מעשי השם חלק א לח

ועתה אבאר לך היאך גזר על כלם שיתמזגו, שלאש אמר שיתמזג עם האויר ויהיה אור כאשר אמרנו, וממה שנאמר שהרוח היה מרחף נוגע ואינו נוגע במים כנראה שאחר זה גזר שיהיו מעורבים, והיה זה כאשר אמר למים שיקוו שאז ודאי נכנסו בגבול האויר כיון שנתנועעו שקודם זה היה נוגע ובלתי נוגע מרחפת עליה ואח"כ גזר באמרו יהי רקיע בתוך המים שפירושו כאשר יתבאר עוד שירקע הארץ כמ"ש לרוקע הארץ על המים כי קודם לכן היתה הארץ גוף מקשיי עד שאם האדם היה חופר עד המרכז לא היה שם מים, אבל כאשר גזר הש"י שיהי רקיע בתוך המים הנה אם תחפור תמצא מים ואם תוציא המים תמצא יבשה ואם תוסיף לחפור באותה היבשה תמצא עוד מים באופן שזה היה אמרו יהי רקיע שב אל הארץ האמורה שיהי ממנה רקיע תוך המים, ואם אתה אומר כן הרי לא הוזכרה במעשה בראשית רקיעת הארץ על המים והיאך באו המים תחת הארץ נגד טבעם. והרמב"ן ז"ל ר"ל שהוזכר במה שנאמר יקוו המים, אבל אין הכתוב מתיישב כלל שהוא ז"ל פירש שאמרו תראה היבשה ר"ל תעלה היבשה, ומלת ותראה אינו לשון עליה, אבל ודאי מה שנאמר לרוקע הארץ שב אל מה שנאמר יהי רקיע כמו שאמרנו באופן שסיפרה התורה היאך נתמזגו היסודות כלם זה בזה, ואז לא היתה עוד לשוא כי כבר היתה ראויה הארץ להוציא הויות ואפילו כן שכבר נתמזגו היסודות לא הוציאה הארץ פירותיה עד שגזר עליה השי"ת תוצא הארץ וכן ישרצו המים שאז נתנה הארץ את יבולה, באופן שקודם ברא ההיולי ומן ההיולי ד' יסודות ולא היו מתמזגים וגזר על התמזגותם ואחר התמזגותם לא היו עדיין מוציאים פירות עד שבאה עליהם גזרתו ית'

ואחר שבארתי לך כוונת הכתובים כפשוטם וסדורם דרך כללות. עוד אבאר לך הכתובים דרך הפרט, וזה אחר שאזכירך שעם היות שהדברים הללו במ"ב יש בהם סוד עמוק מי ימצאנו עם כל זה פשוטן של דברים במקומו, כי אמנם הכתוב אמר שגזר על האש החשוך היסודיי שיהי אור כשיתמזג עם האויר אמר עוד וירא אלהים את האור כי טוב ויבדל וגו'. בטרם אבא אל ביאור הענין הזה אעירך שאל יפלא בעיניך אמרנו שהאורה הזאת הנאמרת ביום א' הוא על אור המתחדש מן האש בהתמזגותו עם האויר ושקודם לכן היה האש חשך, כי אם ישאלך לבך זה הלא תראה מה שתקנו חז"ל לברך בורא מאורי האש שנברא אור לאש שנראה שהאש לא היה מאיר שאם האש אפילו מטבעו היה גשם מאיר לא יתכן לברך בורא מאורי האש והוא האש בעצמו אבל היה ראוי לומר בורא האש. והבט וראה שאם אין אתה אומר שבאמרו יהי אור עשה שהאש ירד ממקומו הטבעי ונתפש עם שאר היסודות אם כן מי הוריד תועלת האש אלינו כיון שמטבעו הוא לעלות. ומה שאחז"ל שבמוצאי שבת נבראו מאורי האש ואנחנו הנחנו שביום א' נבראו, בין תבין מה שאחז"ל שלא אמרו רק שאז ניתן חכמה לאדם והכה אבן באבן אם כן כבר היה האש באבנים ובמוצאי שבת הוציאו לפועל ועתה אומר לך שאמרו וירא אלהים את האור כי טוב פירושו כמו שיהי' פירוש שאר המאמרות שנא' בהם וירא אלהים כי טוב ולפנים יתבאר. ואין זה עצה חדשה ח"ו אבל פירושו כך שמאחר שצורך התמזגות האש עם שאר היסודות הוא כדי שלא תהיה הארץ לשוא לא היינו צריכים אל אור האש רק איכות החום לבד כי האור לא יחדש פעולה כלל רק איכות החום הוא יחדש לכן אמר וירא אלהים את האור כי טוב. ומה שהזכיר את האור ולא אמר וירא אלהים כי טוב כמו שנאמר בשאר המאמרות, הוא לפי שכאן הזכיר בריאת שמים וארץ כמו שנאמר בראשית ברא וגו' ואם היה אומר וירא אלהים כי טוב בלתי שיזכיר האור בפרטות היה המובן שאמרו וירא אלהים כי טוב שב אל כל מעשה שמים וארץ ואין זה הנרצה בכתוב, כי אמרנו שאמרו כי טוב בכל פעולה הוא לפי שבכל פרט יגיעו שאלות לאין תכלית אל לב האדם, כי המשל אדם אחד יאמר שהיה טוב לעשות ב' ירחים ושני שמשים או ג' ואחד יאמר שהיה טוב שיעשנו ארוך או מרובע או תמונה אחרת, ואם על הפעולה היותר נכבדת שהיא המאורות יפלו שאלות בלב האדם לאין תכלית כל שכן בצומח ובב"ח ואם כל הים דיו לא יספיק לכתוב תשובה אל כל שאלותם. ולהיות השאלות ב' מינים הא' בפרטים למה זה כך ולמה זה כך ואחד בכלל למה הוצרך הבורא יתברך שמו לברא העולם והוא לא יוסיף שלמות בו ולא יגרע שלמותו אם לא בראו, לכן באה התורה שהיא הישרת צדק אלינו ואמרה בפרטים בכל אחד שכן גזרה חכמתו ית' ושאין לשאל למה כך, וזה אמרו בכל פרט וירא אלהים כי טוב ואם בכולל אמר וירא אלהים את כל אשר עשה והנה טוב מאד. ומה מתקו דברי חז"ל בזה שאמרו טוב מאד זה יצר הרע לפי שכל אדם ישאל למה ברא יצר הרע לכן אמרה תורה שכן גזרה החכמה האלהית שגם יצר הרע הוא טוב ויתכן עוד שיאמר כי טוב בענין האור מסכים אל מאמר אחד שארז"ל פרק חלק כל בית שאין נשמעין בו דברי תורה בלילה נשרף, ויש לשאול במאמר ההוא למה לא אמרו נחרב, ועל אחת כמה וכמה שבמס' ערובין פ' עושין פסין אחז"ל כל בית שנשמעין בו דברי תורה בלילה אינו נחרב, ואם כן היה נאות שיאמרו כאן שאין נשמעין היותו נחרב, ועוד למה אחז"ל שנשמעין בלילה ושאין נשמעין בלילה ולא דברו באם אינם נשמעים ביום או נשמעים ביום. אבל לפי שהאש אין תועלתו בהרכבתו עם הי