מעשי השם חלק א רסד

שמנשה יהיה בימינו הוכרח לשכל את ידיו. ויוסף חשב שאביו היה חושב שהביאם ולקחם בערך יוסף היינו מנשה בימין יוסף ושלכך בא בשמאל יעקב ולפי זה שכל את ידיו, ועל כן תמך ידו להסירה בחשבו שטעה אביו שחשב שיוסף לקחם בערך עצמו. ומה שנא' בחרבי ובקשתי נתבאר בחלק זה פ"ל ע"ש: פרק מה

ראובן בכורי אתה. יתכן שיעקב אמר לו שלא יהיה לו מן הבכורה זולתי היותו יתר שאת ויתר עז שהוא הראשון במעלה, שעם היות שניתנה הבכורה ליוסף לעולם הן לענין הנשיאים או לענין המנין או לענין חלוקת הארץ ראובן נזכר תחלה, אבל בתועלת הירושה וירושת הארץ לא יהיה לו תוספת כלל מפני שחלל יצועיו. והקדים כל זה לומר שעם היות שניטלה ממנו הבכורה מאז שחלל יצועיו עכ"ז הנה הזכירו לענין סיפור זה קודם לכל האחים, וזהו שנאמר בדברי הימים ניתנה הבכורה ליוסף ולא להתייחס על הבכורה וכו' ואח"כ נמשך לומר לשמעון ולוי יחד להיותם בעצה אחת דרך ערמה שעשו לאנשי שכם שהם שקרו באמונתם להם כמו שנתבאר בפל"ד, ואמר סודם על שנתנו לאנשי שכם עצה שימולו בסוד, שאם היה יודע יעקב שבניו אמרו להם שימולו ושיתנו אחותם כבר היה יודע יעקב שאין להתחתן בכנען אפי' הם מתגיירים לש"ש כ"ש מי שמתגייר לשם ממון כמו שאמרו מקניהם וקנינם לנו הם, ולכך היה מונע אותם לבלתי עשות כן, אבל בלתי ידיעת יעקב הלכו שמעון ולוי ואמרו שימולו ושאביהם יתן את דינה, וחמור ושכם חשבו שהדברים באים מיעקב, ובא האות שכן אמרו שאם לא ימולו ולקחנו את בתנו ולא אמרו את אחותנו כאילו הדברים באים מאביהם. ואמר בקהלם אל תחד כבודי על מה שעשו בפומבי שהרגו אותם אל תחד כבודי שיתפרסם לכל סביבות שכם שבני יעקב עשו כל זה שלא בידיעת אביהם, והעד מה שנא' ויהי חתת אלהים על הערים אשר סביבותיהם ולא רדפו אחרי בני יעקב ולא נאמר שלא רדפו אחרי יעקב, כנראה שאם היו רודפים לא היו רודפים רק אחרי בניו לא אחריו, שכבר ידעו כלם שאין ליעקב חלק וידיעה במה שעשו בניו, וזהו בקהלם אל תחד כבודי שהיה בזוי גדול שיאמרו שהנביא יעשה כדברים הללו: ובאומרו אחלקם ביעקב רבו הפירושים ושמעתי אומרים היותו שב אל האף והעברה כי גדלו כל כך עד שראוי לחלק את אפם ואת עברתם לכל ישראל, כאלו אמר שיספיק אפם ועברתם לחלקם לכל ישראל לכל א' מעט, כמו שארז"ל בשמתא מאן דלית ביה והפך זה אספת כל עברתך. ויתכן לומר קרוב מזה אל הפשט והוא שיעקב ראה ששמעון ולוי נתחברו יחד והיו לעולם בעצה אחת ובאגודה אחת עד שמפני זה נתיעצו שניהם לבדם יחד להרוג אנשי שכם, ונתיירא יעקב שכמו ששמעון ולוי יש להם אחוה נוספת על אחות שאר האחים, פן בניהם עדי עד יהיו גם הם כן באגודה אחת באחוה נוספת וימשך מזה שיעשו השבטים כתות, לכן דרך תפלה התפלל שלא תהיה לבניהם עדי עד אותה האחוה הנוספת רק יהיו כל בניו שוים באחוה, וזה אומרו אחלקם ביעקב ואפיצם בישראל שלא יהיו בניהם לאגודה אחת כמוהם

ובמ"ש בסודם אל תבא נפשי רש"י ז"ל כתב ע"פ מדרשם ז"ל שלא יזכר שמו על זמרי כשנתקבצו שבטו של שמעון וכו' ובקהלם כשיקהיל קרח וכו', וע"ז טען הרא"ם שבפ' חלק ארז"ל בסודם אל תבא נפשי אלו המרגלים. ורש"י ז"ל לא בחר במ"ש פ' חלק ובחר בלשון ב"ר שאמרו בסודם אל תבא נפשי בשעה שהם באים ליטול עצה בשטים. וכתב הרא"ם שצ"ע. ולדעתי נדחק על מ"ש בגמרא פ' חלק שאמר כן על המרגלים, שמה ענין המרגלים אצל שבטו של שמעון יתר ממה שהוא על שאר השבטים לכך רש"י ז"ל בחר במה שארז"ל בב"ר. אבל לדעתי יתיישב עם מ"ש רש"י ז"ל כאן שאומרו ויאמרו איש אל אחיו הם שמעון ולוי שיעקב קראם אחים, וא"כ במרגלים שנאמר ויאמרו איש אל אחיו נתנה ראש יתכן ג"כ שהיו א' משבט שמעון וא' משבט לוי, שאם היו כלם האומרים היה אומר כמ"ש ויאמרו איש אל רעהו הבה נלבנה לבנים. אבל ידמה שכמו ששמעון ולוי היו נקראים אחים כן גם בניהם אחריהם לעולם היו קוראים זה לזה אחים, ועם היות שאנחנו הנחנו שיעקב התפלל על זה. הנה לפי פרש"י יצדק היות הדברים כן, ולפי פירושו יצדק מה שארז"ל פ' חלק שאומרו בסודם אל תבא נפשי אלו המרגלים, ר"ל בענין המרגלים כי לא היה משבט לוי במרגלים

וכדי לבא אל תוכן דרכנו זה ארחיב לך הדבור בכל הענין ובמ"ש רש"י בענין זה והספקות שההתעוררות מחוייב בהם

ספק א' מה ענין אומרו בסודם אל תבא נפשי ואח"כ בקהלם אל תחד כבודי, שאם כוונת הכתוב כפי הנחשב שיעקב התפלל שלא יזכר שמו על זמרי כשארז"ל במדרש או במרגלים כשארז"ל פ' חלק ויהיה פירוש בקהלם אל תחד כבודי ג"כ שלא יזכר שמו על קרח. א"כ למה שינה הלשון והל"ל בסודם ובקהלם אל תחד כבודי או אל תבא נפשי, ועוד צריך שיובן ענין מהות הסוד, שאם בענין מרגלים אדרבה היו הולכי רכיל מגלי סוד ובפרט זמרי התורה מכרזת שעשה חלול ה' בפרהסיא

ספק ב' בפרש"י ז"ל שכתב שיעקב התפלל שלא יזכר שמו על זמרי שנא' בו נשיא בית אב לשמעוני ולא אמר בן יעקב, וזה תימה שמאחר ששמעוני איננו שם האיש הנקרא שמעון רק שם המשפחה היאך אמר שמעוני בן יעקב ואין לטעון שהל"ל שמעון בן יעקב שא"כ היאך יאמר נשיא בית אב לשמעון והוא אינו נשיא בית אב לאיש