתי מי שפירש ענין הרקיע הזה שהוא גוף כדוריי שעשה הקב"ה תוך יסוד המים באמצע חלל העולם, והוא נעלם מעיני בני האדם ולא ביארו אם הגוף הזה הוא מהד' יסודות או מהגשם החמישי, כי אם הוא מד' יסודות או מא' מהם למה לא ביאר הכתוב ממה הוא, ואם לא הוצרך מפני היותו נעלם מבני אדם גם לא היה צריך לומר כל ענין הכדור ההוא, למה יקראהו רקיע ודוד ע"ה קראו שמים כמ"ש והמים אשר מעל השמים. ואם הוא מהגשם הה' והוא בחלל העולם תוך יסוד המים, הנה באמת יהיה זה כאשר יברח האדם מן הדוב ופגע בו הארי שהם בורחים מלהאמין שיש מים ממש על הגשם חמישי ועתה יאמרו שהגשם חמישי הוא בחלל העולם. ולמי שפי'