מעשי השם חלק א רנו

בחקו. שהוא אינו כשאר הממונים שהמלך יחשוד אותם בקבלת שוחד, אבל הוא כגופו של מלך שכן אמר לו רק הכסא אגדל ממך, וזה אומרו כי כמוך כפרעה. ואומרו אל יחר אפך הוא לפי שיוסף הושיבם לפניו במשתה הבכור כבכורתו, ולכך נתיירא שמא יחרה אפו, שזה שלישי לאחים וידבר לפני הגדולים ממנו, ולכך גם כן הוכרח לומר התנצלות עד שישמע שהוא ערב, כי זה טעם אל מה שהוא מדבר לפני אחיו, וכבר היה נראה דברי מותר כל הסיפור שהאריך יהודה לספר אמנם היה הכוונה בכל האריכות ההוא לומר שכבר אין שום טענה מספקת להציל הגנב מרעתו, וגם לומר לשליט שזו עלילה א"א לו, אבל אמר שאם היה אפשר לומר לאביו טענה שבנימין נהיה עבד בעבור הגנבה שעשה גם אביו אין רצונו רק במשפט אמנם כאשר קודם לכן נתיירא פן יקראנו אסון ועל כרחו לקחנו אותו באומרו שכן רצון השליט שנביא אותו אליו) הנה תכף שלא יראה את בנימין ימות מבלי שמוע שום טענה, וזה אומרו והיה כראותו כי אין הנער ומת שהיא כ"ף התכיפות, כמו ויהי כשמוע עלי כי נלקח ארון האלהים ויפול שפירושו שתכף שיראה שאין הנער ימות, כאילו אמר שאם היה הזמן מספיק להסביר לאביו את הגנבה שעשה, כבר גם אביו היה מצדיק עליו את הדין באופן שאביו יהיה נספה בלא משפט:

ואומרו והנער יעל עם אחיו גם כן דברי מותר, שהל"ל והנער יעלה אל אביו ומה לו לומר עם אחיו או עם מי יעלה, אבל הטעם מפני שכבר היה רואה יהודה שיוסף יוכל לטעון עליו ולומר לו בין אם תקח הנער ובין תשלחנו ותשאר אתה במקומו לעולם תהיה בעונש שקבלת עליך, שהרי אמרת שאתה בעצמך תציגהו לפניו לכך אמר הנה הערבות שעשיתי לאבי א"א לקיימו שהרי אני ערבתי להוליכו בעצמי ולהציגו לפניו אם כן אפילו שאשלחנו לא יתקיים הערבות, אבל אמר אבחר ברע במיעוטו שהנער יעלה עם אחיו, שרצונו היה לומר ליוסף שאין דבורו כדורש טוב לעצמו כדי להנצל מעונש הערבות שכבר לא נתקיים הערבות, אבל מפני הרעה אשר ימצא את אביו וגו' ואומרו ולא יכול יוסף להתאפק פרש"י לא היה יכול לסבול שיהיו מצריים נצבים עליו ושומעים שאחיו מתביישים והרמב"ן ז"ל כתב שהיו שם מצריים רבים מחלים פני יוסף עבור בנימין. ולדעתי זר מאד שנאמר שיוסף היה חושדם לגנבים או למרגלים בפני מצריים, וכל הדברים שהיו בין יוסף ואחיו ודאי לא היה שם רק המליץ בינותם והוא מנשה, ולכך דרשו ז"ל כן שאין הדעת סובלת שיוסף יעשה המעשים הללו לאחיו ושיאסור אותם ואח"כ את שמעון לפני המצריים, שא"כ היה מתפרסם למצריים מכירתם אותו או שהוא שונא אותם לסבת רעה אחרת, וחלילה לאותו צדיק לתת את אחיו לבני בליעל לפני המצריים, אבל ודאי לא ידע בדבריהם הללו רק מנשה, שעליו נאמר האיש אשר על בית יוסף ועליו נאמר היותו המליץ, וזהו שנאמר ויאסור אותו לעיניהם אבל לא לעיני המצריים, ואומרו כאן שלא יכול להתאפק לכל הנצבים הוא הטעם שהיו שם הרבה אנשים קונים תבואה, שכאשר נגש אליו יהודה לא היה בבית דירתו של יוסף שכבר בא אל המקום שהוא משביר לעם, וזהו שנאמר כשבאו אחיו שהחזירם ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם, ר"ל עדיין לא הלך למקום שהיה הולך להשביר לעם, כי היה ממתין שיבאו אחיו בביתו שלא יבאו בבית שהוא משביר כדי שלא יתפרסם, ולכך הוצרך הכתוב להודיע שעודנו שם דאל"כ מה צורך להודיע באיזה מקום היה. אמנם כי כן כשנגש יהודה כבר בא בבית שהיה משביר, ולכך ביקש לדבר באזניו ששם היה משביר לעם והיו המשבירים נצבים עליו והנה יוסף היה רוצה להמתין עד אוכל הצהרים כמו שעשה ביום שלפניו ששלחם אל ביתו לאכול עמו, כמו כן היה רוצה ללכת לביתו ושם היה רוצה להתודע לאחיו, והיה רוצה להתחזק ולעמוד בלתי התודע עד בואו הביתה, ולא יכול להתחזק עד שהוכרח להתודע להם באותו המקום שהיה משביר לעם ולכך קרא הוציאו כל איש מעלי, ולפיכך נשמע תכף, בית פרעה שהמקום שהיה משביר היה סמוך לבית פרעה, ואומרו לא יכול להתאפק לכל הנצבים ר"ל שלא יכול להתחזק עד שישברו בר כל הנצבים עליו וילכו שילך גם הוא לביתו, ולהיותו בבית שהוא משביר לעם והוא סמוך לבית פרעה, לכך כשרצה לומר להם שמכרוהו אמר להם גשו נא אלי, שלא רצה לדבר בקול רם שלא ישמע בית פרעה כמו שנשמע קול הבכיה:

ואומרו אל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה, ר"ל כן לפי שחשב שאחר שראו אחיו את יוסף במצרים חרה להם, והיו תוהים לאמר אחרי שאנחנו מקובלים שאנחנו עתידים לרדת למצרים איך תעינו למכור אותו למצרים, לכן אמר להם ועתה אל יחר בעיניכם כי מכרתם אותי הנה כי למחיה שלחני אלהים לפניכם, ר"ל כבר נגזר שנרד למצרים כלנו ולמחיה שלחני לפניכם קודם שתבואו אתם, כי לא יתכן לומר שלחני לפניכם אלא אם כן גם הם עתידים לבא שם, שאז יאות לומר שלחני אלהים קודם שתבואו אתם להיות לכם למחיה, ומפורסם היותם יודעים שגזרת בין הבתרים היתה במצרים, כי על כן אמר ה' ליעקב אל תירא מרדה מצרים, כנראה שהיתה לו יראה, וכן אמר יוסף לאחיו פקד יפקוד אלהים אתכם והעלה אתכם מן הארץ הזאת אל הארץ אשר נשבע וגו', הרי מפורסם שידעו ששם תהיה גזרת השעבוד ומשם יעלה אותם לא"י: