מעשי השם חלק א כט

ומה שארז"ל שנבראו המזיקים בין השמשות על אלו אמרו כן שכבר מתו ושנברא אותו הכחניות שימצא דבר רואה ואינו נראה כי בזה הם מזיקים וא"כ אותו הכחניות איננו דבר מתמיד. וכן פי הארץ שארז"ל שנברא בין השמשות בודאי לא אמרו שאותו פי הארץ נברא פתוח שהרי נאמר ותפתח הארץ את פיה, אבל אמרו שאותן הכחניות שתפתח פיה ותבלע הוא נברא בין השמשות וכן פי האתון לא נברא ודאי האתון של בלעם בין השמשות, כי אם היה רצונם כן לא היו אומרים רק אתונו של בלעם נברא בין השמשות, אבל אמרם פי האתון ודאי כוונתם לומר שאותו הכחניות לבד נברא. וכן היה מאמרם במזיקין שאותו כחניות נברא שיהיו רואים ואינם נראים והם מזיקים כשניתן להם רשות

ונשוב אל מה שאנחנו בו כי נפשות הרשעים אשר נתחייבו כפי מרדם יענשו ג"כ להיותם מכלל השדים שהם זרעו של קין ונקראים ג"כ רוחות רעות. ובאופן זה יתבאר לך בס"ד פ' ט' ענין השכר בגוף ונפש ממש באותו הגוף עצמות וגידין וורידין וכל רמ"ח איברים, אבל לא יהיה תמונת הגוף כמו שהיה בעת פטירתו של אדם שהוא זקן ומדוכא ואיבריו מכווצים מחמת זקנה ותמונתו משונה, אבל הבטחתו ית' היא שיהיה תמונת הגוף כמו שהיה בנערותו כמ"ש תתחדש כנשר נעוריכי, והבטיח כן השי"ת להודיענו שכבר נסלחו כל החטאות שעשה הגוף והרי הוא כמו שהיה בנערותו שלא היה בו חטא, וזהו ענין ההבטחה לו תואר והדר תמונת הבחרות. ובפ"ט אבאר לך גם כן מזמור ק"ג כלו לענין זה תראנו משם

ואחר שהקדמתי לך כל ענין בריאת הקב"ה החומר ההיולי שהוא יסוד פשוט ואמרנו שממנו ברא כל הנבראים ואמרנו היות נמשכות מאמונה זאת ג' תועלות מופלגות עוד אביא לך ראיה מן הכתוב היות אמונה זאת אמתית אין ספק בה והוא מ"ש דוד מזמור קמ"ח הללויה הללו את ה' מן השמים הללוהו במרומים הללהו כל מלאכיו הללוהו כל צבאיו הללוהו שמש וירח הללוהו כל כוכבי אור הללוהו שמי השמים והמים אשר מעל השמים, ועל כל אלה השלים בנתינת טעם אל מה שצריך שיהללו את ה' ואמר כי הוא צוה ונבראו ולא תפול מלת ציווי אל האין והאפס אבל נאות מאד כאשר אמרנו שברא קודם החומר ההיולי וממנו ברא שמים וארץ וכל מה שביניהם והציווי היה אל החומר ההיולי שיוציא לפועל כל הצורות שנתן לו האל ית' בכחניותו

ועתה אתה המשכיל אחרי שהנחתי שהקב"ה ברא תמונת האדם מאותו היסוד הדק ואח"כ הלבישו בבשר ועצמות אעיר אזנך בדבר אשר ידעתי נאמנה כי תבא על חבורי זה יפלא בעיניך היאך לא קדמוני קדושים אשר בארץ המה שקטנם עבה ממתני ה"ה מפרשי התורה רש"י והרמב"ן ז"ל, והדומה להם אשר נכספה נפשם מאד להועיל לבאים אחריהם בביאור הסתום וגלוי הנסתר בכוונת הכתובים על פשוטם, גם בקצת אמונות הנאותות לתורתנו הקדושה היה השתדלותם בדעתם הרחבה כי רבה היא ובפרט בענין זה אשר אני בו באמרי שהקב"ה ברא האדם תמונה מן היסוד הדק ההיולי הפשוט ואח"כ הלבישו בשר וגידים ועצמות ואח"כ נפח בו נשמת חיים, היאך המפרשים אשר חשבו להועילנו לא גילו לנו דבר מזה. וכי תאמר בלבבך כן לא תקרב אל דברי ובקצת תרחיקם ואם תקריבם יהיה התקרבותך להם כמקריב דברים זרים לא לומד ולא הורגל בהם ומפני זה לא יהיה ההתקרבות שלם

לכן אעירך שאל תתמה על החפץ כי זה היה לאחת משתים, או שהם ז"ל להיות בעיניהם הדברים האלה פשוטן מבואר חשבו שגם הבאים אחריהם לא יצטרכו לביאורם, או מגודל תשוקתם וחשקם אשר חשקה ונכספה נפשם בדברי האגדה אשר הם באמת מתוקים מדבש ועליהם נאמר פקודי ה' ישרים משמחי לב, ע"כ חלקם אמרה נפשי להתעדן בהם ולהשביע בדשן נפשנו מן המדרשים אשר אז בזמנם לא היו נמצאים רק ביחידי סגולה לסגולה ותפארת, לא כהיום הזה אשר זיכנו השי"ת אל עט ברזל ועופרת, ולולא ה' שהיה לנו בגלות החל הזה נחלה עבר על נפשנו ולא היו נמצאים כלל כי עול הגלות הולך ועולה על שכמנו בשרי מסים והנוגשים אצים והפרוטה כלתה, ולזה נתעוררה נפשם ז"ל בנדבת רוחם להועילנו בהתאסף יחד מחנות האגדות להאיר עינינו. ועם היות שגם בפשוטי הכתובים האריכו למעניתם והנה רבים אשר עמהם הנה לא השלימו כמספיק באמרם לא עלינו המלאכה לגמור והניחו לנו מקום

ועתה ראה אתה כי הדבר הזה אשר אמרנוהו שהקב"ה ברא את האדם באותה התמונה מן ההיולי והלבישו בשר ועצמות ונפח בו הנשמה הוא מבואר בכתוב ביאור שלם ולא הביא העלם ידיעה ענין זה מעינינו רק ההסתפקות באגדות, כי הנה תמצא שנאמרו ד' פעולות שפעל הקב"ה באדם וכלם כסדר אשר הנחנו זה אחר זה ונקראו הפעולות ההם בשם עשייה בריאה יצירה נפיחה שתחלה אמר נעשה אדם ואח"כ ויברא אלהים את האדם ואחר כך אמר וייצר ואח"כ ויפח. וכבר תמצא אמרנו פ"ו בהרחבת דבור וראיות שהעשייה נאמרת על השלמות אשר יאות לאדם שישיגהו ושלתכלית השגתו זאת נברא תראנו משם. לכן טרם כל אמר נעשה אדם להודיע שתחלת המחשבה הוא סוף המעשה ושתחלת המחשבה היתה שיהיה עשוי שלם בשלמות, ואחר שהודיע שהיתה כן תחלת המחשבה אמר ויברא, שכבר ידעת היות מוסכם מכל המפרשים שאין בלשונו הקדוש מלה שפירושה