מעשי השם חלק א רנט

שיראה אליו לנחותו בעצתו כמו שהנחה ליצחק אביו ואמר לו אל תרד מצרימה והעד על מה שאמרנו שהזבחים האלה היו לבקשה שיראה אליו ה', שבאברהם וביצחק מצינו שבנין המזבח היה אחרי שנראה ה' להם אבל כאן זבח זבחים ואח"כ נראה לו ה', הרי מבואר שהזבחים היו להיותו מבקש מאתו ית' שיראה אליו, וכן היה שהשי"ת נראה אליו ואמר לו אנכי אלהי אביך ולא אמר כמו שנאמר במראה הסולם אלהי אברהם אביך ואלהי יצחק, אבל אמר אלהי אביך כאומר אנכי אלהי אביך שהנחתי אותו בעצתו לבלתי רדת למצרים, ואני הוא האומר לך אל תירא מרדה מצרימה ומה שקרא השי"ת יעקב יעקב טען הרמב"ן ז"ל שקרא אותו בשם יעקב ולדעתי אין זו טענה כלל שהקב"ה לא החליף שמו, כי לא החליף שמם של אברהם ושל שרה רק להיותם נכנסים תחת כנפי השכינה נתן בשמם אות משמו ית', אבל ליעקב לא החליף שמו רק אמר שהוא לא יקרא אותו רק ישראל לשבח מעשיו ששרה עם אלהים ואנשים, ואחרי היות שם זה לשבח אין לספר שבחו של אדם בפניו, ולכך קרא אותו יעקב אבל כל פעם שהש"י מזכיר את יעקב אחרי מותו אינו מזכיר אלא בשם ישראל, ולפעמים שהוזכר בשם יעקב כמו שנאמר אני ה' אלהי אברהם וגו' ואלהי יעקב, הוא מפני שקודם שזכה להיותו נקרא ישראל כבר היה אלהי יעקב, וכן וזכרתי את בריתי יעקב הוא לפי שבזמן שכרת הברית היה נקרא יעקב, והעד מה שנאמר ויקרא את שמו ישראל מה שלא נאמר כן באברהם, שהכוונה לומר שהוא קרא אותו ישראל, אבל בתורה כשאינו סיפר דברי ה', לפעמים יזכירהו בשם יעקב ופעמים בשם ישראל, והנה, נאמר ויקם יעקב מבאר שבע וישאו בני ישראל את יעקב אביהם, הרי שקודם קראו יעקב ואח"כ ישראל וחזר וקראו יעקב ובמה שאמרו רבותינו ז"ל יוכבד נולדה בין החומות, טען ראב"ע ז"ל שבת ק"ל שנה תלד והפריז המדה נגד רבותינו ז"ל והרמב"ן תפס עליו, ופירש הוא ז"ל שהתימה באברהם ושרה מפני שלא הולידו בנעוריהם ועתה יולידו זה מזה, ובאמת אין הדברים נראים כן בכתובים, ששרה לא אמרה רק אחרי בלותי היתה לי עדנה, שכנראה היה הפלא על הזקנה ואפי' הולידו כמה בנים יחד, ואברהם על שניהם אמר היותו פלא שהוא בן ק' וגם עליה שהיתה בת צ'. אבל לדעתי לא נצטרך לכל מה שהאריך הרמב"ן ז"ל, שכבר אין זה פלא כלל שבחור ישא זקנה או זקן שישא בחורה שיולידו, כי חום הטבעי עם הליחות כאשר יגבר באחד מהם יספיק להולדה, אבל הפלא באברהם היותם שניהם זקנים, והכתוב יעיד על זה בפירוש כמו שנאמר ואברהם ושרה זקנים, וכן כאשר אמרה שרה אחרי בלותי היתה לי עדנה השלימה הדבור ואמרה ואדני זקן, וכן אמר אברהם הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד באופן שכל הפלא היה היותם שניהם זקנים, וא"כ עמרם שהיה בבחרותו עם היות יוכבד דודתו זקנה לא היה מן התימה. ומה שהביא שם הרמב"ן ז"ל לענין ששלמון ובועז עובד וישי שהיו כל א' בן צ"ג היו גם כן נשותיהן בבחרות, אבל זקן וזקנה כאברהם ושרה אין ספק שהיה פלא עצום לא היה כמוה. גם לא הבנתי דברי הראב"ע שסילק דברי רז"ל מפני שהיה ראוי לספר הפלא כמו שסופר באברהם ושרה, ולכך רצה שלידת יוכבד לא היתה בין החומות ועתה לא ידעתי מה הועיל בתקנתו שבשגם נניח שלא נולדה בין החומות הרי טענתו במקומה עומדת, שכבר מפורסם היות יוסף בן ל"ט שנה כשבא יעקב למצרים כפי חשבון הכתובים, שבן ל' היה בעמדו לפני פרעה ושבע שני השבע ושנתים מן הרעב הרי ל"ט, וא"כ לוי היה בן מ"ה שתוך ז' שנים שעבד יעקב ברחל נולדו כלם, וא"כ גם כי נאמר שלוי בבואו למצרים לא הוליד את יוכבד אחר חמשים שנה, הרי הוא בן צ"ה שנה שהוליד ויוכבד בת שמנים, ואם תאמר שאחר מ' שנה הולידה, הרי הוא בן פ"ה כשהוליד ויוכבד בת צ' כיון שמשה היה בן שמנים שאחר שתוציא מרד"ו מה שאיחר לוי במצרים להולידה ושמנים שנה של משה ישארו צ' שנה, וגם היה ראוי לספר הפלא כמו שסיפר באברהם ושרה לפי דעתו של הראב"ע, כיון שהיה פלא או בלוי או ביוכבד, וכאשר אמרנו נראה נכון

ובמה שכתב רש"י שלדברי האומר תאומות נולדו עם השבטים צריכין אנו לומר שמתו. כתב הרמב"ן שאין צריך לזה, שהרי אמרו ר' יהודה אומר לאחיותיהם נשאו השבטים, והנה היו אלה התאומות נשי בניו והכתוב אומר עליהם מלבד נשי בני יעקב, ור' יהודה מזה הכתוב אמר כן כי מה טעם לאמר מלבד נשי בני יעקב הכנעניות, אחרי שאמר יוצאי ירכו רק בעבור היות נשי בניו גם הן מיוצאי ירכו יאמר כן, אבל לא פרסם אותם בכאן כאשר לא הזכירן בעת לידתן עם השבטים, ועוד כי לא הזכיר הנה רק אשר יולידו ויתרבו במצרים להודיע הנס הגדול הנעשה בריבוי העצום אשר רבו במצרים, והם בזה ע' נפש ונשיהם לא ימנו כי האיש עם אשתו הוא אחד, עכ"ל הרמב"ן. ולדעתי הדין עם רש"י ז"ל למה לא מנה אותם אחרי היותם יוצאי ירכו, ואם האיש עם אשתו הוא אחד כמ"ש הרמב"ן למה מנה את דינה שכבר ארז"ל שנשאת לשמעון. אמנם יתכן שהתאומות מתו והשבטים נשאו אחרות אבל לא כנעניות רק מבנות ישמעאל או עשו, ומ"ש הרמב"ן כי מה טעם לאמר מלבד נשי בני יעקב הכנעניות אחרי שאמר יוצאי ירכו אין זה דבר שכן הוא דרך הכתוב. וכמוהו ויקרב את המנחה וימלא כפו ממנה ויקטר על המזבח מלבד עולת